בס"ד. שמיני עצרת, ה'תשל"ד.

בלתי מוגה

א. לאחרי אמירת "אתה הראת" בפעם הא' – צוה כ"ק אדמו"ר שליט"א להכריז:

בעמדנו בשנת "הקהל", "הקהל את העם האנשים והנשים והטף"1, ובפרט ב"זמן שמחתנו" – הנה "עמדו הכן כולכם"2 לחגוג ("פּראַווען") את "זמן שמחתנו" דשמע"צ ושמח"ת מתוך שמחה.

ואח"כ צוה להכריז: כיון ש"עמדו הכן כולכם" שייך ל"צבא" ("אַרמיי") – ינגנו "מאַרש" (והתחיל לנגן "מאַרש נפוליון", ורקד על מקומו בשמחה גדולה).

ולאחרי אמירת "אתה הראת" בפעם הב' צוה להכריז:

כיון ש"עמדו הכן כולכם" שייך ל"צבא", וענינו של צבא הוא לפרוץ לכל הצדדים – ינגנו "ופרצת" לכל הצדדים (והתחיל לנגן "ופרצת" ורקד כו').

[לאחרי אמירת "אתה הראת" בפעם הג' – התחיל לנגן "הושיעה את עמך"].

ב. בעת ההקפות, לפני הקפה ד', צוה כ"ק אדמו"ר שליט"א לכבד בהקפה זו את כל אלו שמשרתים או שירתו בצבא, מילואים וכו'. ולאחרי שהש"ץ סיים "יודע מחשבות הושיעה נא . . ביום קראנו", המשיך כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר – בהתרגשות גדולה – הפסוקים "מצות ה' ברה מאירת עינים"3, וכן הפסוקים שלאח"ז, עד "ברכם טהרם כו'" – בניגון של "האדרת והאמונה", וכל הקהל ענה (לאחרי כל פסוק) "לחי עולמים", עד לסיום (שאמרו בקול שאגה) "נעימות4 בימינך נצח"5 (והמשיך לעודד בידיו הק').

* * *

ג. לאחרי תפלת מנחה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כיון שעומדים לצאת מ"דירת עראי" ל"דירת קבע"6, הנה יה"ר שמכאן ואילך יהיו כל הענינים – החל מענין השמחה – באופן של קבע, על מנת להמשיכם על כל השנה כולה.

והתחיל לנגן הניגון "ושמחת בחגך".