בס"ד. ר"ד ליל ש"ק, שמיני עצרת* בעת הסעודה, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה
א. בנוגע לדברי רבינו הזקן בשו"ע1 "מצוה לתקן הסוכה ולבנותה כולה מיד למחרת יוה"כ" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
הלשון "מיד" – מורה על ענין הזריזות. אבל בנדו"ד אין זה רק מצד ענין הזריזות בלבד, כמו בכל המצוות2, כי, אי משום הא, יכולים לבנות הסוכה קודם יוהכ"פ, ואפילו בחודש אלול – בתוך השלושים יום שלפני החג3. וזוהי ההוספה "מיד למחרת יוה"כ" – שמורה על השייכות דבנין הסוכה ליוה"כ4.
דובר גם אודות השקו"ט אם יש מצוה בבניית הסוכה, גם אם יושב בסוכה אחרת5. ובהמשך לזה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
כבר נדפס בספר המנהגים6 – מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר – ש"במוצאי יוהכ"פ מתעסקים או עכ"פ מדברים על דבר עשיית הסוכה". – כ"ק מו"ח אדמו"ר לא נהג ליקח פטיש וכיו"ב ולהתעסק בעצמו בבניית הסוכה7.
על השאלה איך נהג אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א – אמר: בכלל הי' בא בעל-מלאכה ובונה הסוכה, וכנראה, לאו דוקא במוצאי יוהכ"פ, כי אאמו"ר הי' טרוד בהתוועדות דמוצאי יוהכ"פ8.
ב. בנוגע לפעולת הישיבה בסוכה בשמע"צ9, לאחרי שכבר ישבו בסוכה שבעה ימים – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
משמעות הדברים היא (אף שלא מצאתי זאת בפירוש10 ) שבשמע"צ עושים בסוכה – בית11.
(והוסיף:) קשה לי על בני ארץ ישראל, שאין אצלם הענין דישיבה בסוכה בשמע"צ. ויש לומר, שבכניסתם לבית בשמיני-עצרת, שהוא שמיני לסוכות, מכניסים את הסוכה לתוך הבית.
א' המסובים הזכיר ענין האושפיזין, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
בשמע"צ אין זה באופן של "אושפיזין" (אורחים), אלא באופן של בעלי-בתים12. והוסיף: הנכם יכולים למנות את כולם; "זיי זיינען פיינע בעלי-בתים"!...
[א' המסובים הזכיר המדובר לעיל13 אודות מעלת שמחת בית השואבה גם לגבי השמחה דשמע"צ ושמח"ת, ואמר, שבעמדנו בשמע"צ ושמח"ת יש להדגיש מעלת השמחה דשמע"צ ושמח"ת (כפי שמצינו בחסידות14 שבכל יו"ט מדגישים מעלתו של יו"ט זה לגבי כל שאר הימים טובים) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מוכרחני להודות שכן הוא15 ].
ג. אודות החילוק בין המקיפים דסוכה למקיפים ד"הקפות" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
סוכה – הו"ע מקיפים דבינה16, ואילו הקפות הו"ע מקיפים דאבא17. והיינו, שאם18 המקיפים דבינה נמשכים בפנימיות, אזי מתגלים מקיפים נעלים יותר.
ד. א' המסובים הזכיר אודות אביו של רבינו הזקן, שהשם שמופיע ע"ג מצבתו הוא אברהם ברוך. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
רבינו הזקן קרא שם בנו חיים אברהם. ואם שם אביו הי' אברהם ברוך, נמצא, שנתן לו רק חצי שם, ואין זה דרך כבוד. – ע"פ חסידות יש ענין גם בחצי שם, כי שם הו"ע החיות, וחצי שם הוא עכ"פ חצי חיות. אבל ע"פ נגלה – חצי שם אינו אותו השם כלל, כפי שכותב הצ"צ19 בנוגע לשמות של כלה וחמותה, שאם השמות אינם שוים ממש, אלא רק חצי שם, אין קפידא כלל.
וסיים: אני שמעתי ששמו הי' ישראל ברוך20. ומה שלא מצינו שיחתום שמו ב"ר ישראל ברוך, אלא רק ב"ר ברוך, אולי י"ל, שהשם ישראל ניתוסף לאח"ז, ולא נקרא בשם זה במשך שלושים יום.
ולהעיר, שלפלא שלא מצינו שרבותינו נשיאינו יבקרו בציון אביו של רבינו הזקן. – אדמו"ר מהר"ש וכ"ק מו"ח אדמו"ר ביקרו בכל הציונים, ואעפ"כ לא ביקרו בציונו של ר' ברוך ז"ל.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לרש"ג שי' – שאמו נפטרה ביום י"ט תשרי – שיאמר "לחיים", דאל"כ, יכול הדבר להחשב כאבילות בפרהסיא שאסורה ביו"ט21 ].
הוסיפו תגובה