בס"ד. ר"ד ליל שמיני עצרת בעת הסעודה, ה'תשל"א.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג סיפר ששאל אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ1 אודות המבואר בחסידות שהעבודה דשמע"צ היא בב' הענינים דקבלת עול ושמחה, דלכאורה, קבלת עול היא כיווץ ושמחה היא התפשטות, שהם שני ענינים הפכיים. והשיב, שזהו מצד התורה, שמחברת ב' הפכים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

קבלת עול לאמיתתה הו"ע ביטול עצמי, כך, שאינו מציאות לעצמו, אלא נעשה "מקבל", ואז מקבל מה שנותנים לו – כיווץ, שמחה ותענוג כו', ובמילא יכולים להיות ביחד.

ויש לבאר זה באותיות של המשך תרס"ו2, בנוגע לעבד ששמח בשמחת האדון ומתענג בתענוג האדון, והיינו, שתענוג האדון נעשה התענוג שלו. ומזה מובן, שאם מצד הקב"ע נעשה תנועה של כיווץ, הרי זו כבר תנועה שלו, ולא של האדון.

ב. על השאלה אודות המסופר בספר השיחות תורת שלום3, שא' בכה בשמח"ת, ואמר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שכנראה לא בכה באמירת "על חטא", כיון שמלמעלה ניתן זמן מיוחד לכל ענין, דלכאורה, למה הקפיד אדנ"ע כ"כ על בכייתו – השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו לפי ששמחת יו"ט (שלילת הצער כו') הוא דין בשו"ע4, ששייך לכל אחד.

ג. דובר אודות מ"ש אדמו"ר מהוריי"צ במאמר5, אודות "הכתיבה וחתימה טובה דר"ה ויוהכ"פ, ובקור החותמות דהושענא רבה .. חלוקי הפתקאות בחותמי ברכות .. בשמע"צ", ובא' השיחות (מריגא)6, שבר"ה היא הכתיבה, ביוהכ"פ החתימה, בהושע"ר מוציאים את פתקי החיים, ועד שבת בראשית אינם יוצאים עדיין מההיכל.

[וסיפר הרש"ג שבנסיעתו עם ר' אלחנן דוב מרוזוב מליובאַוויטש לקרעמענטשוג ביקרו ביעקאַטרינאָסלאַוו אצל אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ודיבר כל הלילה (בענין הנ"ל), ורוב הדברים היו ע"ד הקבלה].

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ענין הפתקאות בנוגע לשמע"צ – נמצא בזהר7, אבל בנוגע לשבת בראשית – לא ראיתי מקור הדברים.

ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שהרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע (שה"יאָרצייט" שלו בשמע"צ) מביא8 משנ"ת בעמק המלך9 בענין הצמצום שבבחי' מרובע שלפני הצמצום שבבחי' עיגול (שנתבאר גם בהמשך תער"ב10 ), עולם המלבוש11 (אותיות בשלום12 ) – שזהו ענין שלא נזכר בע"ח.

ולהעיר גם ממ"ש בלקו"ת שה"ש13 : "ענין שעשוע המלך בעצמותו הנז' בספר עמק המלך, ובע"ח לא נזכר מזה כלל".

ואף שהקאָפּוסטער כותב14 (בוויכוח עם הרה"ח ר"ד תומרקין) שאין לסמוך על ספרי קבלה שכותבים ענינים שלא נזכרו בכתבי הרח"ו, וכותב גם בנוגע לעמק המלך ש"יצאו עליו מערערים כו'", והי' צורך באישור ע"י הרב המגיד15 – הרי מצינו שהצ"צ מביא מדברי עמק המלך בריבוי מקומות16.

ה. א' המסובים הזכיר אודות ה"יו-ען שלנו" ("די אייגענע יו-ען") שסידר כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת ההקפות17. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

אילו היתה כוונתי בתור "בדיחה" ("אַ דזשאָק"), לא הייתי עושה זאת במעמד הוצאת ספרי-תורה!...

והזכיר את דברי הרגצ'ובי18 בנוגע לפתיחת הארון והוצאת ס"ת ל"כל נדרי", שמביא מקור לזה (כדרכו למצוא מקור בתורה על כל דבר) שעי"ז נעשים ב"ד חשוב.

הרש"ג אמר, שמאורע זה הוא כנראה ע"ד המסופר בשיחות דשנת תש"ד19 בנוגע לדיבורי הצמח-צדק בסעודת ר"ה אודות עניני שרי המלוכה, שעל זה אמר המהרי"ל שהוא (הצ"צ) עושה עכשיו "סדרים" בפטרבורג!... והרי מבואר בחסידות20 שבר"ה ובשמע"צ נפעלים אותם ענינים, אלא שבר"ה הוא באופן של העלאה, ובשמע"צ באופן של המשכה.

וכ"ק אדמו"ר שליט"א (שכנראה הי' מרוצה מדבריו) הוסיף, שר"ה ושמע"צ הם באותה קביעות21.