בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון* (התוועדות א), ה'תשל"ד
(הנחה בלתי מוגה)
בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ1, ואיתא בזהר2 שבפסוק זה מרומזים כל עשר הספירות, החל מספירת החכמה, בראשית, ועד לשמים וארץ שהם ז"א ומלכות. והיינו, שהענין דבראשית ברא גו' קאי לא רק על שמים וארץ כפשוטם בעוה"ז, אלא גם על עשר הספירות, הקשורים עם כל ד' עולמות אבי"ע3. וכמובן גם מזה שבראשית הוא התחלת התורה, והרי בתורה כלולים כל ד' עולמות אבי"ע, כידוע4 שהם כנגד ד' אופני הלימוד בתורה: אצילות – כנגד סוד, בריאה – כנגד דרוש, יצירה – כנגד רמז, ועשי' – כנגד פשט. וכידוע5 שכאשר יהודי עולה לתורה בעולם למטה, אזי נעשית עלי' בכל הדרגות של הנשמה: נפש רוח נשמה חי' ויחידה, שנחשבים לפעמים לד' מדרגות6, כנגד ד' עולמות אבי"ע7. ומזה נמשך גם בעבודת התפלה, שגם בה יש ד' שליבות-דרגות, כנגד ד' העולמות אבי"ע8, כיון שענין התפלה הוא לפעול עליית העולמות כו'9.
ב) ויש לקשר הענין דבראשית עם ענינו של חודש תשרי, ע"פ הידוע שתשרי אותיות רשית, כלשון הכתוב10 מרשית השנה, רשית חסר כתיב. והענין בזה, דהנה, רשית השנה קאי על ראש השנה, שבו נפעל הענין דתמליכוני עליכם כו' ובמה בשופר11, והיינו, שע"י התקיעה בשופר גשמי למטה פועלים את כל ההמשכות – ממקום הכי נעלה עד לפנימיות ועצמות א"ס12, ומשם נמשך למטה ביותר, בנוגע לבני חיי ומזוני רויחי, היינו, שבזה נכללים כל פרטי הענינים דבראשית גו' את השמים ואת הארץ. וזהו גם ענינו של חודש תשרי, אותיות רשית, שענינו להשפיע על כל השנה כולה את כל ההמשכות כו', מלמעלה מעלה ביותר עד למטה מטה ביותר. ובפרטיות יותר, הרי זה החילוק בין התחלת החודש, ר"ה, רשית השנה, לסיומו בשבת פרשת בראשית, שלאח"ז מתחילה עיקר העבודה למטה בארץ באופן דויעקב הלך לדרכו13.
ג) ויה"ר שההליכה לדרכו תהי' באופן דוישא יעקב רגליו, משנתבשר בשורה טובה שהובטח בשמירה נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת14, ובמילא תהי' ההליכה בשמחה, וככל שניתוסף בבטחון (ובמילא גם בשמחה) – ניתוסף יותר בהמשכת ברכתו של הקב"ה להצליח בכל הענינים, ולנצח כל הענינים שכנגדו (החל מהמלחמה דנהמא אפום חרבא ליכול15 ), ובאופן שהוי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך גו' והי' מחניך קדוש16, ובפרט בנוגע לאלו שמגינים על כמה רבבות מבנ"י – שיהי' אצלם ענין הנצחון באופן שבני ישראל יוצאים ביד רמה17, ועד לסיום הפרשה18 : ה' ילחם לכם ואתם תחרישון19.
הוסיפו תגובה