בס"ד. חלק משיחת י"ט כסלו, ה'תשל"ד (ח).

בלתי מוגה

ל. דובר לעיל (ס"ז) בנוגע ל"פדה בשלום נפשי", שחז"ל מפרשים בתושבע"פ שקאי על "העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור", שמעלה עליו הקב"ה "כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם", וכפי שמבאר הצמח צדק בפירושו ברשימות לתהלים, מיוסד על חידושי אגדות מהרש"א, שג' ענינים אלו הם כנגד ג' קוין תורה עבודה (ש"תפלות במקום קרבנות תיקנום" – "ומתפלל עם הציבור") וגמילות חסדים.

ומזה מובן גם בנוגע לכל אחד מישראל שצריך לצאת מה"מאסר" של הנפש הבהמית והגוף, ובנוגע לבנ"י בכלל שצריכים לצאת מ"מאסר" הגלות, ועד"ז בנוגע לאלו שצריכים לפעול בענין ד"מקרב לי" – שכדי שתהי' הפדי' "בשלום", צריכים להיות כל ג' הענינים דתורה תפלה וגמ"ח, שזהו הנשק הסודי המוזכר לעיל.

לא. ובענין זה ישנו דבר פלא – כאמור לעיל, שכדי שתהי' העבודה בנקל יותר, יש דברים שרואים גם בעיני בשר:

התביעה שמגיעה מהחיילים (לאחרי הקדמת השלילה, שלא ישלחו להם אנשים שאומרים בדיחות וליצנות או שאר ענינים שאין בהם תוכן (כנ"ל סי"ד)) היא – שישלחו להם (להבדיל) תפילין, סידורים וספרי תהלים.

ובכן: תפילין – הו"ע מצוות מעשיות, שהרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין", ד"אמר קרא והי' לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהי' תורת ה' בפיך", שמזה למדים על כל המצוות שצ"ל "מן המותר בפיך".

סידור – הו"ע התפלה, ותהלים, שהוא א' מספרי תנ"ך – הו"ע התורה.

ובנוגע לענין הצדקה – חשבתי תחילה היכן ישנו כאן ענין הצדקה, עד שתפסתי, שעצם העובדה שהם נמצאים שם, ומגינים בגופם על כל אלו שנמצאים מאחוריהם, הו"ע של צדקה בגופו, שהיא נעלית יותר מאשר צדקה בממונו, וצדקה תמידית – לא רק בשעה שהוא ער, אלא גם בשעה שהוא ישן, כיון שעצם היותו שם מטיל אימה, שלכן לא מתקרב האויב, בגלל שיודע ששם ישן פלוני בן פלוני, כך, שאפילו בשעת השינה ה"ה מקיים את ענין הצדקה בגופו.

לב. אמנם, ידוע מ"ש רבינו הזקן באגה"ק שיש "מעלה . . גדולה ונפלאה . . להיות מעשה הצדקה נעשית בפעמים רבות, וכל המרבה ה"ז משובח, ולא בפעם א' ובבת אחת, גם כי הסך הכולל אחד הוא, כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה . . והכל לפי רוב המעשה . . כדי לזכך את הנפש ע"י ריבוי המעשה", שעי"ז מרגילים את נפש הטבעית בעשיית המצוות; וממשיך לבאר המעלה שבדבר בפנימיות הענינים.

ובנוגע לעניננו:

ענין הצדקה שנעשה מצד עצם העובדה שהם נמצאים שם הוא באופן שהגוף ונפש הבהמית אינם מרגישים בזה ענין של צדקה; הוא יודע שהעמידו אותו במקום זה בגלל שהוא מגוייס, או בגלל שהתנדב לכך, אבל הוא לא מרגיש בזה ענין של צדקה.

ולכן, דבר נכון ביותר – כפי שכבר ניסו כמ"פ והיתה בזה התעוררות גדולה – שבכל מחנה ובכל גדוד ובכל פלוגה, תימצא קופה של צדקה, כך, שכל הרוצה יהי' לו מקום שבו יוכל ליתן צדקה במקומו [שהרי לא נמצאים שם עניים שיוכל ליתן להם ביד, ולכן יש צורך שהממון יצא מרשותו ויכנס לרשות של גבאי-צדקה, שאז הוא עשה את שלו], ועי"ז יהי' אצלם קיום ענין הצדקה בפשטות, באופן שהגוף ירגיש שנתן היום צדקה.

ואפילו אלו שלא יתנו – הנה כשיעברו ויראו שמונחת על השולחן או קבועה בקיר "קופה" שעלי' רשום "צדקה", הרי זה יזכיר להם על ענין הצדקה, וכיון ש"לב ישראל ער הוא", בודאי תהי' לזה תוצאה, שיקיים מצות צדקה לעת מצוא, ויותר מאשר "לעת מצוא".

וכך תינתן להם האפשרות שיהיו אצלם כל ג' הסוגים שהם ג' קוים: תורה ותפלה וגמילות חסדים (צדקה).

לג. וכמדובר כמ"פ – שייך ענין זה לכל אחד ואחת:

ענין התפלה – שגם נשים "חייבין בתפלה, דרחמי נינהו" (וע"ד לשון הגמרא: "נשי לא בעי חיי" – בתמי'); ועד"ז בנוגע לתורה – שגם "נשים מברכות ברכת התורה, שהרי חייבות ללמוד מצות שלהן כו'" (כפי שמביא רבינו הזקן בשו"ע); ובנוגע לצדקה – הרי אדרבה, כדברי הגמרא במסכת תענית שהצדקה שעושה האשה פועלת יותר מאשר הצדקה שעושה האיש, כיון שהוא נותן צדקה בממונו, ואילו היא נותנת לחם או בשר וכו' שמיד מחי' נפש העני בפועל.

ועד"ז בנוגע לבנים ובנות, ועד לקטני קטנים, ובפרט בבואנו מהענין ד"הקהל את העם האנשים והנשים והטף . . למען ישמעו ולמען ילמדו . . ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" – שיש לחנך את הקטנים והקטנות, קטני-קטנים וקטני-קטנות בכל ג' ענינים הנ"ל, ולהעמיד עי"ז "צבאות הוי'" בשלימותם.

לד. וזה יהי' ה"אתר שלים" שבו תהי' שרוי' ברכתו של הקב"ה, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה",

החל מענין השלום, עליו נאמר בסיום הש"ס: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום",

וכאשר "שלום כאן" אזי "הכל כאן", וכהסיום במד"ר על מגילת אסתר: "השלום בריבוי", נוסף על כו"כ ענינים בריבוי שנימנו שם: "הטוב בריבוי . . הברכה בריבוי",

וכל זה – בריבוי גדול, עד ש"מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", שתציף ותכסה את כל הגשמיות והחומריות והארציות, ויראו רק "מים" – "אין מים אלא תורה", ובאופן ש"מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך", כך, שכל אחד יתעסק עם זולתו אע"פ שחושב (ואולי כן הוא באמת) שהוא נמוך ממנו,

וע"י כולם ביחד – יקויים "ברכנו אבינו כולנו כאחד", ובברכה בענין שנוגע במיוחד עכשיו – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

* * *