בס"ד. שיחת יום ה', ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ט.

– להתלמידים השלוחים שיחיו הנוסעים לאוסטרליא*, בחדרו הק' –

הנכם נוסעים לשם בהמשך לשלוחים הראשונים, ובמילא כבר עבר הענין דכל התחלות קשות1, כך, שיהי' לכם קל יותר2. אבל בגלל זה מוטל עליכם הענין – להוסיף כהנה וכהנה3, על מה שהם פעלו שם, הן בכמות והן (והעיקר) באיכות.

ועל זה ישנה ההבטחה4 אדם מקדש עצמו מעט למטה (שהרי ככל שיגדל הקידוש, הרי זה מעט ולמטה בערך קידוש שלמעלה), אזי מקדשים אותו הרבה מלמעלה – בנוגע לעניניכם הפרטיים, ובנוגע לענינים הכלליים, ולהפיץ שם את המעיינות, בתוככי הפצת היהדות, ועד שיגיעו חוצה, ולקרב עי"ז ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

שתהי' נסיעתכם כשורה ובהצלחה, ותפעלו שם בהצלחה רבה ומופלגה, ונשמע מכם בשורות טובות במשך הזמן שתהיו שם, ותעמידו שם "צבאות הוי'"5.

(הראה בידו הק' על המצות, ואמר:) כל אחד מכם יקח "מיכלא6 דאסוותא ומיכלא דמהימנותא"7 – מצה שמורה שלימה8 ושתי פרוסות9 (וכ"א לקח את המצות).

וכמו"כ צ"ל אחיזה גם בזהב וכסף. ויהי' זה עבור הוצאות קטנות. הנכם יכולים להחליף על שטרות אחרים. מיד בבואכם לשם תתנו דולר אחד לצדקה, ודולר נוסף – עבור מעות חטים10 (ונתן לכ"א ל"ו11 דולר).

סעו בשמחה ובטוב לבב, ונשמע מכם בשורות טובות.