בס"ד. ר"ד יום שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. על השאלה מהו המקור למ"ש בהיום יום1 ש"בליובאַוויטש היו נעורים בליל שביעי של פסח" (שהרי בשו"ע נזכר רק אודות ליל שבועות2 והושענא רבה3 ) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהמקור לזה הוא בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר4 (וגם הורה שילמדו בליל שביעי של פסח המאמר ד"ה והניף שבלקו"ת5 ). והוסיף, שבסידור ר"י עמדין יש "תיקון ליל שביעי של פסח"6, ואצל הספרדים עושים מזה "פּאַראַד" שלם, וששים ושמחים כו'. ובארץ ישראל יש נוהגין לילך קודם אור הבוקר לשפת הים, ולומר שירת הים בשירה וריקודים כו'.

כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל א' מזקני החסידים אם שמעו מאדנ"ע על ענין זה, והזכיר מ"ש בספר המנהגים7 שאדנ"ע אמר: "יש תחת ידי כת"י אדמו"ר האמצעי וכתוב שם שהוא מבטיח למי שיהי' ניעור בליל שבועות כל הלילה יזכה לכתר תורה".

ותמה: האם אף א' לא ראה מ"ש בספר המנהגים? – וכי בשביל מה מדפיסים ספרים אם לא קונים אותם ולא מעיינים בהם?!...

וסיים: ראיתי בספרי חסידות פולין8 שכאשר בעל התולדות חיבר ספרו הי' מחזר בעיירות כדי למכרו, וכשהגיע פעם לעיירה אחת שאף א' לא רצה לקנות את ספרו, פגש את ה"מגיד" של העיירה שאמר לו, שגם מחבר הספר הראשון הי' מחזר למכור את ספרו ולא רצו לקנותו, וכששאלו מי הוא מחבר הספר הראשון, השיב לו המגיד: זה הקב"ה!...

ב. בנוגע למנהג לומר שיר השירים בשבת חול המועד פסח9 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו כמו בנוגע למגילת רות (בחג השבועות) וקהלת (בחג הסוכות)9, שכך נוהגים בני אשכנז, אבל חסידים לא נוהגים כן10.

[והזכיר גם בנוגע ל"אקדמות"11 – שבליובאַוויטש לא היו אומרים אקדמות [ואף שישנו בסידור אדה"ז, הרי מצינו עד"ז בנוגע לאמירת "אל תירא" במוצאי שבת, שנזכר בלקו"ת12, ואעפ"כ אין נוהגים לאמרו13 ], אבל חלק מאנ"ש אומרים "אקדמות"].

והוסיף: יש גם כאלו שנוהגים לקרות את המפטיר בכל שבוע מתוך מגילת קלף14.

– פעם הכניסו לחדרי מגילה כזו, כמו ספר-תורה, עם "עצי חיים" ומעיל כו', ונבהלתי וקמתי מפני', ואמרו לי שזוהי רק מגילה של ההפטרות. –

כשאאמו"ר ז"ל הי' פעם באיזה מקום ביום התענית, כיבדוהו במפטיר, וביקשוהו לקרוא מתוך מגילה כזו, ולא רצה.

ג. על השאלה בנוגע לשיעור דבשר ויין מצד חיוב שמחה ביו"ט, ש"אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין"15 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בנוגע ליין – השיעור הוא רביעית16 (שזהו גם שיעור הכוס דפסח שמגביהים אותו לפי ש"אין17 אומרים שירה אלא על היין"18 ), כמובן מפס"ד הרמב"ם19 שהשותה רביעית יין אסור לו להורות. ובנוגע לבשר – השיעור הוא כזית, כפי שמצינו לענין אכילת קדשים20.