בס"ד. ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. בנוגע להפטרת שבת חול המועד פסח בעצמות היבשות, לפי שתחיית המתים עתידה להיות בניסן1 – הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א, שתחיית המתים היא ע"י טל תחי'2 ("והוא טל תורה .. טל תורה מחייהו"3 ), ולכן קשור ענין זה עם ברכת טל שבחג הפסח4.

דובר אודות סדר הענינים5 – מלחמת גוג ומגוג, ואח"כ ביאת המשיח, ואח"כ (לאחרי ארבעים שנה, כמ"ש בזהר6 ) תחיית המתים (בתחילה יקומו הצדיקים, ואח"כ בני ארץ ישראל, ואח"כ כל שאר בנ"י).

על השאלה אם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הענין דמלחמת גוג התחיל כבר בזמנו של חזקיהו7, שביקש הקב"ה לעשותו משיח8. ובנוגע לדורות האחרונים, יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה (בשנת תרד"ע, שנזכרה בספרים9 בנוגע לענין ה"קץ") הי' אחד המנהיגים שנקרא בשם "גוג".

על השאלה באיזה גוף תקום הנשמה בתחיית המתים (שהרי כל נשמה יורדת למטה כמ"פ בגופים שונים)10 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

שאלה זו נשאלתי לראשונה ע"י נערה מניו-הייוון (לאחרי ששאלה אצל המורים שלה, ובמקום לעיין בעצמם, הפנו אותה לכתובת הטובה ביותר: 770!...), וכיון שלא ידעה שפה אחרת, כתבה באנגלית, ועניתי לה מכתב שלם בענין זה11.

ונקודת הדברים:

בזהר12 איתא שהגוף שבו פעלה הנשמה ביותר הוא הגוף שיקום לתחי'.

וכיון שלכל נשמה יש כו"כ ניצוצות [וכפי שמצינו בנוגע לנשמת משה רבינו, ש"בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור כו'", ועד שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה רבינו13 ], הנה בכל א' מהגופים יתלבש ניצוץ מהנשמה, ועל ידו יקום גם הוא לתחי'.

ב. דובר אודות הפלאת הענין דקרי"ס בתורת החסידות (ובפרט בדרושי אדמו"ר האמצעי) באופן דאין לשער, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בעמדנו באחרון של פסח, צריך לדבר אודות מעלת אחרון של פסח גם לגבי שביעי של פסח14 – כמובן גם מהמבואר בלקו"ת15 הפלאת הענין דאחרון של פסח יותר מאשר שביעי של פסח.

דובר גם אודות שירת הים, שהיא דרגא נעלית ביותר – אף שאמירת השירה היתה לאחרי קרי"ס, לאחרי שכבר עברו את הים (שהרי בהתחלת השירה נאמר "סוס ורוכבו רמה בים"16 ).

וכן דובר אודות חילוקי הדעות באופן אמירת השירה17, אם רק משה אמר השירה ואילו בנ"י רק ענו "אשירה לה'", או שגם בנ"י אמרו כל השירה, אבל לאחרי משה, או שאמרו את כל השירה יחד עם משה, ברוח הקודש – שבענין זה היו אז כל בנ"י בדרגת משה, שגדלה מעלתו מכל שאר הנביאים, שכולם הוצרכו להכנה כדי להגיע לרוח הקודש, ואילו משה רבינו לא הוצרך להכנה כו'.

ג. על השאלה בנוגע להוראה לנגן באחרון של פסח הניגון "האָפּ קאָזאַק" של הסבא משפולי18 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הסבא משפולי הי' עוסק רבות בפדיון שבויים. וזהו גם ענינו של חג הפסח, "זמן חרותנו"19.