בס"ד. ר"ד ליל שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א השיב לשאלה בהמדובר לעיל1 אודות הנהגת אביו שהי' מעשן בהסיבה – שהי' מיסב רק פעם אחת, כדי להראות שגם בענין זה שייך הסיבה; אבל לא הי' מיסב בשאר הסעודה, כיון שכבר היסב באכילת הכזיתים.

ב. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר (במענה לשאלה) שהענין ד"נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה כו'"2, פעל על בנ"י שיצאו ממ"ט שערי טומאה; ואילו הפעולה על פרעה להוציא את בנ"י ממצרים היתה ע"י מכת בכורות.

והוסיף: ענין זה ישנו גם עכשיו, ומתגלה אצל כל אחד בשורש נשמתו, עד לניצוץ בורא שבו3. ובנוגע להרגש הענין – הרי גם בנתינת פרוטה לעני לא נרגשת הפעולה שבודאי נפעלת אצלו כו'. וגם בזמן יצי"מ, אין הכרח שכולם הרגישו את הגילוי בשוה, ויתכן שהיו כאלו שלא נרגש אצלם ענין זה בתכלית, ואעפ"כ הרי זה פעל אצלם כו'.

וביאר גם בנוגע לפעולת אכילת מצה (מוחין דאבא) בענין האמונה – שבהכרח שיתוסף עי"ז בענין האמונה, כיון שהמצה מתעצמת עם הגוף ונעשית דם ובשר כבשרו, ועי"ז נעשה שינוי הן בעניני הן והן בעניני לאו כו'. וכל זה נפעל ע"י האכילה כשלעצמה, אפילו ללא כוונות כו', וכמו בתינוק שאכילת דגן פועלת ההכרה באביו כו'4.

ג. בנוגע להמוזכר לעיל5 אודות המאמר של כ"ק אדנ"ע בענין שבירת תוקף הקליפה, שגם צדיקים אין בכחם לשבור את הקליפה בהיותה בתקפה, הרי טוב למצוא כל ענין גם בנגלה, ובנדו"ד – מפורש הדבר בגמרא6 : "אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו כו'" (ורק רשב"י סובר ש"מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז"6, כי רשב"י הי' ניצוץ משה7, שנאמר בו8 "ראה נתתיך אלקים לפרעה", ולכן הי' ביכלתו להתגרות עם הרשעים ולהפילם כו'9 ).

ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א חזר המוזכר לעיל10 מסידור האריז"ל ש"אומרים הגדה בקול רם ובשמחה רבה" – לאחרי שכותב שלכל לראש "כשיבוא לביתו ישמח כו' שאין זמן .. שמחת השכינה כמו בליל פסח שאז יש זיווג אפילו בעשי'" (כפי שמבאר אח"כ בנוגע לענין דמטבילין).

על השאלה אם ענין השמחה הוא רק בליל א' או גם בכל הפסח – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

"זמן חרותנו" הוא בכל ימי הפסח (לא בערב פסח ובאסרו חג), אבל ענין השמחה – עיקרו בליל א', שיש בו ענין נעלה יותר מאשר בכל ימי חג הפסח, וממנו נמשכת השמחה גם בשאר ימי הפסח. וכמו בחג השבועות, שכל היום נקרא "זמן מתן תורתנו", אע"פ שעיקרו קודם אור היום, שאז הי' מ"ת בפועל.

[א' המסובים הזכיר מ"ש בספר המנהגים11 ששמחת שביעי של פסח ואחרון של פסח גדולה משאר ימי הפסח, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שכנראה נסמן שם מקור הדברים12 ].

ה. כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל א' מזקני החסידים אם הי' נוכח ב"סדר" אצל כ"ק אדנ"ע, והשיב, שלא הכניסהו, רק עמד מרחוק, וראה שאדנ"ע יושב עם מגבת על כתפו, ומנגב בה את הכף לאחרי כל כף מרק. והעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהי' נוהג כן (לא רק במרק, אלא) בכל מאכל13. והוסיף: שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שנהג כן רק במשך זמן מסויים.

על השאלה14 אם גם אדמו"ר מהר"ש נהג כן – השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: מסתמא לא. ובנוגע לכ"ק מו"ח אדמו"ר: לא ראיתיו נוהג כן.

הרש"ג אמר שבתקופה מסויימת נהג כן מצד בריאות הגוף, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזה הי' גם בשאר ימות השנה, ואינו קשור לחג הפסח.