וכתבתם על מזוזות, ש"פ עקב, כ"ב מנחם-אב, ה'תשל"ד

בס"ד. ש"פ עקב, כ"ב מנחם-אב, ה'תשל"ד

(הנחה בלתי מוגה)

וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך1. וידוע מאמר הצ"צ (ד"ה זה שנדפס באוה"ת2 ), שצריך להבין ענין המזוזה שקובעים בפתח הבית (והיינו, דכיון שזהו ביתך ושעריך, בית ושער של איש הישראלי, למה צריך לקבוע מזוזה על פתח הבית והשער, ולא מספיק הענין דביתך ובשעריך עצמו). ומבאר, דהנה כתיב3 אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו [והיינו, שאע"פ שנקראים ע"פ תורת אמת בשם בוניו, שיש בכחם לבנות כו' (וכמודגש יותר בהמשך הכתוב אם ה' לא ישמר עיר גו', ולא נאמר אם ה' לא יבנה עיר), הנה גם לאחרי בנין הבית ע"י בוניו, אין זה מספיק, אלא צ"ל הענין דה' יבנה בית, שדוקא עי"ז נעשית קיום ושמירת הבית כו'], לכן קובעין ב' פרשיות דק"ש, שהם קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות, בפתח הבית, בכדי להמשיך בחי' ה' יבנה בית. וממשיך לבאר, שבית הוא בחי' כללות העולם (דהיינו כללות ההשתלשלות), כמארז"ל במד"ר4 ע"פ5 חכמות בנתה ביתה, קרא בברייתו של עולם, ובפרטיות הוא בחי' הבית שקובעים בה המזוזה כו'.

ב) והענין בזה, דהנה, אע"פ שיש כמה פרשיות בתורה המדברים אודות הברכה בענין השמירה כו', מ"מ, כותבים במזוזה הפרשיות דק"ש דוקא, ובזה גופא, הנה אע"פ שלגבי כמה ענינים כוללת ק"ש ג' פרשיות6, מ"מ, יש במזוזה רק ב' פרשיות דק"ש, שמע והי' אם שמוע, ומה גם שהציווי על מצות מזוזה נאמר בב' פרשיות אלו דק"ש דוקא (ולא כמו הציווי על מצות תפילין שנאמר בד' הפרשיות, וכן הציווי על לימוד התורה, ושננתם גו'7, שנאמר בכמה מקומות בתורה), שבזה מודגשת השייכות דמזוזה לב' פרשיות אלו דק"ש דוקא, שענינם קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות, כדאיתא בברכות8 למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצוות.

והנה כללות הענין דקבלת עול הוא כמ"ש בהתחלת פרשה שני' דק"ש והי' אם שמוע תשמעו9, שעז"נ10 הנה שמוע מזבח טוב, היינו, שענין הקבלת עול (שמוע) הוא למעלה גם מעבודת הקרבנות (זבח טוב), דאף שגדלה מעלת עבודת הקרבנות, כידוע שקרבנות הו"ע קירוב הכחות והחושים11, ורזא דקורבנא עולה עד רזא דאין סוף12, מ"מ, הנה שמוע מזבח טוב, שהעבודה דקב"ע היא למעלה גם מעבודת הקרבנות, ועד שההפרש ביניהם הוא החילוק בין הקמותי את דבר ה'13 או לא, כפי שמצינו בנוגע לשאול, שאף שגדלה מעלת שאול מרחובות הנהר14, שהוא בספירת הבינה15 (כמבואר בקבלה ובכ"מ16 ), מ"מ נאמר לו שבכדי שיהי' הקמותי את דבר ה', הרי זה דוקא ע"י העבודה דקב"ע. וזהו ענין קביעת המזוזה על פתח הבית17, שבכל הדברים שבביתו וקנינו יהי' אצלו הענין דקבלת עול מלכות שמים ועול מצוות, לקיים בהם הציווים של המצוות. וענין זה מרומז גם בתיבת מזוזה, שהיא17 ב' תיבות זו זה18, והיינו, כי נש"י נקראים זו, כמ"ש19 עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, והקב"ה נקרא זה, כמ"ש20 זה א-לי. והנה, זו, לשון נקבה, וזה, לשון זכר, והיינו, כי זו נק' כשמקבל מבחי' זה (ע"ד אשה כשרה עושה רצון בעלה21 ), ולכן, מה שנש"י נקראים עם זו, הוא מצד הקבלת עול מלכות שמים ועול מצוות, לפי שמקבלים עליהם הציווי מבחי' זה א-לי. ועי"ז הם מתחברים עם הקב"ה, ועד שנעשים דבר אחד, שזהו"ע מזוזה, זו וזה כפי שנכללים ונעשים תיבה אחת.

ג) ועי"ז נעשה גם ענין השמירה שנמשך ע"י המזוזה, כדאיתא בזהר22 שע"י המזוזה נעשה הענין דהוי' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם23, ועד לבחי' לא ינום ולא ישן שומר ישראל24, שלמעלה משם הוי'. והיינו17, שבשם הוי' יכול להיות בחי' שינה, ולכן צ"ל התפלה והבקשה והזעקה עורה למה תישן הוי'25, אך ישנו הענין דלא ינום ולא ישן שומר ישראל, שזהו"ע שלמעלה משם הוי', אלא שמ"מ גם ענין זה נמשך ע"י שם הוי', שזהו"ע הוי' ישמר צאתך ובואך (אם) הוי' (לא) ישמר עיר.

והענין בזה, דהנה כתיב26 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים (וכידוע המבואר בזה במאמר רבינו הזקן27 ), והיינו, שהבית הוא בבחי' קדושה כו', ועד לבית מלא ספרים, ע"ד ובדעת חדרים ימלאו גו'. ואעפ"כ יש צורך בקביעת המזוזה, כי, אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, דאע"פ שהם בונין אותו, שממשיכים להיות בחכמה יבנה גו' ובתבונה גו', ע"י תורה ותפלה כו', הרי זה רק המשכת אור פנימי, בחי' חכמה ותבונה ודעת, שנמשך ע"י העבודה שע"פ טו"ד, ואילו עיקר השמירה וקיום הבית הוא עי"ז שה' יבנה בית, היינו, שיומשך בחי' מקיף עליון על הבית, וכמ"ש אח"כ אם ה' לא ישמר עיר כו', שהשמירה מבחוץ היא המשכת המקיף מבחי' שלמעלה מסדר השתלשלות, והמשכת מקיף זה היא ע"י העבודה דקב"ע.

ד) והנה כשם שהדברים אמורים בנוגע לענין הבית, הן הבית דכללות העולם, והן הבית הפרטי של כל אחד מישראל, כן הוא גם בנוגע לאדם עצמו, שהרי חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם28. והענין בזה, דהנה ידוע בענין ירידת הנשמה בגוף שיש בזה ד' מדריגות כלליות דנשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה ואתה נפחתה בי29, שהם כנגד ד' אותיות שם הוי'30, ולאח"ז ישנו הענין דאתה משמרה בקרבי31, שנמשך מבחי' שלמעלה גם מבחי' טהורה היא, בחי' טהירו עילאה (ולמעלה מזה). ובלשון המדרש32, שחמשה שמות נקראו לה נפש רוח נשמה חי' יחידה, היינו, שלא מספיק ד' הבחי' דנפש רוח נשמה חי', אלא צ"ל גם בחי' היחידה. והענין בעבודה, שגם לאחרי שישנה העבודה דבכל לבבך ובכל נפשך33, בכל עשר כחות הנפש כו', אין זה מספיק עדיין, אלא צ"ל גם העבודה דבכל מאדך33, בכל מדה ומדה שהוא מודד לך כו'34, שזוהי עבודה שלמעלה ממדידה והגבלה. אך מ"מ צ"ל גם העבודה דבכל לבבך ובכל נפשך, שהיא העבודה בכחות פנימיים, אלא שבזה גופא צ"ל הענין דבכל מאדך. וע"ד שגם במצוות פרטיות צ"ל כללות הענין דקבלת עול מצוות. וזהו אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, שגם לאחרי הבנין דד' הבחי' שבנשמה, שזוהי כללות העבודה שע"פ טו"ד, צ"ל הענין דה' יבנה בית, שזהו"ע דאתה משמרה בקרבי, והו"ע השמירה שע"י המזוזה שפועלת המשכת המקיף כו', שבעבודה הו"ע הקב"ע כו'.

ה) וזהו וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, שאע"פ שזהו בית דקדושה, מ"מ, לא מספיק הענין דבחכמה יבנה בית וגו', אלא צ"ל המשכת המקיפים ע"י המזוזה, ודוקא עי"ז נעשה ענין השמירה, ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם, באופן שלא ינום ולא יישן שומר ישראל. וענין זה הוא הן בנוגע לבית דכללות ההשתלשלות, הן בנוגע לבית הפרטי דכל אחד מישראל, והן בנוגע לעבודת האדם, כנ"ל בארוכה. ועי"ז נעשה גם הענין דלשמור מזוזות פתחי35, כדאיתא במדרש36 וכי יש מזוזה בבתי כנסיות (שהרי ביהכנ"ס וביהמ"ד פטור ממזוזה37 ), אלא מה המזוזה הזו אינה זזה מהפתח, כך לא תהא זז מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, ומסיים, מה כתיב אחריו38 כי מוצאי מצא חיים וכו', ועד שמחי' חיים יתן לך חיים39, באופן שאתם הדבקים בהוי' אלקיכם חיים40, ועד להשלימות בזה שתהי' בביאת משיח צדקנו, איש מבית דוד וכו' שיבנה ביהמ"ק במקומו41, ובקרוב ממש.