בס"ד. ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ד

(הנחה בלתי מוגה)

תנו רבנן נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ כו' והיכן מנח לי' כו' והלכתא משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל1. וצריך להבין2, מהו הטעם שנר חנוכה הוא משמאל דוקא, ולא כמו רוב המצוות ככולן שצ"ל בימין דוקא, ואם קיימם בשמאל, הנה לא זו בלבד שלא יצא, אלא עוד זאת שקלקל כו'3. ויש להוסיף בזה, שהדגשת מעלת צד ימין היא לא רק בעניני מצוה, אלא גם בדברי הרשות, כמ"ש אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו4, לעולם יקדים אדם ימינו על שמאלו בכל דבר, לפי שהימין היא חשובה בכל התורה כולה. ויש לומר הביאור בזה, ע"פ מ"ש הרמב"ם בהלכות דעות5 שכל אחד מישראל חייב לעבוד את ה' כל ימיו תמיד, אפילו בשעה שנושא ונותן כו' ואפילו בשעה שהוא ישן כו', ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו כל מעשיך יהיו לשם שמים6 (ובפרט ע"פ המבואר בתניא7 שאכילה סתם, ללא כוונה לשם שמים, היא מצד הקליפה, אלא שבקליפה גופא הרי זה באופן קל יותר כו'), והוא שאמר שלמה בכל דרכיך דעהו8 (שזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה9 ), ולכן, החשיבות של צד ימין היא בכל הענינים, כמו במצוות. ויתירה מזה מצינו בזהר10 ששמאל לא תסייע לימין, היינו, שלא רק המצוה עצמה, אלא אפילו סיוע למצוה בלבד, אינו צ"ל בשמאל. ועפ"ז יפלא ביותר הענין שנר חנוכה הוא משמאל דוקא.

ב) אך הענין הוא, כפי שמבאר הצ"צ באוה"ת11 (בכרך שנדפס לאחרונה), שהחשיבות של ימין היא דוקא מאצילות ולמטה, אבל למעלה מאצילות יכול להיות גם שמאל, ואדרבה, התורה שרשה בגבורה דע"י כו'12. ומסיים, וא"כ י"ל, שע"י מס"נ המשיכו בחנוכה מגבורה דע"י, וז"ס נ"ח משמאל.

והענין בזה, דהנה, מצוות הם מבחי' הרצון שלמעלה מבחי' החכמה (בחי' גלגלתא שלמעלה מהמוחין), והרי בחי' החכמה שייכת לעולם האצילות, ואילו בחי' הרצון שייכת לעולמות הא"ס שלמעלה מאצילות13. אמנם, בכל המצוות נמשך הרצון במדידה והגבלה והתחלקות דעולם האצילות [ואח"כ גם בעולמות בי"ע, וכמו בתורה שנמשכת תחילה באצילות ואח"כ בבריאה כו', כמאמר14 ועל תורתך15 באצילות שלמדתנו15 בבריאה], שזהו שנחלקים בכללות לב' הקוין דסור מרע ועשה טוב16, מצוות לא תעשה ומצוות עשה, ומצוות עשה גופא נחלקים לרמ"ח, דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברים דמלכא17, בחי' ז"א דאצילות18, שעיקרו חסדים19, בימין. אבל מצות נר חנוכה שהיא בשמאל דוקא, היא באופן שגם בהמשכתה למטה עומדת היא כפי שהיתה בשרשה למעלה, בבחי' גבורה דע"י כו'.

וע"ד המבואר בלקו"ת ס"פ ברכה20 בנוגע לענין המצוות שהם רצון העליון ששרשם מבחי' הכתר, שכשם שבכתר יש ב' בחי', אריך ועתיק, כך יש ב' מיני מצוות, הא' סתם כל המצוות שהם ברצונו של אדם לעשותם כמו סוכה ולולב וכה"ג, ויש מצוות שהם אינם תלוים ברצונו כלל, רק דוקא שלא בדעתו כמו מצות שכחה (שהרי אם ישאיר עומר בשדה מדעתו, אין זו מצות שכחה) וכה"ג. ועד"ז מצינו ברבי שמעון בן שטח21 שרצו למנותו נשיא ולא הי' ברצונו לקבל בחי' הנשיאות וברח כו' ורדפו אחריו ונעשה נשיא, ואם לא הי' בורח והי' ברצונו לקבל הנשיאות, לא היו ממנים אותו להיות נשיא, כי כל הרודף אחר הכבוד כו'22, שזהו ג"כ ענין שלמעלה מן הדעת ורצון האדם. והנה, המצוות שהם תלויים בדעתו ורצונו של אדם, שרשם למעלה בכתר הוא מבחי' א"א, שהוא בחי' רצון העליון, שהוא שרש הנאצלים כו', ולכן גם למטה הם תלויים ברצונו, ובעשותם ממשיך מבחי' רצון העליון כו'. משא"כ המצוות שהם דוקא שלא מדעת ורצון, שרשם מבחי' עתיק, בחי' תחתונה שבמאציל, שהוא למעלה מן הרצון כו'23. והענין בזה, שאע"פ שגם מצות שכחה וכן ענין הנשיאות שקשור עם מצות מינוי מלך הם מרמ"ח מ"ע, רמ"ח אברים דמלכא, הנה העילוי המיוחד שבמצוות אלו הוא שאופן קיומן למטה הוא כפי שהם בשרשם למעלה. ועד"ז בנוגע למצות נר חנוכה, שגם בהמשכתה למטה הרי היא כמו שהיתה בשרשה למעלה, בבחי' גבורה דע"י.

ג) ויש לקשר זה עם המבואר בדרושים (בתורה אור, שערי אורה ואור התורה24 ) בפירוש מ"ש25 כי אתה נרי הוי' והוי' יגי' חשכי, שבפסוק זה נאמר ב"פ הוי', וידוע המבואר בלקו"ת חוקת26 שבכל מקום שנמצא שם הוי' ב"פ בפסוק אחד, הפי' הוא שהוי' הא' הוא בז"א (שגם בו יש כל ד' האותיות דשם הוי', כולל גם היו"ד שמורה על בחי' החכמה, וגם קוצו של יו"ד, בחי' אריך27 ), והוי' הב' הוא בעתיק. ובזה גופא, נאמר כאן הוי' הב' בתוספת וי"ו, והוי', שמורה על בחי' הוי' היותר עליונה. ועז"נ והוי' יגי' חשכי, שהגילוי דהוי' בתוספת וי"ו הוא למעלה מכל הגבלה, ולכן בכחו להאיר את החושך, ועד שהחושך עצמו יאיר28, כמ"ש29 לילה כיום יאיר. וענין זה קשור עם המעלה דנר חנוכה שהוא משמאל לגבי כל שאר המצוות שהם מימין, דהנה, כל המצוות הם בדברים טהורים ומותרים דוקא, כמארז"ל30 לא הוכשר למלאכת שמים אלא טהורים ומותרים בפיך, כמו אתרוג שאינו ערלה וכו' (כמובא בתניא31 בהגהה שהערלה היא משלש קליפות הטמאות שאין להם עלי' לעולם, וכן כל מצוה הבאה בעבירה כו'). אבל מצות נר חנוכה פועלת למטה מטה ביותר, שהרי הדלקת נר חנוכה היא על פתח ביתו מבחוץ32 דוקא, כדי להאיר את החושך, ועד שפועלים הענין דכליא ריגלא דתרמודאי32, אותיות מורדת (כמבואר בקבלה וחסידות33 ), היינו, לבטל את הרגל דלעו"ז כו', ובפרט ע"י העבודה דבחי' רגל דקדושה34, בעקבתא דמשיחא, דמטו רגלין ברגלין35. והענין בזה, דכיון שגדלה מעלת נר חנוכה מכל המצוות שנמשכת מגבורה דע"י (כנ"ל ס"ב), לכן יש בכחה להאיר את החושך, שזהו"ע והוי' (בתוספת וי"ו דוקא) יגי' חשכי.

ד) וענין זה נעשה ע"י העבודה באופן של מס"נ (כנ"ל ס"ב), כפי שהי' בזמן דחנוכה, שבנ"י היו אז במעמד ומצב ירוד הן בגשמיות והן ברוחניות36, כמובן מזה שטמאו את כל השמנים שבהיכל כו'37, אך דוקא עי"ז נתעוררו במס"נ כו', ומן המיצר (נעשה) ענני במרחב י"ה38, מרחב העצמי, שזוהי ההמשכה דוהוי' בתוספת וי"ו39, שעי"ז נפעל הענין דיגי' חשכי.

ה) וזהו גם מה שנרות חנוכה אין בטלים לעולם, כמ"ש הרמב"ן40 בפירוש דברי המדרש41 שכאשר חלשה דעתו של אהרן שלא השתתף בקרבנות הנשיאים, אמר לו הקב"ה למשה לך אמור לאהרן כו', הקרבנות כל זמן שביהמ"ק קיים הן נוהגין, אבל הנרות, לעולם אל מול פני המנורה יאירו, דלכאורה, דבר ידוע שכשאין ביהמ"ק קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו, אף הנרות בטלות, אלא שרמזו לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו כו'. והיינו, שבנרות חנוכה ישנו ענין הנצחיות, כיון שנמשכים מבחי' גבורה דע"י, שזוהי בחי' שלמעלה מכל סדר ההשתלשלות ולמעלה משינויים כו'. וזהו גם מה שנרות חנוכה הם במספר שמונה42, וכן ימי חנוכה הם שמונה ימים, שזהו מספר ששייך לבחי' שלמעלה מהשתלשלות43, והיינו, שבענין הזמן גופא (שהרי גם שמונה ימים הם זמן מוגבל) הרי זה בחי' שלמעלה מהזמן כו'44.