בס"ד. ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
(הנחה בלתי מוגה)
היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני1, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר בד"ה זה2 (די"ג שבט, בהמשך לד"ה באתי לגני דיו"ד שבט תש"י, שנת ההילולא) מפירוש רש"י, היושבת בגנים, הקב"ה אומר לכנסת ישראל, את הנפוצה בגולה רועה בגנים של אחרים ויושבת בבתי כנסיות ובתי מדרשות, חברים מקשיבים, מלאכי השרת שהם חבריך, בני אלקים דוגמתך, באים לשמוע קולך. ופירוש זה הוא מהמד"ר3, דבשעה שישראל יושבין בבתי כנסיות ובתי מדרשות כו', חברים מקשיבים, אני ופמליא שלי באים לשמוע בקולך. ועוד איתא במד"ר4, חברים נקראים מלאכי השרת, מפני שאין ביניהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות (שזהו טעם הב' שנקראים חברים, נוסף על טעם הא', שנקראים חברים לבנ"י, להיותם בני אלקים דוגמתך). והנה, אף שהפירוש הפשוט בזה הוא, דעם היות שכנס"י רועה בגנים של אחרים (אומות העולם), מ"מ, ה"ה יושבת בבתי כנסיות ובתי מדרשות, צריך לומר, שהא גופא שכנס"י היא רועה בגנים של אחרים הרי זה סיבה שעל ידה ניתוסף עילוי בישיבתה בבתי כנסיות ובתי מדרשות. וכמו כללות הענין דירידה צורך עלי', שיש צורך בענין הירידה דוקא, לפי שדוקא ע"י הירידה באים לעילוי גדול יותר. וכמבואר במאמר הראשון (ד"ה באתי לגני5 ) בענין מעלת העבודה דאתכפיא סט"א שמביאה לאתהפכא חשוכא לנהורא, שיתרון האור הוא מהחושך דוקא. ועד"ז מובן בעניננו, שהעילוי דהיושבת בגנים דבתי כנסיות ובתי מדרשות הוא מצד זה שהיא רועה בגנים של אחרים, שעי"ז מהפכים את הגנים של אחרים לגנים דבתי כנסיות ובתי מדרשות. אך צריך להבין, מהו הנתינת טעם שבגלל היותה יושבת בגנים (רועה בגנים של אחרים), לכן, באים המלאכים (חברים) לשמוע קולך בבתי כנסיות כו', הלא גם בלאה"כ היו צריכים המלאכים לשמוע קול הנשמות בבתי כנסיות כו', בגלל מעלת הנשמות שהם גבוהים ממלאכים כידוע. וכמובן גם מזה שבנוגע לבריאת המלאכים מצינו במדרש6 חילוקי דעות אם נבראו בשני או בחמישי, אבל הכל מודים שלא נבראו המלאכים ביום ראשון. ואילו בנוגע לנשמות, הרי כבר ביום ראשון נאמר7 ורוח אלקים מרחפת על פני המים, ואמרז"ל8 זה רוחו של משיח, וידוע9 שמשיח הוא כמו אדם הראשון (כמובן גם מזה שאדם ר"ת א.דם ד.וד מ.שיח10 ), שבו היו כלולים כל הנשמות11, וכן משיח הוא הנשמה הכללית דכללות ישראל12, ונמצא שביום ראשון, שבו היתה רוחו של משיח, היו כבר הנשמות. והיינו, שנוסף לכך שנש"י קדמו לעולם, דישראל עלו במחשבה13, ובמי נמלך (על בריאת העולם) בנשמותיהם של צדיקים14, כמ"ש15 עם המלך במלאכתו ישבו שם16, שזהו כפי שהם למעלה מסדר השתלשלות, הנה גם בסדר השתלשלות, ולאחר שיש כבר בחי' מקום וזמן, קודמים נשמות למלאכים. וכיון שקודמים בזמן, מובן, שקודמים גם במעלה, ואדרבה, קדימתם במעלה היא הסיבה לקדימתם בזמן, שהוא המסובב. וכיון שנשמות הם למעלה ממלאכים, הרי מובן, שהמלאכים צריכים לבוא ולשמוע קולם כו', ומהו אומרו שהטעם שחברים (מלאכי השרת) מקשיבים לקולך הוא לפי שכנס"י רועה בגנים של אחרים דוקא.
ב) ויובן בהקדים המבואר בדרושי דא"ח בפרשתנו על הפסוק17 ויהי בשלח פרעה את העם (החל מדרוש אדמו"ר הזקן בתו"א18, אדמו"ר האמצעי19, אדמו"ר הצ"צ20 ואדמו"ר מהר"ש21 (שמאמר ד"ה זה הראשון שלו הוא ביאור לד"ה הנ"ל בתו"א)), שהי' משלח פארות וענפים ועושי פרי למעלה את העם (עם העם), שע"י גלותם במצרים והשתעבדותם בהם גרמו שנתעלו הנצוצים וכו'. ומקדים לבאר, שעל ישראל בגלות נאמר22 וזרעתי' לי בארץ, שכוונת הזריעה היא בשביל התוספת שע"י הצמיחה, כמארז"ל23 כלום אדם זורע כור אלא כדי להוציא כמה כורין. וזהו מ"ש24 הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, שקאי על גלות בבל, שהוא גלות הראשון בסדר ד' הגלויות, ועי"ז נעשה בא יבא ברנה נושא אלומותיו24. ועד"ז בגלות מצרים (שכל המלכיות נק' ע"ש מצרים25 ) כתיב26 הבאים ישרש יעקב, שעי"ז נעשה יציץ ופרח ישראל. ועד"ז הוא בכל איש ישראל, שכאשר נמצא בגלות במקום מסויים ועובד עבודתו במקומו (דעניי עירך קודמין27 ) בתומ"צ (שזהו"ע הזריעה28 ), הנה ע"י קיום התומ"צ בעניני העולם (באופן דכל חלב להוי'29 ), וכן עי"ז שמשתמש בעניני העולם בשביל דברי הרשות, בכוונה לשם שמים30, ויתירה מזה, באופן דבכל דרכיך דעהו31, ה"ה פועל בירור העולם, שנעשה דירה לו ית' בתחתונים32.
ג) וביאור הענין הוא, דהנה אמרו רז"ל33 אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה, ואינו מובן, למה צריך ללימוד בק"ו מעוברי רצונו. אך הענין הוא, שהלימוד בק"ו מעוברי רצונו אינו דבר צדדי, אלא זהו מקור הענין עצמו, והיינו, שגם מה שנמשך לעושי רצונו באופן דכמה וכמה, הרי זה מהבחי' שממנה מקבלים עוברי רצונו. דהנה34, שרש ההמשכה לעוברי רצונו הוא ממקום גבוה מאד, שהרי כל הגבוה ביותר נופל למטה ביותר35, כידוע המשל מנפילת האבן שבראש החומה כו'. והיינו, ששרש ההמשכה הוא מבחי' אריך אנפין, וכמו הכ"ו דורות שקודם מ"ת (שכנגדם נאמרו כ"ו פעמים כי לעולם חסדו36 ) שהיו ניזונין בחסדו של הקב"ה37, שהמשכה זו היא מבחי' א"א38. ועוד זאת, שההמשכה אליהם אינה ע"י צמצומים דע"ס דקדושה. וכמבואר בארוכה בקונטרס ומעין39 בפי' אין חשבון בשאול40, דחשבון הוא רק בקדושה, אבל בשאול אין חשבון, שאינו נמשך ע"י צמצומים, גם לא ע"י ספירת החכמה, ועאכו"כ הספירות שלמטה מזה. וכיון שההמשכה אינה ע"י צמצום, לכן גם כמו שבאה למטה ה"ז מבחי' א"א כו'. וזהו פי' עוברי רצונו, עובר לישנא דאקדומי (כדאיתא בגמרא41 ), והיינו שהוא למע' מבחי' רצון, והוא בחי' התהו, שקדם לתיקון, שיש שם אורות מרובים, אלא שנפלו למטה כו'. וזהו אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ, שכאשר בנ"י נמצאים בגלות, בין אומות העולם עוברי רצונו, שאז נתונים הם תחת ממשלת השר של אומה ומדינה זו42, הנה ע"י עבודתם שם נמשך להם מבחי' שלמעלה מהרצון כו', שממנה נמשך לעוברי רצונו. וזהו כללות הענין דגלות מצרים, שעי"ז נמשך לבנ"י ממדריגה נעלית יותר, בחי' פרעה דקדושה, כפירוש הזהר43 דמיני' אתפריעו כל נהורין כו', שהו"ע גילוי האור בלי צמצומים כו'. והו"ע המשכת אורות מרובים דתהו בכלים דתיקון, והיינו עי"ז שמגיעים לבחי' שלמעלה מתהו ותיקון גם יחד44, ומשם נמשך לבנ"י דוקא, דאף שאח עשו ליעקב, מ"מ, ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי45.
ד) והנה כללות העילוי שנעשה ע"י עבודת בנ"י בזמן הגלות, בהיותם בין אוה"ע עוברי רצונו (שעי"ז מקבלים מבחי' שלמעלה מהרצון כו'), נעשה (בעיקר) ע"י לימוד התורה. וכמו בגלות מצרים שהיתה העבודה בחומר ובלבנים46, הרי מבואר בתורה אור47 שקאי גם על לימוד התורה, בחומר דא קל וחומר, ובלבנים דא ליבון הלכתא48. וכמשנת"ל49 ממאמר אדמו"ר הזקן50 להבין ענין ששים המה מלכות, דצריך להבין מארז"ל51 גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שמזה משמע שהמעשה עיקר, והלא יש כמה משניות שאינן נוגעים למעשה כלל, כי אי אפשר שיהי' במציאות ולא הי' בעולם כו'. ובפרט ע"פ המבואר בקונטרס אחרון52 בענין פרטי ההלכות דלא שכיחי כלל ואפשר שלא היו מעולם במציאות ולא יהיו כו'. ומבאר במאמר, שעיקר הבירור להיות דירה בתחתונים נעשה ע"י פסק התורה שדבר זה טהור כשר ומותר כו'53, ומזה מובן גם בנוגע ללימוד פרטי ההלכות שאינם במציאות, שעי"ז נעשה הבירור בשרש הדברים למעלה, והיינו, שבענינים אלו הנה עסק ההלכות בדיבור ומחשבה הוא המעשה בפועל שלהם שעל ידו נעשה הבירור כו'.
ה) אמנם כיון שכללות הבירור נעשה ע"י העבודה בעוה"ז הגשמי, הנה בכדי שיתעלה למעלה צריך להיות בזה עוד זיכוך ובירור, וענין זה נעשה ע"י המלאכים, וכמבואר בתו"א54 בפירוש מאמר הזהר55 דגפיף לון ונשיק לון כו', שזהו בשביל להעלות את האותיות כו'56. וכיון שהמלאכים מסייעים להעלאת עבודת בנ"י (כידוע שהכל צריכים סיוע מלבד ר"ח כו'57 ), לכן נהנים גם המלאכים מהתומ"צ של ישראל. וכהסיפור הידוע58 (שאירע בכ"ג טבת תרס"ז, בווירצבורג), שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אמר דא"ח ד"ה היושבת בגנים, ואחר החסידות שאלו כ"ק מו"ח אדמו"ר, מפני מה מגיע להמלאכים שיקבלו מזיו אור כ"ק אדמו"ר רבינו הגדול בג"ע, והשיב, דפעם נת' בדא"ח בענין מקשיבים לקולך, דמ"מ הם מקשיבים לפי שהם נק' מקשיבי תפלה, דבכדי שהתפלה תתקבל הם מעלים אותה, ומגפפין ומנשקין להאותיות שיהיו רוחני' יותר, ומשו"ז הם זוכים להקשיב אח"כ, היינו לקבל זיו ואור מעבודה שבג"ע כו'.
ו) וזהו היושבת בגנים, את הנפוצה בגולה כו', שעי"ז שכנס"י רועה בגנים של אחרים ויושבת בבתי כנסיות ובתי מדרשות, היינו, שהעבודה דבנ"י היא בהיותם בגנים של אומות העולם, עוברי רצונו, אזי נעשה עילוי גדול ביותר, שמקבלים מבחי' שלמעלה מהרצון כו' (כנ"ל ס"ג). ולכן הנה חברים מקשיבים לקולך, דקאי על מלאכי השרת, שהם חברים לישראל בענין העבודה, שמסייעים להעלי' דתורה ותפלה עי"ז שגפיף לון כו' [ומה שאפשר להם להעלות האותיות שיהיו רוחני' יותר, הרי זה לפי שהם חברים, שאין ביניהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות (פי' הב' בחברים)], ולכן באים לשמוע קולך, שגם הם מקבלים מהעילוי שנעשה בישראל ע"י ישיבתם בבתי כנסיות ובתי מדרשות בגנים של אחרים. ועד שגם הקב"ה בא לשמוע קולם של ישראל בבתי מדרשות, ששומע הפס"ד דב"ד של מטה, וכדאיתא בגמרא59 שהקב"ה אומר על בנ"י נצחוני בני נצחוני. וכמו"כ שומע הקב"ה קולם של ישראל בבתי כנסיות, כמ"ש60 שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים, ועד להתפלה התיכונה, כי אתה הוי' העונה בעת צרה61, להוציא את בנ"י מהגלות ביד רמה62 ובריש גלי63, ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו. ואז יהי' תכלית העילוי בתפלה (בתי כנסיות), לשון התקשרות64, תכלית ההתקשרות דישראל אורייתא וקוב"ה65, וגם תכלית המעלה בתורה (בתי מדרשות), שתתגלה תורתו של משיח66, ואז יהי' גם כללות העולם (גנים של אחרים) במדריגה נעלית יותר (כיון שכללות בנ"י יהיו במדריגה נעלית יותר)67, ויקויים היעוד68 לתקן עולם במלכות שד-י, וכמ"ש69 אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד, בקרוב ממש.
הוסיפו תגובה