בס"ד* . ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט

(הנחה בלתי מוגה)

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו'1, ומסיים ובערת הרע מקרבך2, ובערת הרע מישראל3. והענין בזה, דהנה, אמרו חז"ל4 עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו איבריו, ובא אלי' מלך גדול זה יצה"ר, וסבב אותה ובנה עלי' מצודים כו'. ועז"נ שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שצריך ליתן שופטים ושוטרים בכל השערים שבגופו של אדם (עיר קטנה)5. ותכלית העבודה היא לפעול ובערת הרע מקרבך, דקאי על היצה"ר, כמארז"ל בסוכה6 שבעה שמות יש לו ליצה"ר, הקב"ה קראו רע, ועז"נ ובערת הרע מקרבך7. ועי"ז שמגרש הרע מקרבו נעשה גם ובערת הרע מישראל, שמגרש את הרע מכללות ישראל ומכל העולם כולו [וע"ד מ"ש הרמב"ם8 צריך כל אדם שיראה עצמו כו' וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב כו' עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות כו'], דמאחר שבריאת העולם היא בשביל ישראל, בראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית9, הרי עי"ז שהרע מתבער מישראל, אזי במילא מתבער הרע מן העולם כולו. וכל זה נעשה ע"י שופטים ושוטרים, דענין השופטים הוא כמארז"ל10 לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, וענין השוטרים הוא כמארז"ל10 יזכור לו יום המיתה (שזהו ע"ד ענין השוטרים שנותנים העונש כו'). ועם היות שהזכרת העונש (שוטרים) מועיל בודאי, משא"כ הענין דירגיז יצ"ט על יצה"ר (שופטים) אינו מועיל בכל פעם, כמובן ממרז"ל הנ"ל לעולם ירגיז כו' אם נצחו מוטב, ואם לאו יזכור לו כו', מ"מ, סדר העבודה הוא שבתחלה צ"ל הענין דירגיז יצ"ט על יצה"ר (שופטים), ורק אם אין זה מועיל, אזי צ"ל העבודה דיזכור לו כו' (שוטרים).

ב) וביאור הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך בעומק יותר, הנה11 כתיב12 נודע בשערים בעלה, בעלה הוא קוב"ה13, דלית מחשבה תפיסא בי' כלל14, ומ"מ, נודע בשערים בעלה, שנעשה נודע (בבחי' השגה) ע"י שערים, שיש בזה ב' פירושים. פי' הא', שערים מלשון לכל חד וחד לפום שיעורא דילי'15, שהרי אינו דומה העבודה של אחד לחבירו, דאע"פ שכל הנשמות מתאימות וכולנו כאחד16, מ"מ, הרי כללות נש"י נחלקות לששים ריבוא נשמות פרטיות שהם שרשים וכל שרש מתחלק לששים ריבוא ניצוצות כו'17, ולכן אינו דומה סדר העבודה של אחד לחבירו, וכמו העבודה דראובן שהיא בבחי' ראי', והעבודה דשמעון היא בבחי' שמיעה, והעבודה דלוי הו"ע דילוה אישי אלי18, כמבואר בתו"א פ' ויחי19. ופירוש זה בשערים (סדר העבודה דכל חד וחד לפום שיעורא דילי') קשור עם פי' הב' בשערים, מלשון שיעור וגבול, שהרי עבודתו של כל אחד, אפילו כשהיא אצלו באופן של בלי גבול, מ"מ, לגבי הקב"ה הרי זה בגבול, וכ"ש בהיותו במעמד ומצב שעדיין לא יצא מהגבלה שלו. ומ"מ, נודע בשערים בעלה, דקוב"ה אתידע לכל חד וחד לפום שיעורא דילי'.

ג) אמנם כדי שיהי' נודע בשערים בעלה, צ"ל הקדמת העבודה דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. והענין בזה20, דהנה, יש ד' שערים בנפש, דהיינו ראי' שמיעה ריח ודיבור. העבודה דבחי' ראי' היא כמ"ש21 שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. העבודה דבחי' שמיעה היא כמ"ש22 ועתה ישראל שמע גו'. העבודה דבחי' ריח היא כמ"ש23 ישימו קטורה באפיך, והעבודה דבחי' הדיבור הו"ע התפלה, כמ"ש24 הפעם אודה גו' ותעמד מלדת. וההקדמה לזה הו"ע שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, והיינו, שצריך להגדיר עצמו בענין הראי', שיהי' עוצם עיניו מראות ברע25, וכמבואר באריכות בספרי מוסר26, ומובא גם בקיצור בחסידות בקונטרס העבודה27, שגם כאשר ההבטה היא בקור רוח ובשעת מעשה אינו מרגיש בעצמו איזה התפעלות, הרי זה עושה רושם וחקיקה גדולה בנפש, ולא תעבור בלי התעוררות רע בהתגלות ר"ל. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין השמיעה, להיות אוטם אזניו משמוע דבר רע, כמו לשון הרע, שעי"ז מציל תליתאי28, ועוד זאת שעי"ז פועל גם למעלה, שכאשר באים לקטרג עליו, לא רוצים לשמוע, כמ"ש29 ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע גו', והיינו לפי שההנהגה מלמעלה היא באופן דמדה כנגד מדה30, ולכן, כאשר הוא אינו רוצה לשמוע רע על חבירו, אזי פועל שכאשר רוצים לדבר עליו רע למעלה, אין שומעין מלכתחילה. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין הריח, להזהר מהרהורים רעים, כמארז"ל31 הרהורי עבירה קשים מעבירה וסימניך ריחא. וכמו"כ צ"ל ההגדרה בענין הדיבור, וכמ"ש הרמב"ם32 ואפילו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים כו' ואמרו33 לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. וכאשר ישנה ההגדרה בכל ד' ענינים אלו, שזהו"ע שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שעי"ז נעשה ובערת הרע מקרבך, ועי"ז גם ובערת הרע מישראל (כנ"ל), אזי יכול להיות הענין דנודע בשערים בעלה, שקוב"ה יהי' אתידע לכל חד וחד לפום שיעורא דילי'.

ד) וע"י הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כפי שהוא בעבודתו של כל אחד מישראל, פועלים שיהי' הענין דשופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך גם כפשוטו, כמ"ש34 ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.