בס"ד. חלק משיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל (ב).

בלתי מוגה

יז. הסיבה לכללות המעמד ומצב האמור לעיל היא – החסרון באמונה בה', שלכן פוחדים מהגויים וכו'.

וענין זה קשור גם לענין (שאודותיו מדובר כבר במשך מספר חדשים) "מיהו יהודי" – שלא מאמינים במעלתו של יהודי, שלכן ישנם כאלו שאומרים על גוי שהוא יהודי, וחקקו זה לחוק היל"ת! זוהי גזירה נוראה ואיומה שלא היתה כמותה מאז היות בנ"י לעם, שהורסת את המחיצה המבדילה "בין ישראל לעמים" (כמו "בין אור לחושך"), ועי"ז פורצים גם את החומה הגשמית כפשוטה בין ישראל לעמים, שגויים באים ומביעים דעות וקובעים כיצד על בנ"י לנהוג בנוגע לשטחי א"י וכו'.

יח. ונקודת הדברים:

החוק בניסוחו העכשוי האיום הוא – שכדי לרשום מישהו בתעודת הזהוי בתור יהודי, עליו להביא אישור על כך מאיזה "מגייר" שיהי'.

מחוקקים חוק שאין הגבלות בזה ותנאים בזה – ובלבד שתהי' פתקא בידו ממי שהוא – שיהודי הוא!

תעודה זו אפשר להשיג בקליפורניא במחיר מוזל: 25 דולר בסך-הכל. אין גם צורך להופיע במקום, צריך רק לשלוח שיק – עם כיסוי... ואז יקבל חזרה תעודה המאשרת שהוא יהודי. ובתקופתנו שיש התחרות מסחרית בכל הענינים, הרי אפשרי שכשיתפרסם שמחירה של תעודה זו הוא 25 דולר, ימצא סוחר ממולח שימכור אותה ב-20 דולר, ואילו חבירו יוריד את המחיר ל-15 דולר, עד שבסוף ישלמו לגויים שיבואו לקבל תעודות, שהרי רוצים להרבות יהודים בארץ ישראל – "פרו ורבו ומלאו את הארץ"...

יט. טוענים שנמצאים במדינה דמוקרטית, שיש בה שויון זכויות מלא ליהודים וללא יהודים. אבל, מה זה שייך לכתיבה והכרזה על אינו יהודי שהוא יהודי?!

דרך אגב: מדוע בנוגע לדרוזים, שרבים מהם משרתים בצבא ביחידות קרביות, ואף שפכו את דמם על הגנת הארץ, לא כותבים בתעודת הזהוי שלהם שיהודים הם? – לאשרנו, דוקא מצד הדרוזים יש התנגדות שירשמו ויאמרו שהם יהודים, והם אינם רוצים שיתערבו בעניניהם וכו'.

הי' מקרה שבו קברו נוצרי, שנפל על הגנת הארץ, בבית קברות יהודי, וטענו, שעי"ז חולקים לו כבוד. אך ידועים דברי הגמרא, שאפילו בנוגע לבנ"י "אין קוברין רשע אצל צדיק", וכמובא שם הסיפור שפלטה אותו האדמה כו'.

– מאורע זה אירע בזמן ביהמ"ק, שאז ראו נסים בתכיפות, ואילו בזמננו, שנמצאים בגלות מר, חושך כפול ומכופל, אין האדמה פולטת אותו מיד; אבל, גם הנוצרי יש לו צער מזה שקברוהו יחד עם יהודי, נגד רצונו ואינה לטובתו כלל וכו'.

כ. שאלתי יהודי דתי: כיון שגם לדעתך הרי זה חוק שהוא נגד התורה, ועד שקשור עם ג' הענינים שעליהם ישנו החיוב ד"יהרג ואל יעבור" – מדוע אינך מוחה על זה?! ומה גם שיתכן שמחר, "מחר לאחר זמן", נכדך ישא רח"ל גוי' לאשה ויכניס גויים למשפחתך, וכאשר תאמר לו שהדבר אסור, מה תענה לו על שאלתו: אם באמת אסור הדבר – מדוע לא מחית כשקבלו חוק זה?! – אך לא ענה לי דבר!

הוא אמנם "מיניסטר", היינו, לא רב בישראל, אלא "בעל הבית", ודעת בעלי בתים היא היפך דעת תורה, אבל אעפ"כ, הוא נבחר ציבור, שליח ציבור, והסיבה לכך שבחרוהו היא – בגלל שטוען שהנהגתו היא ע"פ השו"ע, ותפקידו לייצג את הדת!

כא. ובהכרח לגלות עתה את האמת:

באמצע פרשת "מיהו יהודי", באו אלה שהיו צריכים להגן על הדת ואמרו שמסכימים כבר לוותר ומקבלים הפשרה הידועה – השמטת המלה "כהלכה", אף שלכתחלה הי' מדובר שיכתבו "כהלכה".

וכשנשאלו ע"י ראש הממשלה: הרי זה יסעיר את העם היהודי, שלא יגיב בשתיקה על פגיעה כה חמורה בדת? – השיבו הם וטענו, שהמציאות הוכיחה בכל הפרשיות הקודמות (היתרי עבודה בשבת, נתוחי מתים, טלוויזיא בשבת ועוד), שאחרי זמן קצר, פוסק הרעש, והציבור עובר לסדר היום, עולם כמנהגו נוהג, וכאשר עולה על הפרק פרשה חדשה, אזי שוכחים את קודמתה. – רק קבוצה קיצונית קטנה תמשיך לצעוק, אבל הם צועקים בין כה וכה...

וכשראש-הממשלה הוסיף לטעון שפרשה זו שונה מאחרות, להיותה ענין עיקרי ויסודי בדת ועם ישראל, ועל זה לא יעברו לסדר היום – השיבו "באי כח הדת", שלא כן הדבר, באמרם, שהם לוקחים זאת על אחריותם המלאה!

לכאורה היתה צריכה להיות ההתנגדות להשמטת המלה "כהלכה", דוקא מאותם האנשים שהבטיחו להבוחרים שמטרתם להגן בממשלה על הדת, אך למעשה, הם "מוכרים" את יסוד וקיום האומה.

בתחילה צעקו שאסור לפגוע בדת ויצאו בדימוס, אבל אח"כ טענו, שאף שזה מנוגד לדת, אין ברירה אלא להסכים. – כלפי חוץ טוענים שהם נלחמים למען הדת, אבל הם בעצמם באו לראשי הצד השני ואמרו להם: אנחנו נטען שאסור לעשות כן, ונאיים בפרישה אם לא תקבלו את תביעותינו, ובמשך הזמן ירד כל הענין מן הפרק ויישכח.

האמת היא שהנהגתם זו אינה רק בפרשת מיהו יהודי, אלא גם בפרשיות שלפנ"ז: כאשר הובא לדיון ענין היתרי העבודה בשבת – הם אלו ש"מכרו" אותו, וטענו, שהם ממשיכים לשבת בממשלה, כדי להלחם בנתוחי מתים. אך כאשר היתה פרשת נתוחי מתים – המשיכו לשבת בממשלה, כדי למנוע את הפעלת הטלביזי' בשבת. אבל גם לאחרי שהופעלה הטלביזי' בשבת, גם אז לא פרשו, משום שצריך עדיין למנוע קבלת חוק "מיהו יהודי". ובסופו של דבר – גם אותו "מכרו", אף שהוא יסוד היסודות של קיום האומה. אחרי שהם "מכרו" כבר את כל יסודות הדת, מה עוד נותר להם "למכור", מלבד "עירוב תבשילין"?!...

כשרואים שמוותרים על עקרונות הדת [וללא כל תמורה – שהרי לא קבלו אפילו "נזיד עדשים"...], הרי הם מוכיחים שהם אנשים שאינם אחראים לדבריהם ואינם נאמנים למטרתם.

לשם מה היא הישיבה בממשלה – בה בשעה שאינם ממלאים את תפקידם?!

ואם לדעתם אינם אשמים בכך, כיון שאין ביכלתם למלא את תפקידם להגן על הדת – לא תהיינה טענות נגדם אם יתנהגו כאנשים ישרים ויאמרו בגלוי: אנו רוצים, אך לא יכולים, ויתפטרו מתפקידם, ובלשון הכתוב: "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו".

* * *