בס"ד. ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א

(הנחה בלתי מוגה)

כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני כן יעמוד זרעכם ושמכם1. וידוע הדיוק בזה2, מהו אומרו השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה, הלא גם בשמים וארץ דעכשיו, השמים כסאי והארץ הדום רגלי3, נאמר4 בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ומהו ענין אשר אני עושה שנאמר בנוגע לשמים החדשים והארץ החדשה דוקא. גם צריך להבין מהי השייכות דזרעכם ושמכם לשמים וארץ החדשים, שבאופן כזה יעמוד זרעכם ושמכם. וביותר צריך להבין, שהרי אמרו רז"ל5 עה"פ בראשית ברא, בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית, וכיון שכל מציאות השמים והארץ נבראה בשביל ישראל, הרי מובן שהקיום דישראל הוא יותר מהקיום דשמים וארץ, וא"כ, איך שייך לומר דכשם שהשמים והארץ החדשים עומדים לפני, כן יעמוד זרעכם ושמכם. גם צריך להבין בגודל העילוי וההפלאה דשמים וארץ החדשים שיהיו לעתיד לבוא (כמו כל הגילויים דלעתיד שתלויים במעשינו ועבודתינו במשך כל השית אלפי שנין6 ), שעליהם נאמר אשר אני עושה, פי'7, אני עושה אותן בעצמי, באופן של אתעדל"ע ללא אתעדל"ת כלל (גם לא בשביל איזה דבר, כמו השמים והארץ דעכשיו שהם בשביל ישראל ובשביל התורה), דלכאורה, הלא גם תחילת בריאת העולמות היתה באופן של אתעדל"ע מצ"ע, מצד חפץ חסד8, ואעפ"כ אמרו רז"ל9 במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים, וכפי שמבאר רבינו הזקן10 שעלה במחשבתו התענוג מעבודת הצדיקים כו'.

ב) ויובן בהקדים ביאור בחי' שמים וארץ דעכשיו, שעליהם נאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי. והענין בזה, כמבואר בדרושים (בתו"א בתחלתו11 ובלקו"ת בסופו12, ובדרושי רבותינו נשיאנו שלאח"ז13 ) שהשמים כסאי הוא בחי' ירידת והמשכת אלקותו ית', וכדוגמת האדם למטה שיושב על הכסא שיורד ונשפל גופו וגם ראשו, כך ענין הכסא למעלה הוא להיות ירידת והמשכת אוא"ס ב"ה. והארץ הדום רגלי הו"ע העלאה כו'. ועי"ז הוא הקיום דשמים וארץ כפשוטם. וכל זה תלוי בעבודת ישראל ברצוא ושוב, שזהו"ע ארץ ושמים (כמ"ש14 כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים גו' הרוה את הארץ והולידה והצמיחה), ועד שעי"ז נעשה דירה לו ית' בתחתונים15, וכמבואר בהמשך הפסוק3 אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי (שזוהי תמי' קיימת)16, שזהו ענינו של בית המקדש שהי' מקום השראת השכינה, וע"י חלוני שקופים אטומים17 נמשך גילוי אלקות בכל העולם כולו. וזהו כללות ענין עבודת בנ"י בלימוד התורה וקיום המצוות, כי, תורה היא בחי' שמים, שנמשכת מלמעלה למטה, שנסעה וירדה וכו'18, ועל ידה נפעל הענין דהשמים כסאי, שהו"ע המשכת אלקות מלמעלה למטה. ומצוות הם בחי' והארץ הדום רגלי, כי המצוות נתלבשו בדברים גשמיים, וע"י קיום המצוות מזדככים הדברים הגשמיים ונעשה דירה לו ית' בתחתונים. ובפרטיות יותר, ישנם ב' הענינים דהשמים כסאי והארץ הדום רגלי בקיום המצוות גופא, שנחלקים לב' סוגים, מצוות עשה ומצוות ל"ת, שבכדי שתהי' דירה נאה צריך לכלים נאים, שהו"ע מצוות עשה, ובכדי שתהי' נקי' כו', הרי זה ע"י מצוות ל"ת19. ומזה מובן, שהענין דהשמים כסאי, ירידת והמשכת אוא"ס ב"ה, נעשה ע"י העבודה דעשה טוב, בקיום רמ"ח מצוות עשה, שעל ידם ממשיכים אלקותו ית' מלמעלה למטה כו'. והענין דהארץ הדום רגלי נעשה ע"י סור מרע, שמירת שס"ה מצוות לא תעשה (שעי"ז נשללת האפשרות להיות רגלי' יורדות מות20, שאין זה ענין של התהוות וחיות, אלא אדרבה, היפך החיות כו').

ג) וכיון שהמשכת וקיום השמים והארץ נעשה ע"י עבודת ישראל, הרי מובן שהם במדידה והגבלה, לפי ערך העבודה. אך לעתיד לבוא כתיב השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה, שיהיו למעלה ממדידה והגבלה לגמרי, לפי שאני בעצמי עושה, בלתי אתעדל"ת כלל, אלא באופן של אתעדל"ע מצ"ע, שזהו ענין נעלה יותר גם מאתעדל"ע שנמשכת באתר שלים, שעם היותה למעלה מאתעדל"ת, ועד שאין אתעדל"ת מגעת שם כלל, מ"מ, כיון שנמשכת באתר שלים דוקא, הרי זה שייך עדיין לעבודת המטה, ואין זה ענין חדש לאמיתתו. והענין בזה, דהנה, מבואר בלקו"ת21 שיש ג' מדריגות באתעדל"ע. אתעדל"ע מצ"ע שקודמת לאתעדל"ת. אתעדל"ע הבאה ע"י אתעדל"ת, שעל זה אמרו22 במדה שאדם מודד בה מודדין לו, שהיא לפי אופן אתעדל"ת. ובחי' אתעדל"ע מצד עצמה שלמעלה מערך אתעדל"ת ושרי' באתר שלים [והיינו, שלאחרי המשכת אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת, שאז הוא אתר שלים, אתעדל"ת ואתעדל"ע, אזי נמשכת בחי' אתעדל"ע שאין אתעדל"ת יכולה להגיע לשם]. אך כל המדריגות הנ"ל הם במדידה והגבלה, לפי שהמשכתן היא ע"י העלאת מ"ן, שהרי גם האתעדל"ע שבאה קודם אתעדל"ת היא ע"י העלאת מ"ן, וכנ"ל שגם בתחלת הבריאה שהי' מצד חפץ חסד, הרי במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים, שעלה במחשבתו התענוג בההעלאת מ"ן שיהי' אח"כ. וגם אתעדל"ע הג' שנמשכת מצ"ע מבחי' שאין אתעדל"ת מגעת שם, הרי כיון שאינה שורה ומתגלה אלא לאחרי שלימות מעלת התחתונים, באתר שלים, הרי זה שייך לעבודת המטה, ואינו ענין חדש, מכיון שאתר שלים הוא אתר דילי'. אבל בחי' השמים והארץ החדשים דלעת"ל יהיו באופן שאני עושה בעצמי, שאין לזה שייכות כלל לעבודת המטה, ולכן נקרא חדשים. ועז"נ כן יעמוד זרעכם ושמכם, פי' זרעכם ושמכם הוא בחי' אתעדל"ת והאתעדל"ע שנמשכת על ידה23, שגם הם יתעלו לבחי' זו.

ד) ולהבין מהו ענין המשכת בחי' זו שאינה שייכת כלל לעבודת המטה, הנה כתיב24 ראה אנכי נותן לפניכם היום וגו', ופי' רבינו הזקן25, דהנה כתיב26 פנים בפנים דבר הוי' עמכם, כי בשעת קבלת התורה נמשך לכל אחד ואחד מישראל בחי' הוי' בבחי' פנים שלהם כו', וזהו ענין קבלת הדיבור אנכי הוי' אלקיך27, פי' שיהי' בחי' שם הוי' מאיר ומתגלה בך עד שיהא נקרא על שמך להיות אלקיך, אלקים שלך [והיינו, שהענין דהוי' הוא רק היותו כחך וחיותך, דכשם שהענין דשם הוי' הוא יו"ד הספירות, כך כל המציאות דהוי' הוא היותו כחך וחיותך]. והכח לזה הוא מבחי' אנכי, דאנכי ר"ת אנא נפשי כתבית יהבית28. וזהו אנכי נותן לפניכם, שבעת מ"ת נמשך בחי' העצם שלמעלה בהעצם של כל אחד מישראל למטה. אך עכשיו הרי זה בהעלם, ויתגלה לעתיד לבוא. וזהו מה שמבואר בקבלה29 שכל הגילויים דעכשיו הם מבחי' חיצוניות עתיק, אבל בחי' פנימיות עתיק אי אפשר להמשיך (ועד שאינה מתלבשת גם בבחי' אריך, ומה שמתלבש באריך הוא רק ז"ת דעתיק30 ), ורק לעת"ל יתגלה בחי' פנימיות עתיק. וזהו מה שלעתיד לבוא יאיר ויתנוצץ גילוי אור עולם העקודים שלמעלה מעולם האצילות31, שהכוונה בזה היא גם לעקודים דכללות, שלמעלה גם מבחי' אצילות דכללות.

ה) וזהו כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה, כי, על בחי' השמים כסאי והארץ הדום רגלי, שהם השמים והארץ דעכשיו, נאמר בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ואיתא בזהר32 שבפסוק זה מרומזים כל יו"ד הספירות, מבחי' ראשית עד בחי' ארץ, ספירת המלכות, וביניהם בחי' שמים, בחי' ז"א, אבל לעת"ל יומשך בחי' פנימיות עתיק, שזהו אשר אני עושה, אני בעצמי, באופן של אתעדל"ע מצ"ע. ועז"נ כן יעמוד זרעכם ושמכם33, זרעכם הם התורה ומצוות שנזרעים ונשרשים בארץ חפץ34, ושמכם הו"ע קבלת עול מלכות שמים, שנקרא שמו ית' על ישראל בקבלת מלכותו עליהם, ועד לענין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שנמשך גם בעולם. ופי' כן יעמוד זרעכם ושמכם הוא, שלעתיד לבוא יתעלו גם התומ"צ כו' לבחי' השמים החדשים והארץ החדשה שעומדים לפני, והיינו, שהחידוש דכן יעמוד הוא בעיקר בנוגע לתורה ומצוות, ולא בנוגע לנש"י שהם למעלה מבחי' התורה כו'35. ואז יזכו לתורתו של משיח, פנימיות התורה36, שמבחי' פנימיות עתיק, ויקויים היעוד ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו37, ומלאה הארץ דעה את הוי'38, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.