בס"ד. ר"ד יום ב' דחג הפסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. בנוגע למנהג לומר שיר השירים אחר ה"סדר"1, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאינו יודע אם כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' נוהג כן. – בערב שבת הי' אומר שיר השירים, אבל אינו זוכר אם בחורף או בקיץ2.

ב. בנוגע לנוסח הקדושה בשחרית דשבת ויו"ט: "ממקומך .. לעולם ועד. תשכון כו'", אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כצ"ל – נקודה בין תיבת "ועד" ל"תשכון", כי לאח"ז מתחיל ענין חדש3.

ג. על השאלה בנוגע לעשיית "זכר לסעודת אסתר" ביום ב' דפסח "שבו4 ביום נתלה המן"5, אם צריך לעשות איזה שינוי – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא שינוי, אלא הוספה.

ועל השאלה אם ההוספה צריכה להיות באכילה, אמירת לחיים או ניגון, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): אפשר בכל ג' הענינים.

ד. א' המסובים הזכיר הסיפור6 שקבוצת חסידים התאוננו לפני רבינו הזקן שאינם מבינים תניא, ואמר להם, שבכדי להבין תניא יש צורך בענין הנגינה. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלא מדובר כאן אודות סתם הבנה (שהרי בשביל זה יכולים ליקח מלמד), אלא להבנה שהיא באופן שהלומד מתעצם עם הענין הנלמד.

והזכיר גם את הסיפור7 שע"י ניגון פעל רבינו הזקן פתיחת המוחין אצל גאוני שקלאוו, לתרץ את כל קושיותיהם!

א' המסובים אמר שמצינו ענין זה עוד לפני רבינו הזקן – אצל הבעש"ט שהי' נוהג לנגן עם תלמידיו כו'8. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שמצינו זאת עוד לפנ"ז – בתנ"ך9.

ה. הרש"ג אמר שהבחורים ששאלו אודות הדיוק בשו"ע אדה"ז בענין ד' לשונות של גאולה10, שאלו גם אודות שינוי הלשון בהגדה – שבפיסקא "והיא שעמדה" כתוב "צריך להגבי' הכוס ולכסות הפת", ואילו בפיסקא "לפיכך" כתוב "יכסה את הפת ויגבי' את הכוס".

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כבר נתבאר11 שמ"ש בפיסקא "והיא שעמדה" "צריך להגבי' הכוס ולכסות הפת" (היפך הסדר בפועל) הרי זה לפי שכאן ההדגשה היא על החידוש שבהגבהת הכוס, ובמילא צריך לכסות הפת, שלא יראה בושתו.

ושאל: איך נתקבל אצלם הביאור12 בשו"ע אדה"ז בנוגע לשינוי הסדר דד' לשונות של גאולה?

והוסיף: האמת היא שאי אפשר להסתפק בביאור הנ"ל שהוא ע"ד הקבלה, שהרי מדובר (לא אודות ספר התניא, אלא) אודות השולחן-ערוך – נגלה דתורה, ובמילא צריך להיות הביאור גם ע"פ נגלה13.

ו. נסב הדיבור אודות השלוחים שחזרו מאוסטרליא, שכ"ק אדמ"ר שליט"א נתן להם מהאפיקומן שלו14. ואמר כ"ק אדמ"ר שליט"א:

הלשון בהגדה הוא: "ויחלקו לכל בני ביתו"!...

(ואח"כ הוסיף:) הם התייגעו ("זיך אויסגעמאַטערט") במשך שנתיים!