בס"ד. ר"ד יום ב' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. נסב הדיבור אודות הענין ד"כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית"1, וא' המסובים אמר, שבעלי-המוסר אומרים שאין הכוונה כפשוטו בפועל (כי לא מתאים לומר שקיבלו התורה בעל כרחם), אלא להורות שללא התורה חייהם אינם חיים.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א2 :

למה לא יכולים לפרש כפשוטו? – הרי כן הוא משמעות הדברים בהמשך דברי הגמרא: "מכאן מודעא רבה לאורייתא", "שקבלוה באונס"3, ובפשטות היתה קבלת התורה (גם) מיראה.

(והוסיף, במענה לשאלת הרש"ג, מה הי' הצורך בששה בסיון בענין ד"כפה עליהם הר כו'", לאחרי שכבר בחמשה בסיון הקדימו נעשה לנשמע4 ), אלא שבחסידות ניתוסף ביאור ש"כפה עליהם הר" הו"ע "התגלות האהבה העליונה (שנקראת הר) מלמעלה על ישראל"5, שעי"ז יוכל להיות הענין ד"ואהבת את הוי' אלקיך"6 באופן ש"הוי' יהי' אלקיך, אלקה שלך"7.

ב. דובר אודות סדר הלימוד בליל שבועות שנזכר בזהר בב' מקומות: (א) "אצטריכו בהאי ליליא .. למלעי באורייתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים (אותיות דתושב"כ) ובמדרשות דקראי"8, (ב) "דבעי לי' למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע"פ"9 – כיון שתושב"כ היא הקדמה לתושבע"פ. וכן הוא הסדר בתיקון ליל שבועות, שתחילה אומרים פסוקי תושב"כ, ואח"כ עניני תושבע"פ10.

ג. הרש"ג שאל בנוגע לדברי הגמרא1 "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום" – מהו הטעם11 שלקשירת הכתרים הי' מספיק ששים ריבוא מלאכים, ולפירוקם הוצרכו מאה ועשרים ריבוא מלאכים?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהקושיא היא איך היו יכולים ששים ריבוא מלאכים לקשור שני כתרים לכל אחד, הרי "אין12 מלאך אחד עושה שתי שליחות"?

והתירוץ לזה, שרק לפירוק הכתרים הוצרכו ק"כ ריבוא מלאכים, כיון שפירוק שני הכתרים הם ב' עונשים, משא"כ קשירת שני הכתרים שהוא ענין אחד.

ד. א' המסובים שאל אודות מ"ש ב"היום יום"13 שחג השבועות הוא בדוגמת ר"ה ויוהכ"פ, ולכאורה, בשלמא בר"ה ישנו ענין התקיעות, וביוהכ"פ ישנו ענין התענית, אבל איזה ענין מיוחד יש בחג השבועות?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהעילוי דחג השבועות הוא מצד עצמו.

(והוסיף, במענה לשאלה אם אין צורך בהכנה) אלא שעילוי זה בא לאחרי הקדמת ההכנה לפני חג השבועות (שבה נכלל גם אמירת תיקון ליל שבועות).

ה. א' המסובים הזכיר אודות גודל אריכות הדברים במדרש על פרשת נשא, באמרו, שאולי הטעם לכך הוא, מפני שפ' נשא קורין מיד לאחרי מ"ת בחג השבועות, כך, שיש ריבוי תורה.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבכמה שנים הקביעות היא באופן שקורין פ' נשא לפני חג השבועות.

(והוסיף:) ויש להעיר, שעיקר האריכות בדברי המדרש היא בנוגע לקרבנות הנשיאים. ומכל ענינים אלו הובאו בפירוש רש"י רמזים רק בנוגע לקרבנו של הנשיא השני.

ו. כשניגנו הניגון החדש על התיבות "כי אלקים יושיע ציון וגו'"14, התעניין כ"ק אדמו"ר שליט"א מי חיבר הניגון על תיבות אלו, באמרו שהם תיבות מתאימות ביותר ("זייער גלייכע ווערטער").

א' המסובים אמר, שכיון שהלחן המקורי הוא על התיבות "אילו כו' דיינו", בקשתו שיהי' "דיינו" לכל הצרות כו'. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אמן כן יהי רצון.