בס"ד. ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. דובר אודות יונה הנביא ש"נכנס לשמחת בית השואבה ושרתה עליו רוח הקודש"1, אף שנבואה היא למעלה מרוח הקודש2 – שלפני ענין הנבואה ישנו תחילה הענין דרוח הקודש.

על השאלה מה נוגע לנו שיונה קיבל בשמחת בית השואבה גילוי הנבואה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

איתא בזהר3 שיונה קאי על נשמת כל אחד מישראל, ומזה מובן שהמסופר אודות יונה שייך לכל אחד מישראל, כפי שכבר דובר על זה בארוכה4.

ולהעיר, שבמנחה דיוהכ"פ מפטירין ביונה דוקא5, אף שגם בישעי' ויחזקאל יש ריבוי ענינים בנוגע לתשובה, ומה גם שסיפור ההפטרה דיונה אינו בנוגע לבנ"י כו'.

ב. על השאלה במ"ש ב"היום יום"6 שהצ"צ סיפר אודות שמיעת מאמר רבינו הזקן ד"ה ושאבתם מים בפעם הששית שהי' זה ע"ד דברי הגמרא "שמשם שואבים כו'", אם ענין זה הי' מצד השמחה או מצד מעלת הזמן – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

לא מסתבר לומר שבאמצע שמיעת המאמר מרבינו הזקן היו רוקדים... כך, שאין זה מצד ענין השמחה. ובפשטות הרי זה מצד שמיעת המאמר כשלעצמו, כך, שענין זה הי' יכול להיות גם במשך כל השנה, וע"ד מארז"ל7 "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה"; אלא שמסתמא אמר רבינו הזקן מאמר זה בשמחת בית השואבה (ולא בשמע"צ...), כך שהיתה גם המעלה שמצד הזמן.

ג. דובר אודות מעלת שמחת בית השואבה גם לגבי השמחה דשמע"צ ושמח"ת (אף שלכאורה גדולה יותר מעלת השמחה דשמע"צ ושמח"ת, ששייכת לכל ישראל, ללא הגבלות, ואילו שמחת בית השואבה לא היו עושין אותה אלא חסידים ואנשי מעשה כו'8 ), כמובן ממארז"ל9 "מי שלא ראה שמחת בית השואבה (אף שראה השמחה דשמע"צ ושמח"ת) לא ראה שמחה מימיו".

ונתבאר, ששמחת בית השואבה קשורה עם ענין המים דוקא, שזהו למעלה מהשמחה דשמע"צ ושמח"ת הקשורה עם יין, שמורה על ענין ההשגה כו'10.

וכן נזכר ששמחת בית השואבה היתה בלילה, וגם בחול המועד, משא"כ בשמע"צ ושמח"ת שהשמחה היא ביו"ט דוקא.

וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א: מצד האורות – ישנו ענין זה אצל כל אחד מישראל, והחסרון הוא רק מצד המקבל11.

ד. בנוגע להשתלשלות ניגון שלש התנועות (דהבעש"ט הרב המגיד ורבינו הזקן)12 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרב המגיד הי' מנגן ב' תנועות (התנועה שלו עם התנועה של הבעש"ט), ורבינו הזקן ניגן את ג' התנועות.

[ל"כוס של ברכה" הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א למלא את הכוס באופן שיעלה על גדותיו ("זיך איבערגיסן")].