בס"ד. רשימת דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א
בעת ביקור הרב יהודה ליב לוין (רב הראשי דמוסקבה)* שליט"א
יום ה' פ' קרח, בדר"ח תמוז**, ה'תשכ"ח.
בלתי מוגה
כ"ק אדמו"ר שליט"א: מסתמא הספקתם לנוח מעט, והזכיר גם מארז"ל1 "לפום צערא אגרא".
כפי שהנני שומע – הראו לכם במהלך ביקורכם בארה"ב את התפתחות הישיבות כו' (והתעניין גם אם פגש במהלך הביקור חברים מזמן לימודו בישיבה, או בניהם כו').
הרי"ל: האמת היא שבעת הנסיעה לכאן לא תיארתי לעצמי שנעשה כאן מקום תורה בקנה מידה כזה. לפני שלושים-ארבעים שנה היתה אמריקה בבחינת "בור ריק אין בו מים"2 – "אין מים אלא תורה"3, ואילו היום – ברוך ה'! וביתר שאת בנוגע למוסדות "בית יעקב", שעל ידם בונים את בית ישראל!
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שמלבד עצם החינוך, מחדירים בתלמידות גם תוקף בכל הקשור לעניני יהדות, כולל גם שלא לציית לבעל בענין שאינו ברוח היהדות.
*
לבקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א לשמוע דרישת שלום כו' – התחיל הרי"ל לספר אודות חסידי חב"ד שעזבו את מוסקבה, ובגלל זה נשאר חלל ריק כו'. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כאשר אלו נוסעים, מסתמא באים יהודים אחרים במקומם – מסביבות מוסקבה או משאר חלקי רוסי', שהרי בכלל משתדלים יהודים לגור בעיר גדולה, שיש בה מספר גדול של יהודים? וענה הרי"ל: אין מי שיבוא במקומם, כיון שיש קשיים ברישום למגורים במוסקבה וסביבותי' [והעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שניתן לקבל אישור מגורים ע"י שנרשמים לנישואין עם א' מבני המקום. וסיפר הרי"ל, שאכן נתמנה כעת שוחט חדש שנשא אשה מבנות המקום]. ועל שאלת כ"ק אדמו"ר שליט"א: ומה עם הדור הצעיר שנולדו שם? ענה הרי"ל: "אם אין גדיים אין תיישים"4.
כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): כשרוצים לשמוע דרישת שלום – רוצים לשמוע גם איזה דבר טוב!... וכידוע5 בנוגע לחסרון בדיבור לא טוב – שהדיבור עצמו מעורר את הענין, ו"מרובה מדה טובה כו' ממדת פורענות"6 : כשמדברים דבר טוב – מעוררים את הצד הטוב.
הרי"ל: דבר טוב? – אספר לכם על סמרקנד: יש שם קיבוץ של אברכים, והם מתנהגים בטוב כו'7.
כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): למה אתם שולחים אותי לסמרקנד – רצוני לשמוע מהנעשה במוסקבה!... בתור מרא-דאתרא דמוסקבה, למה לכם לחשוב אודות מקומות אחרים?!...
הרי"ל: אודות מוסקבה אספר לכם דברים כהווייתם. יש שם אברכים חסידי חב"ד ואברכים ליטאים, ומשתתפים בלימוד שיעורים – עשרים יהודים יושבים ולומדים, אלא שאחדים מהם נסעו (וציין שמות של כמה שנסעו מרוסיא או נפטרו).
כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל אודות לימוד השיעורים בבית הכנסת, וסיפר הרי"ל: בדרך כלל לומדים בבוקר דף גמרא עם תוספות ע"ד הפלפול ("מ'דינגט זיך גאַנץ גוט"...), במשך שעתיים לערך. וגם בערב לומדים דף גמרא, שו"ע ומשניות, ובשבת – חומש, ובשבת אחה"צ – בקיץ פרקי אבות, ובחורף מדרש, נוסף על אמירת דברי תורה ב"שולחן" בסעודה שלישית.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א התענין גם אצל ה"חזן" מלנינגרד (שליוה את הרי"ל) אודות מצב שיעורי הלימוד (בחומש, גמרא) בבית הכנסת בלנינגרד – ואמר החזן שבין מנחה לערבית מתקיים שיעור גמרא].
כ"ק אדמו"ר שליט"א: פעם הי' סדר ללמוד בין מנחה למעריב "עין יעקב" – חלק האגדה שבתורה, "שמושכין לבו של אדם"8, ויש בה גם עניני מדות טובות כו', וכפי שמדייק רבינו הזקן9 : "בטרם יחשך דהיינו בין מנחה למעריב .. ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבס' עין יעקב שרוב סודות התורה גנוזים בה וכו'", וכן "ללמוד מעט בשו"ע או"ח הלכות הצריכות .. הלכה למעשה", לידע את המעשה אשר יעשון, שסוף-סוף הרי זה העיקר.
[הרי"ל סיפר אודות שני מגידי שיעור שנחלשו וחלו, ושוב אינם יכולים לשמש בתפקידם, והזכיר את שמותיהם של אלו שבאו במקומם. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מספרים שבשבת באים להתפלל כמה מאות יהודים, ומסתמא ניתן למצוא ביניהם עוד אנשים שיכולים למסור שיעורים].
*
כ"ק אדמו"ר שליט"א: כיצד נוהגים במוסקבה בנוגע לנוסח התפלה – כשנמצאים שם עכשיו יהודים מכל העדות?
הרי"ל: ב"חדר שני" מתפללים בנוסח האר"י. בבית הכנסת הגדול – בשבת מתפללים בנוסח אשכנז. ובכלל – לא מדקדקים; מי שניגש ל"עמוד" מתפלל בנוסח שלו.
כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה לחזן הנ"ל: בתור חזן – ה"מפתח" מונח בידכם... באיזה נוסח נהוג להתפלל אצלכם?
החזן: גם בלנינגרד, בבית הכנסת הגדול מתפללים בנוסח אשכנז, ובבית הכנסת החסידי ובבית הכנסת הקטן – בנוסח האר"י.
כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין גם אודות נוסח ספרד – הן בנוגע ליהודי גרוזיא, והן בנוגע לחסידי פולין שמתפללים בנוסח ספרד.
כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל את הרי"ל אודות הסידור שנדפס על ידו לאחרונה, וסיפר הרי"ל, שמחוסר בית-דפוס יהודי שמתאים להדפסת סידור עם נקודות כו', נאלץ להדפיס את הסידור בפוטוגרפי' מהסידור שנדפס בשנת 56'10, עם איזה הוספות, כך, שהסידור הוא נוסח ספרד, עם הוספות מנוסח אשכנז.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: פעם היו מוסיפים בסידורים "לוח" לקביעות ראשי-החדשים והמועדים, ובכלל שימש ה"לוח" כמורה-דרך בחיים. והזכיר, שבשו"ת ישנים11 יצאו ברעש גדול נגד התופעה שהדפסת הלוחות מופקדת בידי עמי-ארצות, שעי"ז אירעו לפעמים קלקולים כו'.
כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שבזמנו הי' גם סידור מתורגם לרוסית, עוד בצורת הכתיב הישן (עם "טוויאָרדי-זנאַק"). הרי"ל פירט שמות של כמה הוצאות של סידורים ישנים ברוסית12, וסיפר אודות הסידור שנדפס על ידו, שע"פ בקשת הרשויות הוצרך לכתוב תרגום ברוסית, דף בדף, אך התרגום נועד רק לעיון הרשויות, והסידור עצמו הוא בלשון הקודש. החזן סיפר ששמור אצלו סידור ברוסית (מהכתב הישן), ויש גם מחזורים בתרגום לרוסית (כולל הפיוטים), וגם חומשים.
בקשר לחומשים עם תרגום ברוסית אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שמסתמא ב"וואָסטאָטשנע אינסטיטוט" (כפי שהי' נקרא פעם: "וואָסטאָקומעדיע")13 מצויים חומשים – ואולי גם התנ"ך כולו – מהכתב החדש (ללא ה"טוויאָרדי-זנאַק"). ובנוגע לחומש מסויים עם תרגום ברוסית (שהזכיר הרי"ל), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהדפסה זו נעשתה בכלל לשם "מדע", כלומר עבור אלו שלומדים חומש בשביל ידיעת השפה.
[הרי"ל סיפר אודות סטודנטים שלומדים שפות, שביקשו ממנו חומשים, ונתן להם, וכשבאו להחזיר את החומשים, דיברו בהתפעלות, ושאלו אודות דברים שלא הבינו וכו', כך, שנתקיים בזה "מתוך שלא לשמה בא לשמה"14 ].
*
כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל איך מתנהגים בנוגע לשאלות הלכתיות שמתעוררות בשנים האחרונות, וענה הרי"ל, שמתכתבים עם הגאון ר' משה פיינשטיין. וסיפר אודות כמה שאלות בנוגע לחליצה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר להרי"ל ששמע מאשה א' (שנמצאת עתה בא"י) שקיבלה אצלו חליצה במוסקבה, וגם סייע לה בקבלת ויזה, למרות הקשיים כו'. והרי"ל אישר זאת, ואמר שעוזר כפי יכלתו.
הרי"ל סיפר אודות מצב היהדות בגרוזיא, ששומרים כשרות, שבת וטהרת המשפחה. וסיפר, שגם באוזבקיסטן שומרים על היהדות, אבל יש שם קצת חלישות כו'. ושאל כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות המצב שם בנוגע לגיטין, וענה הרי"ל, שכאשר צריכים לערוך גט בגרוזיא, שולחים הרשאה למוסקבה, ושם יש סופר, עדים ובית-דין המכינים את הגיטין ושולחים אליהם, והם מוסרים שם את הגט.
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כיון שיש שם סופר לכתיבת גיטין – מסתמא יש ביכלתו לעסוק גם בהגהת ספרי תורה, תפילין וכו'.
[דובר גם אודות שאלות של עגונות שנתעוררו בעקבות המלחמה].
*
כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות ספרי-התורה וספרי קודש בכלל שנשארו בבתי הכנסת שבעיירות הסביבה והובאו למוסקבה. וסיפר הרי"ל, שספרי-התורה נרכשים בחשאי ולאט לאט נשלחים לא"י (והזכיר אודות המתעסקים בזה); וספרי קודש – כל אחד מהנוסעים, לקח עמו ספרים רבים, אך עדיין נשארו ריבוי ספרים (כולל גם מעזבונם של יהודים שנפטרו) בספריית בית-הכנסת (ואכן צריכים לערוך "סדר" בספרי', וכבר שכר ביבליוגרף מומחה, שיעשה סדר בספרי'...) – בעיקר ספרים ישנים, ויש גם קצת ספרים חדשים ששולחים להם.
כ"ק אדמו"ר שליט"א עורר שיש צורך שיהיו בביהכנ"ס ספרי הלכה, באומרו: כאן משתדלים ללמוד בבתי הכנסת "הלכות הצריכות" מתוך שולחן-ערוך או קיצור שולחן ערוך (בהתאם לרמת קהל השומעים), ובפרט לאחרי שנתברר שדוקא בדיני אורח חיים, שנוגעים לחיי היום-יום, חסרה ידיעה יותר מבשאר הענינים, ובמילא ניכר החסרון גם במעשה. וזהו מהדברים שנתחדשו כאן לאחרונה: חינוך הבנות15, ולימוד הלכות הצריכות16. – בתחילה הי' חשש שלימוד הלכות הצריכות יהי' "יבש" מדי בשביל ללמדם ברבים (ודי בכך שכל אחד ילמד לבדו), אבל לפועל רואים שנתקבל הדבר.
הרי"ל ציין ה"תענוג" בלימוד קיצור שולחן ערוך, כיון שמבאר היטב כל ענין וכל הלכה, ובמיוחד היום, שישנם גם הוספות על קיצור שולחן ערוך. והעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק), שכוונת המחבר היתה לערוך "קיצור", ואילו ההוספות הם בבחינת החזרת עטרה ליושנה!...
וסיפר הרי"ל, שנוהג לאסוף את כרכי הקיצור שו"ע כדי ליתנם לתלמידי הישיבה17, שכן, למרות שאין להם זמן, חייבים ללמוד קיצור שו"ע; זהו חוק ולא יעבור!
כ"ק אדמו"ר שליט"א: זכורני שבזמני הי' נדיר למצוא ברוסיא קיצור שו"ע18. בשנים האחרונות היו משתמשים ב"משנה ברורה", או לומדים השולחן-ערוך [שנדפס גם בפורמט קטן – כפי שהיו מדפיסים פעם מהדורה מיוחדת בפורמט קטן, כדי שיהי' נוח לשאת בכיס] עם "באר היטב"; וכשהגעתי לכאן, ראיתי שהקיצור שו"ע נתפרסם ונתפשט ביותר, וגם תורגם לכמה שפות, מדינה ומדינה כלשונה.
בהמשך הדברים דובר גם אודות הדפסת ספרים מכתבי-יד שנמצאים בספריות, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק):
כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' אומר: הלואי שילמדו את מה שכבר נדפס... – בתחילה סברתי שחשש זה התחיל מכ"ק מו"ח אדמו"ר, ולאח"ז ראיתי, שבנו של רבינו הזקן כותב כבר בהקדמתו19, ש"טבע אנ"ש שבדברים שבכתב .. לא יחושו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאשר יבואו אותן הדברים בעצמן בדפוס, לא יחושו לקנות גם במקח היותר זול, וגם אותו שקונה, כורכו יפה ומניחו בקרן זוית כו'"!...
ובכל אופן, כשמדפיסים כתבי-יד בספרים, הרי לא ימלט שלא ילמדו בהם, פחות או יותר ("מערער לערנען, ווייניקער לערנען"). והפטיר הרי"ל: "עשות ספרים הרבה אין קץ"20.
*
כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מצבם של בתי-הכנסת במוסקבה ולנינגרד, והרי"ל סיפר אודות השיפוצים שנערכו שם.
כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר אודות ביקורי התיירים בבתי-הכנסת ברוסיא, באמרו: אני שומע שאפילו אלו שכאן לא עולים לתורה, הנה בבואם לשם – עלו לתורה, ובברכה לפני' ולאחרי', ועם כובע וכיפה...
ואח"כ אמר: כיון שכל האורחים באים לבית הכנסת, הרי יש לכם הזדמנויות רבות של "הכנסת אורחים", והרי "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה"21.
והוסיף, שהכנסת אורחים צריכה להיות ע"י אכילה ושתי' כו', וסיפר22 : פעם הלכתי עם כ"ק מו"ח אדמו"ר לביקור גומלין, והגישו בפניו כיבוד, ומצד סיבה לא רצה לאכול שם, וכדי להיפטר בדרכי נועם ודרכי שלום, אמר ביאור על מארז"ל "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה", שהטעם הוא, לפי שהקבלת פני השכינה קשורה עם הבאת קרבן – "לחמי לאישי"23, שהרי "לא יראו פני ריקם"24, ואילו בהכנסת אורחים יכולים להסתפק ב"סבר פנים יפות"...
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) אבל אעפ"כ, מובן, שאינו דומה כו'.
*
כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר להרי"ל אודות ימי נעוריו ביקטרינוסלב, והזכיר גם את אחיו של הרי"ל, וסיפר, שפגש אותו ברוסטוב בשנת תרפ"ד לערך (24' או 23'). ולשאלת כ"ק אדמו"ר שליט"א היכן הוא כיום, ענה הרי"ל שנפטר לפני ג' שנים.
הרי"ל סיפר אודות כתביו של אחיו, שהלכו לאיבוד, מלבד כת"י אחד בענין קונטרס הסמיכה למהרלב"ח25 בענין מחלוקתו עם מהר"י בי רב בדברי הרמב"ם26 אודות האפשרות של חידוש סמיכת הסנהדרין בזמן הזה.
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: פעם היו אומרים, שעצם ידיעת הדין – שיש אפשרות לחידוש הסמיכה (והעיסוק בבירור הראיות לזה ותירוץ הקושיות בזה כו') – נותן התחזקות כו'. ואפילו אלו שלא סברו כן – הרי עיקר המחלוקת היתה בגלל שהיו סבורים שהדבר לא נעשה ע"י כל חכמי ישראל, שהרי המהרלב"ח ועוד חכמים לא היו נוכחים.
*
בהמשך להמדובר אודות הדפסת ספרים, סיפר הרי"ל, שבמוסקבה הי' "הרב מפולטבה"27, שערך פירוש פשטני על תלמוד ירושלמי, וגם התייגע להגי' ולתקן את נוסח התלמוד ירושלמי מכל השגיאות, ובהיותו למדן גדול, הוכיח את תיקוני השגיאות ע"י ההשוואה לתלמוד בבלי. – הוא הספיק לסיים רק ב' סדרים, זרעים ומועד, ומן הראוי להדפיס את החיבור28, המונח כעת כאבן שאין לה הופכין.
והעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות החילוק שבין הגהות מהשוואת נוסחאות בדפוסים אחרים, על מנת להכריע איזה נוסח מדוייק יותר, להגהות מצד הסברא כו'29.
והוסיף: בין שתי המלחמות נדפס בהוצאת ראָם30 תלמוד ירושלמי (בפורמט גדול יותר מהבבלי) עם השוואות משאר הדפוסים וכתבי-יד שהשיגו אז. והזכיר גם את הספר "אהבת ציון וירושלים" (ראטנער) על הירושלמי31. והוסיף, שאפילו בבבלי גופא, במסכתות הנלמדות פחות, כמו זבחים ומנחות (בסדר קדשים), יש יותר שינויים כו'32.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרב מפולטבה שהזכרתם – שהוא בעמח"ס "תבונה" על הרמב"ם33 – פגשתיו פעם. הוא ביקר בביתנו ביקטרינוסלב (הסמוכה לפולטבה) עם ספרו – ספר קטן ודק. הוא הי' עוד אברך צעיר שזקנו לא התמלא עדיין (והוסיף בבת-שחוק: אני הייתי אז צעיר יותר, כמדומני לפני חתימת זקן בכלל). הוא נשאר בזכרוני בגלל שקו"ט שהיתה בינינו בנוגע לנרות חנוכה, בקשר לשאלתו בספרו34 כיצד היו יכולים לצאת י"ח הדלקת המנורה בשמן של נס, בה בשעה שמפורש בקרא שצ"ל שמן זית35.
(והמשיך:) אבל כשראיתיו – עיקר החיות ("קאָך") שלו היתה דוקא ב"פלפול" בשקלא-וטריא, ואילו הגהה – היא חוש בפ"ע, הכרוך בדייקנות וכו'.
הרי"ל: אז הוא הי' אברך צעיר, ואילו את החיבור על הירושלמי ערך בזקנותו, במשך עשרים שנה!
כ"ק אדמו"ר שליט"א: זוהי כנראה הסיבה שלא המשיך בעריכת החיבור.
הרי"ל: הוא הי' זקן וחלש, לא בקו הבריאות. הרופאים אמרו, שהוא חי רק בגלל הנחת-רוח שיש לו מכתיבת החיבור.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: התקיים בו "היא (התורה) חיינו".
כ"ק אדמו"ר שליט"א (בהמשך להמוזכר אודות תלמוד ירושלמי): "הכל תלוי במזל"36. היו כמה פעמים שהתעוררו להתחיל ללמוד ירושלמי, אך בכך זה נשאר. – ה"חפץ חיים" התחיל להנהיג בזמנו לימוד סדר קדשים, בכתבו37, שלימוד סדר קדשים הוא סגולה לקירוב הגאולה, שאז יקריבו קדשים בפועל. אבל הדבר החזיק מעמד רק זמן קצר, כמה שנים, ולאח"ז נשתתק הענין ("עפּעס שטיל געוואָרן"). ועכשיו התחילו ללמוד שוב.
דובר גם אודות לימוד המוסר שהי' נהוג בישיבות – באופן של "שמועס", או גם לימוד מסודר, והמשך הלימוד בעקבות גלגולי הישיבות ממקום למקום. והפטיר כ"ק אדמו"ר שליט"א: יש לשון "עשר גלויות גלתה שכינה"38. אך כנראה שבנוגע לתורה – יש יותר מעשר...
* * *
א' האורחים – בקשר לבקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א לשמוע בשורה טובה:
פעמים רבות הנני בא למוסקבה, ובכל פעם בית הכנסת שוקק מנינים. בבוקר – כמעט כל העת יש מנינים, מהבוקר עד הצהריים. ובערב – תמיד הרב יושב ולומד; כל פעם שהגעתי – הוא עם דף גמרא. פעם הגעתי לביהכנ"ס ולא מצאתי את הרב, ובאתי לביתו, ומצאתי אותו עסוק בכתיבת גט. (וסיים האורח:) תמיד הוא עסוק במצוות!
כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): בשורות טובות כאלה – מדוע נשמעים מפי אורח, ולא מפי המרא דאתרא?...
האורח: הרב "עניו מאד", ולכן לא חפץ לדבר אודות הקהילה שלו. אך אני, כאחד מבחוץ, יכול להעיד על כך.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: עניו – צריך להיות בנוגע לעצמו, ולא בנוגע לקהילה...
[הרי"ל הואיל לספר שגם בשבת יש מנינים רבים, וציין שבשבת מתפללים בד' מקומות – באותו בית הכנסת: המנין הראשון בשני מקומות, והמנין השני שלאחריו בשני מקומות – בחדר שני, ובבית הכנסת הגדול.
במענה לשאלת כ"ק אדמו"ר שליט"א, אמר הרי"ל שלא מזדמן לו לבקר בערים אחרות, חוץ ממוסקבה].
* * *
החזן מסר בשם יהודי מגרוזיא, שבנו לקה באפילפסי', בקשה לברכת רפואה שלימה. וכ"ק אדמו"ר שליט"א שאל לשמו ושם אמו.
הנ"ל סיפר שהשיג כאן תרופה עבורו, ועתה הם מחכים לבואו בכליון עינים, ושמח להיות "שליח מצוה". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן"39. והוסיף, שכל זמן שה"שליח מצוה" לא סיים עדיין את שליחותו, אין זו "חזירתן", אלא זוהי עדיין "הליכתן". ובנדו"ד, גמר השליחות היא הבאת התרופה, ויתירה מזה – כשהחולה יבריא!
(ופנה להרי"ל ואמר:) גם אצלכם נחשבת "חזירתן" – כאשר תשובו לבית הכנסת, ועד אז – הרי זה עדיין "הליכתן".
וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א: כיון שמדובר אודות מצוה – יש לעשות זאת בשמחה, אף שלפעמים יש קושי בזה. ולהעיר מדברי הרמב"ם בסוף הלכות לולב (לאחרי אריכות הדברים בנוגע לשמחת בית השואבה): "השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה .. עבודה גדולה היא" – שיש בזה שני ענינים: (א) הדגשת גדלות וחשיבות הענין, (ב) הדגשת הקושי שבזה.
*
לשאלת כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה זמן יימשך הביקור בארצות הברית, ענה הרי"ל, שחוזר ביום שני בעזה"י, באמרו, שניתן להאריך את הביקור, אבל אין לו יותר כח, כיון שבמשך כל זמן הביקור, מעלות הבוקר עד חצות הלילה, לוקחים אותו ממקום למקום, ובכל מקום צריך לנאום וכו'.
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: בכלל "ישיבת כרכים קשה"40, וכ"ש למי שלא הורגל לכל הרעש ("טומל") כו'.
הרי"ל: מוסקבה לא קטנה מניו-יורק...
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אבל שם אינכם צריכים לנסוע ממקום למקום. וגם: "עבודת פרך" היא (לא עבודה קשה, אלא) עבודה שלא הורגלו בה, כדאיתא בגמרא41 ש"מלאכת נשים לאנשים" נקראת "עבודת פרך", ועד"ז כשיוצאים ל"כרך" אחר שלא הורגלו אליו כו'.
(החזן ציין גם את הקושי מצד החום הכבד, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרי זו תקופת תמוז).
(כ"ק אדמו"ר שליט"א נפרד מהרי"ל באמרו:) יישר כח גדול עבור הביקור, סעו לשלום, בשמחה ובטוב לבב, ונשמע בשורות טובות.
הוסיפו תגובה