ויקח קרח, ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ה

בס"ד. ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ה

(הנחה בלתי מוגה)

ויקח קרח וגו'1, ואיתא במדרשי חז"ל2 (והובא בפרש"י) שחלק גם על מצות ציצית, באמרו שטלית שכולה תכלת פטורה מציצית, שהרי אפשר טלית של מין אחר, חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה (בתמי'). ומבואר בלקו"ת3 ענין מחלוקת קרח, והשייכות של המחלוקת שחלק על כהונת אהרן למה שחלק ג"כ על מצות ציצית. דהנה, לעתיד יהיו הלוים כהנים4, כי אז יתעלה בחי' הגבורות, ויהיו הגבורות עיקר, והחסדים יהיו טפלים להם5, ולכן רצה קרח לעשות גם עכשיו מהגבורות עיקר, כי קרח הי' לוי, ולוים הם מבחי' הגבורות, ולכן חלק על כהונת אהרן, שענין הכהונה הוא בחי' החסד, כידוע שכהן הוא איש החסד6. וזהו גם מה שטען שטלית שכולה תכלת צ"ל פטורה מציצית, כי, תכלת הוא בחי' גבורה, וא"צ לחוטין, שהם המשכות מבחי' החסד, ואף חוטי התכלת הוא כענין אור החסד בכלי הגבורה, כי החוט זהו ההמשכה כו' [ומסיים בלקו"ת7, שבאמת שגה ברואה8, כי הנהגה זו (שהגבורות עיקר) אי אפשר להיות כי אם אחר שלימות הבירורים, שאז גם היצה"ר שמבחי' גבורה יתהפך להיות טוב מאד9, משא"כ עכשיו, מהגבורות יש יניקה לחיצונים, ולכן החסדים הם עיקר, והגבורות צ"ל טפלים לגבי החסדים]. ונוסף לכך שבגלל היותו מבחי' הגבורות טען שאי"צ לחוטין שהם המשכות מבחי' חסד, חלק על כללות הענין דחוטי ציצית, שהם רק המשכה מצומצמת לגבי הטלית, כמבואר בלקו"ת10 בענין מש"נ בלוים והעבירו תער11, דמפני שהלוים הם מבחי' הגבורות, לכן צריך שלא יצא מהם ההמשכה עוד בבחי' שערות וצמצומים, ולכן אמר שאין נצרך כלל לבחי' שערות וחוטי ציצית [ועל זה השיב לו משה, שכך היא המדה, שכדי להיות המשכה עליונה מלמעלה בגילוי למטה, אי אפשר כי אם ע"י חוטין ושערות דוקא].

אמנם ע"פ הנ"ל שמחלוקת קרח היתה בגלל שרצה לעשות גם עכשיו מהגבורות עיקר, צריך להבין, למה חלק (לא רק על כהונת אהרן, שמבחי' החסדים, אלא גם) על משה שהי' מלך12, הרי ענינו של המלך הוא בחי' הגבורה13. וגם צריך להבין בטענת קרח בנוגע לטלית שכולה תכלת, דלכאורה, הטענה שאין נצרך כלל לבחי' שערות וחוטי ציצית, יכולה להיות גם בנוגע לטלית שכולה לבן.

ב) ויובן בהקדם המבואר במק"א14 בענין טענת קרח, כי כל העדה כולם קדושים גו' ומדוע תתנשאו על קהל ה'15, שטענת קרח לא היתה בנוגע לענין הנשיאות סתם (ומה גם שהחמשים ומאתים איש שהשתתפו במחלוקת קרח היו בעצמם נשיאי עדה), אלא רק בנוגע להתנשאות בעניני קדושה, כמו ההתנשאות של אהרן, שעז"נ16 ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים, ועל זה היתה הטענה כי כל העדה כולם קדושים, ואין צורך בהתנשאות בקדושה גופא.

ג) ועפ"ז יש לבאר מה שקרח חלק (לא רק על אהרן, שהוא בחי' החסדים, אלא גם) על משה, אף שהי' מלך, שענינו גבורה, כי, המחלוקת של קרח על המלכות של משה לא היתה מצד עצם ענין ההתנשאות שבמלכות, התנשאות סתם, אלא מפני שבענין המלכות יש התנשאות בקדושה גופא, כמובן מזה שמושחין את המלך בשמן המשחה17, והרי משיחה בשמן המשחה קשורה עם ענין הקדושה, שלכן משחו את הכהנים, כלי המקדש וכו'. ולכן, אף שענין המלכות הוא מבחי' הגבורה, הרי מצד הקדושה שבענין המלכות הרי זה שייך לבחי' החסדים, ועל זה חלק קרח, מפני שרצה לעשות את הגבורות עיקר.

ד) ועפ"ז יש לבאר גם מה שטענת קרח היתה דוקא בנוגע לטלית של תכלת, ולא של לבן, כי, חוט תכלת בציצית הוא בדוגמת התנשאות של קדושה (שדוקא על זה חלק קרח), משא"כ חוטי לבן בציצית הם בדוגמת התנשאות סתם (שעל זה הסכים גם קרח). דהנה, החילוק שבין תכלת ללבן הוא, שתכלת הוא דבר יקר ערך, שלכן היו הרמאים מחליפים תכלת בקלא אילן18 (וכמובא גם בפירש"י בביאור הטעם למש"נ בפ' ציצית19 אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור, אני הוא עתיד להבחין ולהפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא), ולא זו בלבד שהוא יקר ערך, אלא עוד זאת, שיש בו גם קדושה מיוחדת, כמובן מזה שהיו מכסים את כלי המשכן בבגד תכלת20. משא"כ לבן אינו דבר יקר, וגם אין בו קדושה מיוחדת [וזהו גם הטעם21 שהתכלת אינו נוהג בזמן הזה, אלא רק לבן, כיון שהעולם אינו יכול לקבל את הקדושה המיוחדת שבענין התכלת, משא"כ הקדושה דלבן כו']. ומזה מובן, שציווי הקב"ה להטיל חוטי לבן בטלית אינו בגלל שיש איזו מעלה בחוטי לבן, דכשם שהטלית מצד עצמה אין בה מעלה מיוחדת, כך גם חוטי לבן (ציצית) אין בהם מעלה מיוחדת מצד עצמם, וכל זמן שהחוטים הם בפני עצמם (שלא הוטלו בהטלית), אין בהם מעלה מיוחדת, וכל ענין המצוה הוא להטיל חוטי לבן בהטלית. ולכן לא שייך לשאול שטלית שכולה לבן תפטור את עצמה, כי, מעלת חוטי לבן אינה מפני היותם בגוון לבן. אבל בנוגע לתכלת, הי' קרח סבור שהציווי להטיל פתיל תכלת בטלית הוא מצד המעלה המיוחדת שבענין התכלת, שיש בו יוקר וקדושה כו', ולכן טען שטלית שכולה תכלת, שיש בה כבר היוקר והקדושה כו', תפטור את עצמה, ולא תצטרך לפתיל תכלת שחוץ הימנה. וזהו גם מה שטען מדוע תתנשאו, היינו, שבנוגע להתנשאות שענינה קדושה, חוט תכלת, די בכך שכל העדה כולם קדושים, טלית שכולה תכלת, ואין צורך בהתנשאות של קדושה22.