בראשית ברא, ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה

בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה

(הנחה בלתי מוגה)

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ1, ופירש רש"י, אמר רבי יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו', ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים2, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם כו' כל הארץ של הקב"ה היא כו' וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. וצריך להבין, הלא התורה היא ספר של דינים והוראות, וכידוע שתורה היא מלשון הוראה3, ומהי השייכות דכח מעשיו הגיד לעמו להענין דתורה מלשון הוראה. וביותר יוקשה שענין זה הוא התחלת התורה, והיינו, שגם אם מצד איזה טעם צריך להיות בתורה גם הענין דכח מעשיו הגיד לעמו, מהו ההכרח שענין זה יהי' התחלת התורה, ולכאורה הי' צריך להתחיל את התורה מהחודש הזה לכם, דכיון שסדר התורה הוא מלמעלה למטה, צריכה להיות ההתחלה מענין שהוא למעלה מהנהגת העולם, בחי' דעת עליון ויחודא עילאה, שזהו"ע דהחודש הזה לכם, ואח"כ יכול להיות בתורה גם ענין השייך להנהגת העולם, שזהו"ע כח מעשיו הגיד לעמו, וא"כ, נשארת עדיין השאלה מה טעם פתח בבראשית.

ב) ויובן זה בהקדים ביאור בקשת דוד המלך, גל4 עיני ואביטה נפלאות מתורתך5, שבקשה זו אינה שיבין בטוב פירוש הפשוט ע"פ נגלה דתורה, שהרי על זה אין צריך בקשה מיוחדת, כיון שנגלה דתורה ניתנה באופן שבא בהבנה והשגה, והרי זה כמשל האדם האומר דבר שכל, שרצונו שזולתו יבין בטוב מה שהוא אומר, דאל"כ, לא הי' אומר את הדבר שכל, ועד"ז למעלה, שכאשר הקב"ה נותן לבנ"י את התורה, בודאי רצונו שבנ"י יבינו את התורה, ולכן נותן את התורה באופן שתבוא בהבנה והשגה. ועוד זאת, דהנה, עיקר ענין לימוד התורה הוא שהלימוד מביא לידי מעשה6, מעשה המצוות, והיינו, שע"י לימוד התורה באים לקיום המצוות, והיינו, לפי שכל עניני המצוות ישנם בתורה, כמ"ש7 זאת התורה אדם, דכשם שבאדם יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים, כמו כן יש בתורה רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה8, וע"י הלימוד דרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת בתורה, באים לקיום כל המצוות בפועל. וכיון שכאו"א מישראל חייב לקיים את המצוות [אלא שיש מצוות שכל אחד צריך לקיימן בעצמו, ויש מצוות שמקיימם ע"י התכללותו עם כל בנ"י כו'9], וכדי שיוכל לקיים את המצוות צריך ללמדם תחילה בתורה, ומה גם שלימוד התורה כשלעצמו הוא א' ממצות התורה, הרי בהכרח שיוכל להבין ולהשיג את התורה, ואין צורך לבקשה מיוחדת על זה, ורק צריך להיות ענין היגיעה, כמארז"ל10 יגעתי ומצאתי כו'. ומזה מובן שבקשת דוד המלך גל עיני גו' אינה על נגלה דתורה, אלא על פנימיות התורה, שזהו אומרו נפלאות מתורתך, נפלאות דייקא, ובפרט ע"פ הידוע שהלשון פלא (נפלאות) מורה על הפרשה והבדלה יותר מאשר ריחוק ההשגה בלבד11, שעז"נ12 כי המצוה הזאת גו' לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, היינו, שלא זו בלבד שלא נפלאת היא, אלא שעוד זאת, שגם לא רחוקה היא. וזהו שבנוגע לבחי' הנפלאות שבתורה צריך דוד לבקש גל עיני ואביטה גו'.

והענין הוא, דהנה נת"ל מ"ש זאת התורה אדם, שהתורה נמשלה לאדם, וכמו שבאדם יש גוף ונשמה, ובנשמה עצמה יש כמה מדריגות, כמארז"ל13 חמשה שמות נקראו לה נפש רוח נשמה חי' ויחידה, כמו כן יש גם בתורה גופי תורה ונשמתא דאורייתא, גופי תורה הם הלכות התורה, שעל זה אמרו במשנה14 הן הן גופי תורה, ונשמתא דאורייתא הם רזין וסודות התורה, ובזה גופא יש בחי' נשמתא ונשמתא לנשמתא15, רזין ורזין דרזין, שבחי' נשמתא היא לנגד ג' הבחינות נר"נ, ובחי' נשמתא לנשמתא היא לנגד בחי' חי' וכוללת גם בחי' יחידה. וכשם שבאדם הנה נוסף על הנשמה והגוף ישנם גם לבושים שהם ענין חיצוני בלבד, כך גם בתורה, שנוסף על גופי תורה ונשמתא דאורייתא יש גם ענין הלבושים שהם סיפורי מעשיות שבתורה, דאף שהם מורים על ענינים נעלים ביותר, כמו סיפור ז' המלכים שמלכו בארץ אדום16, שמורה על ז' מלכין קדמאין דתהו, ומלך השמיני הדר17 הוא בחי' התיקון כו'18, וכן סיפור המנחה ששלח יעקב לעשו19, שהו"ע העלאת מ"ן לעולם התהו שידע יעקב ענינו, כמבואר בתו"א20, מ"מ, ענינים נעלים אלו הם בהעלם, ומה שנראה בגילוי אינו אלא סיפורים בלבד, ולכן נקראים בשם לבושים, בדוגמת לבושי האדם שעם היותם לפי מדת האדם, הרי הם ענין חיצוני בלבד. ולמעלה מזה הם הלכות התורה שהם גופי תורה, ועד לסודות התורה שהם נשמתא דאורייתא, ועד לרזין דרזין שהם בחי' נשמתא לנשמתא, כנ"ל. ועל זה ביקש דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, נפלאות דייקא, דקאי על סודות התורה עד לרזין דרזין שבתורה, שעליהם צריך לבקשה מיוחדת שיבואו בהשגה. והיינו, שבנוגע לגליא דתורה, גופי תורה, אין צורך לבקשה מיוחדת, כיון שגליא דתורה באה מצד עצמה בהשגה, משא"כ בנוגע לסודות התורה, נשמתא דאורייתא, כיון שהיא נעלית מגופי תורה בעילוי שבאין ערוך [כמו באדם שהנשמה היא נעלית באין ערוך מהגוף, ועד שקישור הנשמה בהגוף הוא בכח המפליא לעשות21], הרי מצד עצמה אינה באה בהשגה, ולכן יש צורך לבקשה מיוחדת גל עיני ואביטה גו'. ופירוש גל עיני, שאף שסודות התורה ישנם במציאות, מ"מ, צריך להיות גל עיני שיוכל להביט ולראותם, וכמארז"ל במד"ר פ' וירא22 הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם, והראי' ממ"ש בהגר ויפקח אלקים את עיני' ותרא באר מים23, היינו, שהבאר הי' קודם לכן, רק שלא ראתה, וע"י שנפקחו עיני' ראתה את הבאר. ואם בנוגע למציאות של באר גשמי בעוה"ז הוצרך להיות ויפקח אלקים את עיני', עאכו"כ שבנוגע לסודות התורה צריך להיות גל עיני ואביטה גו'.

ג) ובזה יובן כללות ההפרש בין אירוסין לנישואין כמו שהם בתורה24, כידוע25 שתורה שבכתב נקראת בשם חתן, ותורה שבעל פה נקראת בשם כלה, וההשפעה שנמשכת מתושב"כ לתושבע"פ היא בדוגמת ההשפעה מחתן לכלה, שיש בה ב' אופנים, אירוסין ונישואין, והיינו, שענין האירוסין הוא רק באופן שאוסרה אכולי עלמא, אבל עדיין לא נעשה ענין היחוד וכו', וא"כ, הרי זה ענין חיצוני בלבד, ואח"כ הוא ענין הנישואין שהו"ע של המשכה והשפעה פנימית, שזהו ענין הזיווג והיחוד, עד שהיו לבשר אחד26, ע"י ענין ההולדה בדומה לו כו'. וכמו כן יש ב' אופנים בהמשכה מתושב"כ לתושבע"פ, המשכה חיצונית שנקראת בשם אירוסין, והמשכה פנימית שנקראת בשם נישואין. וזהו כללות החידוש דלעתיד לבוא שאז יהי' ענין הנישואין, כמ"ש27 ביום ההוא גו' תקראי אישי גו', כי, מה שנמשך מתושב"כ לתושבע"פ בזמן הזה הוא רק המשכה חיצונית, שהו"ע גופי תורה בלבד28, משא"כ לעתיד לבוא תהי' המשכה פנימית, שזהו"ע נשמתא ונשמתא לנשמתא דאורייתא, סודות התורה עד לרזין דרזין שיתגלו לעתיד לבוא.

והענין בזה29, דהנה, תושבע"פ היא הגילוי דתושב"כ, והיינו, שכל הענינים דתושבע"פ כלולים בתושב"כ, כלשון הידוע בגמרא30 מנא הני מילי דאמר קרא כו', אלא שבהיותם בתושב"כ הרי הם בהעלם, והתגלותם היא בתושבע"פ. וענין זה הוא הן בנוגע לפירושי המקראות, והן בנוגע לדיני והלכות התורה, שבתושב"כ הם בהעלם, ודוקא תושבע"פ היא המבארת פירושי המקראות ופרטי דיני הלכות התורה, שעי"ז יודעים מהו הרצון העליון שבמצוות התורה31. אמנם, כל מה שנמשך ומתגלה בתושבע"פ הוא רק בחי' החיצוניות דתושב"כ, ובכללות הוא בחי' האותיות בלבד, כידוע32 שיש טעמים נקודות תגין ואותיות, ומה שנתגלה33 בתושבע"פ הוא רק בחי' האותיות, וגם מה שנתגלה מבחי' הנקודות [שמצד זה מצינו ב' הדעות דיש אם למקרא או יש אם למסורת34], הרי זה רק מעט מזעיר, והיינו, שהנקודות שנתגלו הם אלה השייכים להאותיות35, ובדוגמת בחי' נפש (הדרגא היותר תחתונה שבנשמה) השייכת להגוף, אבל כללות ענין הנקודות לא נתגלה, ובפרט בחי' התגין שלמעלה מהנקודות שבודאי לא נתגלו. ומה שאמרו רז"ל36 שרבי עקיבא הי' דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות, הרי ענין זה הי' אופן לימודו של ר"ע בלבד, אבל בכללות נתגלה רק בחי' האותיות והנקודות, ואפילו אצל ר"ע נתגלה רק ענין התגין, אבל טעמי תורה לא נתגלו כלל עדיין. וזהו שבזמן הזה נתגלה רק בחי' החיצוניות דתושב"כ, שזהו"ע האירוסין בלבד, ולעתיד לבוא שיתגלו גם טעמי תורה, הו"ע הנישואין.

ד) וביאור הענין בפרטיות יותר37, דהנה, המשכת התורה באה בכמה מדריגות, וכמו כללות המשכת השכל, שתחילת ההמשכה מכח המשכיל היא הברקה בלבד, כמו ברק המבריק, ואח"כ באה בנקודה שכלית, אלא שגם הנקודה השכלית אפשר להטותה ולהסבירה בכמה אופנים, ואח"כ באה בבחי' בינה שהיא השגה גמורה ומפורטת כו'. וג' ענינים אלו נקראים אור מים רקיע38, דרקיע ענינו אגלידו מיא, דלא כמים דניידי ואזלי לכל צד, ודוגמתו בענין השכל, שכאשר בא בהשגה גמורה ומפורטת, בחי' בינה, הרי זה כמו רקיע דאגלידו מיא, משא"כ הנקודה השכלית שאפשר עדיין להטותה ולהסבירה בכמה אופנים, הרי זה כמו המים דניידי ואזלי לכל צד, וגם אין להם גוון וציור, עד שנותנים אותם בכלי, שאז נעשה בהם הגוון והציור של הכלי, אבל גם אז אפשר ליתנם בכלי אחר שאז ישתנה הגוון והציור שלהם, וכן הוא גם בהנקודה השכלית שאפשר עדיין להטותה ולהסבירה בכמה אופנים כו'. ובחי' הברק המבריק שהוא למעלה גם מהנקודה השכלית הוא דוגמת ענין האור שלמעלה גם ממים, שאינו בבחי' מציאות כלל. והיינו, שג' הענינים דאור מים רקיע מורים על סדר ההמשכה, שכל המשכה היא בסדר זה, שתחילה הענין הוא באופן של אור, וכשנמשך למטה יותר הרי זה באופן של מים, ועד שבא בציור גמור שאז הוא כמו רקיע, וכנ"ל בסדר המשכת השכל, שתחילה הוא באופן של הברקה, כמו אור, ואח"כ בא באופן של נקודה, כמו מים, ועד שבא בהשגה מפורטת, כמו רקיע. וכן הוא גם בהמשכת הטיפה, שבהיותה כלולה במוח אינה מציאות של טיפה גשמית כלל, והיא בבחי' אור, ואח"כ באה בבחי' מים, היינו, שנעשית מציאות טיפה גשמית, אלא שעדיין אין בה ציור מפורט, שהרי בארבעים יום הראשונים עדיין מועילה תפלה לשנות מנקבה לזכר כו'39, והוא בדוגמת המים דניידי ואזלי כו', ורק לאחרי שהייתה ארבעים יום ברחם הנוקבא (דנוקבא היא בחי' בינה), אזי באה בציור מפורט שאינו יכול להשתנות כו', שזהו בחי' רקיע דאגלידו מיא. וכן הוא בכל המשכה שבאה בג' מדריגות אלו, היינו, שגמר ההמשכה הוא באופן של ציור מפורט, ע"ד בחי' רקיע, ומקודם לזה צריכה לבוא בבחי' מים, ומקודם לזה בבחי' אור, שזהו מה שאמרו חז"ל40 כל אורה האמור באלי' בירידת גשמים (מים) הכתוב מדבר, והיינו ששורש המים הוא בחי' אור.

והנה ג' הבחינות דאור מים רקיע ישנם בכל המדריגות שלמעלה, וכמו כן גם בתורה כפי שהיא למעלה ועד למדריגות הכי עליונות, שזהו מה שאמרו חז"ל41 ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, שהו"ע המשכת התורה ע"י הקב"ה מצד עצמו, שלמעלה מההמשכה שבאה ע"י עבודת האדם באופן של אתעדל"ת, שעל זה אמרו חז"ל42 כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, כנגדו דייקא, היינו, שעבודת האדם בלימוד התורה היא אתעדל"ת שעל ידה נעשית ההמשכה דהקב"ה קורא ושונה כנגדו, ולמעלה מזה הו"ע שהקב"ה יושב ועוסק בתורה מצד עצמו, שהו"ע המשכת התורה כפי שהיא בבחי' עתיק שאין אתעדל"ת מגעת שם, וגם בבחינה זו ישנם ג' הענינים דאור מים רקיע, שזהו שאמרו ג' שעות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, ג' שעות דייקא, שהם ג' הבחי' דאור מים רקיע.

וכן הוא בהמשכה מתושב"כ לתושבע"פ שיש בה ג' הבחינות דאור מים ורקיע. והענין בזה, דהנה, פרטי ההלכות דתושבע"פ שהיו כלולים תחילה בתושב"כ ונמשכו ונתגלו בתושבע"פ (כנ"ל ס"ג), הם בדוגמת ענין המים דניידי ואזלי וענין הרקיע דאגלידו מיא, והיינו, לפי שהלכות התורה בהיותם כלולים בתושב"כ לא באו עדיין בציור מפורט, שלכן אפשר להיות בהם חילוקי דעות דב"ש וב"ה אשר אלו ואלו דברי אלקים חיים43, והרי זה בדוגמת המים דניידי ואזלי כו', וכאשר מתגלים ומתפרשים בתושבע"פ בציור מפורט, הרי זה בדוגמת ענין הרקיע דאגלידו מיא. וכל זה הוא בבחי' החיצוניות דתושב"כ שבאה בגילוי בתושבע"פ, שזהו מבחי' האותיות כו' בלבד. ולמעלה מזה הו"ע טעמי תורה שלא נתגלו כלל עדיין, והוא בדוגמת ענין האור שלא שייך בו ענין של ציור כלל. וזהו ענין התגלות טעמי תורה לעתיד לבוא, שאז יהי' ענין הנישואין, היינו, שההמשכה מתושב"כ לתושבע"פ תהי' לא רק מבחי' החיצוניות, אלא גם מבחי' הפנימיות, והיינו, שאז יומשך לא רק בחי' המים (כפי שבאים ונעשים בבחי' רקיע), אלא גם בחי' האור.

ה) ועפ"ז יש לבאר עוד ענין בהחילוק שבין ענין האירוסין ונישואין שבהמשכה מתושב"כ לתושבע"פ, שעכשיו היא באופן של אירוסין ולעתיד לבוא תהי' בבחי' נישואין, דהנה, מה שנמשך ומתגלה עכשיו מתושב"כ ובא בתושבע"פ בציור מפורט דפרטי הלכות התורה, הרי זה בחי' חיצוניות בלבד גם לגבי גילוי זה עצמו כמו שהוא בתושב"כ, כמשנת"ל שכפי שנמשך בתושבע"פ הוא בבחי' רקיע דאגלידו מיא, שבא בציור מפורט כו', ולא כמו שהוא בתושב"כ ששם הוא בבחי' מים דניידי ואזלי, וא"כ, ההמשכה היא רק בחי' החיצוניות, והיינו, שלא מתגלה בחי' המים עצמם כפי שהם למעלה מציור מפורט, אלא רק בחי' החיצוניות, כמו שבאים בציור מפורט דבחי' רקיע. וכיון שנמשך רק בחי' החיצוניות, לכן נקרא בשם אירוסין, שהו"ע המשכה חיצונית בלבד. אמנם, לעתיד לבוא תהי' ההמשכה מתושב"כ לתושבע"פ באופן שגם בתושבע"פ יתגלה בחי' המים דתושב"כ. וזהו מ"ש44 לעתיד לבוא כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים, היינו, שגם בארץ יהי' גילוי בחי' המים. והענין בזה, דהנה מבואר בתו"א פ' בראשית45 בענין שמים וארץ בתורה, שהם תושב"כ ותושבע"פ, דתושבע"פ היא בחי' ארץ, ותושב"כ היא בחי' שמים, שזהו שאמרו חז"ל46 שתיבת שמים היינו שם מים, כי תושב"כ היא בחי' מים, כנ"ל. וזהו החידוש דלעתיד לבוא שמלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים, שגם בתושבע"פ שהיא בחי' ארץ יתגלה בחי' המים דתושב"כ, והיינו, שעכשיו נמשך בארץ (תושבע"פ) רק בחי' החיצוניות דשמים (תושב"כ), שלא נמשך בחי' המים דתושב"כ עצמם, כי אם כמו שבאים בציור דבחי' רקיע, ולעתיד לבוא יומשך ויתגלה בחי' המים דתושב"כ, שהוא בחי' הפנימיות, ולכן נקרא בשם נישואין, שהו"ע המשכה פנימית, כנ"ל.

ו) והנה ע"פ המבואר בתניא47 שכל הגילויים דלעתיד לבוא תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, מובן, שגם עכשיו ישנו מעין ודוגמת ענין הנישואין דלעתיד לבוא. וזהו ענין שמיני עצרת, שבו נעשה היחוד והמשכת הטיפה כו'48, מעין ודוגמת ענין הנישואין דלעתיד לבוא. והמשכה זו נעשית ע"י כללות העבודה דחודש תשרי שהיא העבודה שמצד עצם הנשמה. והענין בזה, דהנה, נתבאר לעיל (ס"ג ואילך) בענין ההמשכה מתושב"כ לתושבע"פ, שלעתיד לבוא תהי' המשכה זו באופן של נישואין, שהו"ע המשכה פנימית, וכנ"ל (ס"ה) שעז"נ כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים, שגם בתושבע"פ שנקראת בשם ארץ יומשך ויתגלה בחי' המים דתושב"כ. אמנם, כדי לייסד את הארץ (תושבע"פ) שתוכל לקבל את גילוי בחי' הפנימיות דתושב"כ, בחי' המים וכו', הנה עז"נ49 והאתנים מוסדי ארץ, אתנים אותיות תנאים50, שהם51 המייסדים תושבע"פ שנקראת ארץ שתוכל לקבל את בחי' הפנימיות דתושב"כ. והענין הוא, דהנה ידוע52 שאיתן קאי על עצם הנשמה, דאיתן הוא מלשון יושן וחוזק, שזהו התוקף דעצם הנשמה. ומצד בחי' עצם הנשמה, ממשיכים בחי' נשמתא דאורייתא, הפנימיות דתורה, שתהי' בגילוי בתושבע"פ. ועד"ז בנוגע לשמע"צ שענינו המשכת הטיפה כו', מעין ענין הנישואין דלעתיד לבוא, שהמשכה זו היא ע"י העבודה שמצד עצם הנשמה שבחודש תשרי, שזהו שחודש תשרי נקרא ירח האיתנים53, ע"ש שכל עניני העבודה שבו הם מצד עצם הנשמה, בחי' איתן, והיינו, שהעבודה דר"ה הו"ע הקבלת עול שמצד עצם הנשמה (כמשנת"ל במאמרים הקודמים54), וכן העבודה דיוהכ"פ היא עבודת התשובה שמצד עצם הנשמה, וכל זה נמשך בגילוי בחג הסוכות, כידוע55 בפירוש הכתוב56 בכסה ליום חגינו, שהענינים דר"ה ויוהכ"פ שהם בכסה (בהעלם) נמשכים בגילוי ליום חגינו, בחג הסוכות. וזהו גם מ"ש57 כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, האזרח לשון עתיד, קאי על בחי' איתן שתאיר בגילוי לעתיד לבוא, כידוע תורת אדמו"ר הזקן58 עה"פ59 משכיל לאיתן האזרחי, ובחי' זו נמשכת בגילוי בחג הסוכות, ועד שבאה באופן של התיישבות, שזהו מש"נ כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. וע"י העבודה דר"ה יוהכ"פ וסוכות שהיא העבודה שמצד עצם הנשמה, בחי' איתן, נמשך בשמע"צ בחי' הפנימיות, שזהו"ע הנישואין, כנ"ל.

ז) והנה לאחרי המשכת הפנימיות בשמע"צ ושמח"ת, נמשך ובא הגילוי60 גם למטה בארץ, שגם שם יאיר ויתגלה בחי' הפנימיות. וזהו שלאחרי שמח"ת קורין בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שהו"ע כח מעשיו הגיד לעמו, היינו, שהכח דבחי' איתן שבנשמה יומשך עד למטה בארץ, בעבודה דבירור המטה, שבזה דוקא מתגלה בחי' איתן. והנה, נתבאר במאמרים הקודמים61 בענין כי תצא למלחמה על אויבך62, שבשביל עבודת הבירורים צריך להיות נתינת כח מלמעלה, שזהו מ"ש62 ונתנו הוי' אלקיך בידך. וזהו גם מ"ש בפירוש רש"י ברצונו נתנה לנו, שהו"ע הנתינת כח מלמעלה כו'63.