בס"ד. ר"ד אור ליום ה', י"ג ניסן*, ה'תשי"א.

בלתי מוגה

א. [כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה להרש"ל1 לעבור לפני התיבה, ולאחרי תפלת ערבית, צוה עליו להתוועד עם הקהל.

וסיפר הרש"ל בשם אביו – שהי' בעת הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצ"צ – שכ"ק הרה"ק מהרי"ל נ"ע לא הי' בליובאַוויטש בעת ההסתלקות2, ובבואו לליובאַוויטש אמר: רבי כזה – עוד לא הי'. שורה אחת בדרושי החסידות שלו – יכולים לעשות ממנה מאמר שלם! והוסיף כ"ק אדמו"ר מהר"ש: לא רק שורה אחת, אלא אפילו תיבה אחת!

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

דרושי החסידות של הצמח-צדק הם הון רב.

עדיין לא למדתי את כולם בעיון הראוי ("איך האָב נאָך ניט אַלץ דורכגעטאָן"), כי אם בהשקפה ראשונה ("מערניט ווי דורכגעקוקט"), אבל, מהחלק שלמדתי בעיון הראוי ("פון דעם וואָס איך האָב דורכגעטאָן"), יכולני לומר שכל הגה"ה היא הון רב.

ב. ראיתי בביכל חסידות3 בנוגע להמבואר בתניא4 ש"האבות הן הן המרכבה"5, שמוסיף שם שגם בעת השינה היו בבחינת מרכבה.

– כ"ק6 אדנ"ע אמר פעם לנכדתו הרבנית שיינדל7 [בת-הזקונים של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבני-הבית אהבו לשחק ולהשתובב ("אַ רייץ טאָן זיך") עמה, והיתה רגילה לאכול על שולחנו של זקנה כ"ק אדנ"ע] שתעשה כל דבר לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד שבת, וכיו"ב. והשיבה, שביכלתה לעשות כל דבר לכבוד שבת, חוץ משינה, לישון לכבוד שבת, כיון שאינה מבינה איך אפשר לישון לכבוד שבת: בעת השינה – ישנים ("ווען מ'שלאָפט, שלאָפט מען דאָך"), ואיך יכולים אז לעשות דבר לכבוד שבת?!...

ג. [הרש"ל אמר שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' נוהג לעבור לפני התיבה ביאָרצייט של הצ"צ, אבל לא ביאָרצייט של הרביים שלפניו. וכן הי' כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) זי"ע נוהג לעבור לפני התיבה ביאָרצייט של אדמו"ר מהר"ש, ולא ביאָרצייט של הרביים שלפניו. ושאל אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א טעם הדבר, והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

הטעם לעבור לפני התיבה גם ביאָרצייט של זקנו (ולא לפנ"ז) הוא – משום כיבוד אב, שבזה נכלל גם שמירת היאָרצייט של האב, לעבור לפני התיבה ביום היאָרצייט של אבי אביו, כשם שאביו הי' עובר לפני התיבה ביום זה8.

ד. [א' שאל אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א אם אפשר ליתן לנכדיו הקטנים בחג הפסח מצות של מכונה ("מאַשינאָווע מצות"), והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א:]

בנוגע לשרוי' או שאר הידורים – יכולים להקל ("מאַכט ניט אויס")9, אבל לא בנוגע למצות של מכונה10, כי, מצה ענינה אמונה (מיכלא דמהימנותא11), וצריכים לעבוד על זה כבר מקטנות ("פון קינד'ווייז-אָן").

– בנוגע לענין האמונה שנעשה ע"י אכילת מצה מובא בחסידות12 שזהו ע"ד מארז"ל13 "אין התינוק יודע לקרות אבא כו' עד שיטעום טעם דגן". ופשוט, שאין הכוונה בזה למצות של מכונה ("מאַשינאָווע מצות")!...