בס"ד. שיחת יום א' כ"ג ניסן, אסרו חג הפסח, ה'תשכ"ח

– לתלמידים שיחיו הנוסעים לארץ הקודש ת"ו, בחדרו הק' –

בלתי מוגה

דובר אתמול בהתוועדות1 (שהשתתפתם בה) אודות השאלה "מה העבודה הזאת לכם"2, שזוהי שאלה שאינה מצד הקדושה, אע"פ שלכאורה יש לה יסוד בתורה; והלימוד מזה בנוגע לפועל – שאפילו בנוגע לענינים המוכרחים מצד הטבע יש צורך בקבלת עול, ועאכו"כ בנוגע לענינים שאינם מוכרחים מצד הטבע.

וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו"3, הרי מזה גופא שהקב"ה מצוה על ענין הקב"ע, מוכח, שברור הדבר, שאם רק מחליטים לעשות הדבר בקב"ע, הנה לא זו בלבד שיצליחו לקיים זאת, אלא עוד זאת שהקיום יהי' כרצון הקב"ה – בהידור, ומתוך שמחה וטוב לבב.

*

ובנוגע לעניננו:

כיון שבואכם מארץ הקודש לכאן הי' קשור עם לימוד התורה (שזהו ההיתר4 והנתינת כח כו'), והרי התורה היא "תורת חיים", שהסימן לענין החיים הוא ענין ההוספה,

– ובפרט בלימוד התורה שצ"ל באופן של הוספה, כמ"ש בזהר5 "לאפשא לה"6,

וכידוע תורת הבעש"ט7 על מאמר המשנה במסכת אבות8 "הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת וכו'", שכאן לא נאמר הלשון "בלבד", כמו בהמשך המשנה, בנוגע לדוד ש"לא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד", כי, "כשאדם לומד מרב הגון, התורה היא פרה ורבה אצלו כו'", כך, שכל דבר שלומד אינו נשאר "דבר אחד בלבד", אלא מביא לדבר שני ושלישי וכו' –

יעזור השי"ת ויצליח אתכם להחליט בתוקף הכי גדול שבבואכם לאה"ק תמשיכו ותוסיפו עוד יותר בלימוד התורה, נגלה וחסידות, בהתמדה ושקידה,

– באופן שיהי' ניכר התועלת של שהותכם כאן9 במשך השנה כדי ללמוד תורה בהתמדה ושקידה (וגם אלו שהי' חסר אצלם בהתמדה ושקידה – הרי ענין זה הי' אצלם בכח, ואינו נאבד, ולכן יכולים לנצל זאת באופן שלכל-הפחות יבוא לידי פועל באה"ק) –

והלימוד יהי' מתוך אהבת ה' ויראת ה', ובמילא יביא לידי תוספת הידור בקיום המצוות,

וכל זה – באופן של יגיעה מצדכם, שאז תקויים ההבטחה "יגעת ומצאת"10, באופן של מציאה, שלא לפי ערך היגיעה.

וכן בנוגע להשפעה על הזולת – שנוסף על ההשפעה באופן ישר ע"י הדיבור בנוגע להפצת היהדות, לימוד התורה וקיום המצוות, תהי' עיקר ההשפעה עי"ז שכל אחד מכם יהי' דוגמא חי' כיצד צריך להיראות בן אברהם יצחק ויעקב בכלל, ובפרט תלמיד של ישיבת תומכי תמימים – "לתהלה ולשם ולתפארת"11, כך, שיוכלו ללמוד מכם כיצד צריכה להיות ההנהגה של כל הבחורים שם, בכל מקומות מושבותיהם.

וידיעה והכרה זו גופא בודאי תעזור לכם במלחמת היצר, בקלות רבה יותר ממה שאתם משערים, בכל הקשור להליכה "מחיל אל חיל"12, הן בלימוד התורה והן בקיום מצוותי'.

*

בכדי לקשר זאת עם ענין גשמי – הנה נוסף על ה"מאה" שקיבלתם ע"י ה"מזכירות", אוסיף לכל אחד מכם באופן שיהי' "מאה ואחת", וכדברי רבינו נשיאנו13 שה"אחת" היא "עולה על גביהן" לגבי המאה שלפנ"ז.

ונוסף על שליחות-מצוה זו – תהיו גם שלוחי-מצוה בנוגע להפצת תורת חב"ד בפרט, והפצת התורה ומצוותי' בכלל, בכל ארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו, מתוך שמחה וטוב לבב, בדרכי נועם ובדרכי שלום, ובהצלחה מופלגה.

*

סעו לשלום, ותהי' נסיעתם ובואכם לאה"ק בשעה טובה ומוצלחת, ותלכו שם "מחיל אל חיל",

ועי"ז תזכו – ונזכה כולנו – בקרוב לקבל פני משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה בעגלא דידן, ויוליכנו קוממיות לארצנו, ארץ הקודש יקרא לה.

סעו לשלום, ויעזור השי"ת שנשמע מכם בשורות טובות ומשמחות בגשמיות וברוחניות גם יחד, וכאמור לעיל14, שהגוף יחד עם הנשמה ימלאו את רצון הבורא, שאז תהי' שמחה כפולה, והצלחה מרובה בכל עניניהם15.