בס"ד. ר"ד ליל ש"ק, א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. על השאלה בנוסח "שלום עליכם", מהו הטעם שבכל פעם אומרים "מלאכי השלום", מלבד בפעם הראשונה שאומרים "מלאכי השרת" – ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בסידור מהרי"ד1 (שיש בו ענינים גם מהצ"צ) מבואר שד' פעמים שלום הם כנגד ד' עולמות אבי"ע, "שלום עליכם" – כנגד עולם האצילות וכו', עד "צאתכם לשלום" – כנגד עולם העשי'. ומבאר ש"מלאכי השרת הם מלאכים דאו"א הנקראים מלאכים המוני מעלה .. לכן הם מלאכי השרת למעלה כו'".

ובפשטות יש לומר, שבדרך כלל נקראים "מלאכים" בשם "מלאכי השרת", ע"ש השליחות (שירות) שלהם, וכאשר מילאו השליחות, אזי נקראים "מלאכי השלום".

(והוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א:)

פעם שאלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר: מדוע מיד אומרים למלאכים "צאתכם לשלום"? והשיב, שאצל מלאכים כל רגע הוא יקר2.

ב. דובר בארוכה אודות שינה בסוכה3, ובנוגע לשאלה מדוע לא נתפרש בספר המנהגים שאין מנהגנו לישן בסוכה4, כשם שנתפרש ש"אין מנהגנו בנויי סוכה"5 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בנוגע לנויי סוכה – שמעתי בפירוש מכ"ק מו"ח אדמו"ר בלשון הוראה שאין זה מנהגנו6, אבל בנוגע לשינה בסוכה הי' לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר – בשם אדמו"ר האמצעי – (רק) איך יכולים לישון כו'7.

וזהו היסוד למנהגנו – ע"פ דברי הגמרא8 בנוגע להדס: "רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד (שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד מלמטה ועולה ורוכב על השנים – אע"ג דתלתא בחד קינא כ"ש דכשר) הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", והיינו, שאע"פ שמצד הענין ד"הדר" שנאמר בד' מינים [כפי שלמדים מאתרוג גם בנוגע לשאר ג' המינים9 ], הי' יכול ליקח הדס משולש שהוא יותר מהודר ונאה10, אעפ"כ, הי' "מהדר אתרי וחד" דוקא, כדי להראות שמתנהג ע"פ שיטת רבו ("דאָס איז זיין רבי"!).

ולהעיר, שגם מנהגנו בנוגע לנויי סוכה הוא פלא גדול, שהרי ענין זה נזכר בגמרא11.

וכן פלא גדול מנהגנו בנר חנוכה4, שבגמרא12 איתא ש"מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ", ואעפ"כ אין עושים כן13. וכבר כתב הרה"צ ממונקאַטש14 שלא ראה שתלמידי הבעש"ט ידליקו נר חנוכה על פתח הבית מבחוץ, ולא רק במקום שהי' פחד מפני הגוים, אלא גם במקום שהיתה אפשרות לכך15.

ג. כ"ק אדמו"ר שליט"א סיפר שקיבל מכתב שהרפורמים הנהיגו לתקוע בשופר גם בר"ה שחל בשבת, ואמר (בבת-שחוק): לכאורה הצדק עמהם, שהרי הטעם שאין תוקעין הוא בגלל החשש "שמא כו' יעבירנו כו'"16, ואילו אצלם לא שייך חשש זה!... אבל ע"פ המבואר בחסידות17 שהטעם הוא לפי שההמשכה שע"י תק"ש נעשית ע"י ענין השבת עצמו, הרי גם אצלם אין מקום לתק"ש בשבת.

ד. בנוגע למנהג לחלק צדקה בערב סוכות18 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא ראיתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר נהג כן19.

ה. על השאלה בנוגע למ"ש בספר המנהגים20 ש"שמחת החג מתחילה מליל ראשון דחג הסוכות" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שענין זה מתאים ("אויסגעהאַלטן") ע"פ נגלה21.

ו. דובר אודות ברכת שהחיינו כשהלולב ביד אחת והאתרוג בידו השנית (ולא כהנוהגין ליטול האתרוג רק לאחרי ברכת שהחיינו22 ) – דכיון שכל זמן שאין אוחזין ד' המינים ביחד לא נתקיימה המצוה, הרי זה נקרא "עובר לעשייתן"23.