כנגד ארבעה בנים, ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ה

בס"ד. ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ה

(הנחה בלתי מוגה)

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה1. והענין בזה, כידוע שכמה עניני הסדר נקבעו במספר ארבעה, כמו ארבעה בנים הנ"ל, וכן ארבע הכוסות, ועוד, והיינו לפי שביציאת מצרים נאמרו ד' לשונות של גאולה2, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי3, כמבואר במדרשי חז"ל2 שכנגדם תיקנו ד' הכוסות. ועפ"ז4 צ"ל שכל ד' לשונות של גאולה שייכים ליצי"מ [שהיו בה ד' גאולות, כמבואר במדרש5 שד' הכוסות הם כנגד ד' גזירות שגזר עליהם פרעה (שמהם נגאלו)], וכמובן גם מדברי המדרש6 שד' הכוסות הם כנגד ד' כוסות של פרעה, שבחלומו נרמזה גאולתן של ישראל7. אך יש עוד דעה במדרש6, שד' הכוסות הם כנגד ד' מלכיות, והיינו, כנגד ד' הגאולות מד' המלכיות (גלויות), ועפ"ז צ"ל שד' לשונות של גאולה כוללים גם את הגאולה העתידה. ויש לתווך ב' הפירושים, ע"פ המבואר בזהר8 שד' הלשונות של גאולה הו"ע ד' פעמים אמת שבאמת ויציב, וכיון שד' פעמים אמת ישנם ב' פעמים, ד"פ אמת שקודם עזרת וד"פ אמת שבעזרת, הנה ד"פ אמת שקודם עזרת הם כנגד ד' הגאולות שביצי"מ, וד"פ אמת שבעזרת כוללים את כל הגאולות, גם הגאולה העתידה.

ב) ויובן בהקדים מאמר רז"ל9 ישראל עושין תשובה נגאלין, ומזה מובן, שכשם שבענין הגאולה יש ד' לשונות, כך גם בתשובה שמביאה את הגאולה, יש ד' מדריגות (דאף שתשובה ענינה יציאה ממדידה והגבלה, הרי כיון שגם תשובה היא ענין בתורה, בהכרח שיהי' בה איזה ענין של סדר והדרגה). וד' מדריגות אלו הם כנגד ד' אותיות שם הוי', והו"ע ד' פעמים אמת, והיינו, ד' מדריגות בענין האמת. וכידוע שגם בענין האמת יש חילוקי מדריגות10, וכמובן ממ"ש11 (בנוגע להאבות) ושמי הוי' לא נודעתי להם, לא ניכרתי להם במדת אמיתית שלי12, והרי בודאי לא שייך לומר שהגילוי שנתגלה להאבות לא הי' אמת ח"ו, אלא שלגבי הגילוי שנתגלה למשה אין זה מדת אמיתית שלי, כי באמת גופא יש כמה דרגות.

ג) וביאור הענין, דהנה, ד' המדריגות שבתשובה מרומזים בפסוק13 סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו14. מדריגה הא' שבתשובה הו"ע סור מרע, והיינו, שע"י התשובה ה"ה מסיר את ההעלם וההסתר שנעשה ע"י העוונות, כמ"ש15 עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם, וע"י התשובה מתבטלת ההבדלה, ונמשך להיות אלקיכם, אלקה שלכם. והענין בזה, דהנה, בספרי קבלה16 איתא ששם אלקים הוא בחי' גבורה, ואלקינו (ועד"ז אלקיכם) הוא בחי' רחמים, כי, הפירוש דאלקינו הוא אלקה שלנו, וענין זה מצינו רק בשם אלקים שיהי' נקרא שלנו (אלקינו), ולא בשאר השמות, וטעם הדבר17, כי כדי שיומשך אלקות בגלוי להתייחד עמנו עד שיהי' נקרא שלנו, הרי זה ע"י קדימת הצמצום דוקא (שזהו ענינו של שם אלקים). וע"ד מארז"ל18 צמצם שכינתו בין שני בדי הארון, ולכאורה אינו מובן, הרי עיקר הגילוי הי' בין שני בדי הארון, ולמה נאמר על זה הלשון צמצם שכינתו, אך הענין הוא, שכדי שיהי' גילוי אלקות בין שני בדי הארון צ"ל קדימת הצמצום. וזהו שאלקים הוא בחי' גבורה, שזהו"ע הצמצום, ועי"ז נעשה הגילוי להיות אלקינו (או אלקיכם), שזהו הגילוי שלאחרי הצמצום, שהו"ע הרחמים. ומזה מובן, שאלקיכם (אלקה שלכם) הוא בחי' ממכ"ע, שזהו האור המצומצם לפי ערך העולמות. ועז"נ עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם, שהעון מבדיל ומסתיר שלא יהי' נקרא אלקה שלנו, והיינו, שאינו מאיר בגילוי בנש"י. ובהקדים, שבענין ההבדלה יש הבדלה בין קודש לקודש, וכמ"ש19 והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים, ועד שי"ג פרוכות היו במקדש20, שהם מחיצות בקדושה גופא21, והיינו, שגם לאחרי המחיצה הרי זה עדיין קודש, וכמו מסך מזכוכית, שאף שמסתיר מעט, מ"מ, מאיר אור השמש על ידו. ויש גם הבדלה בין קודש לחול, שזהו כמו מסך מעור שמסתיר לגמרי, והו"ע כתנות עור22 משכא דחויא23, שהו"ע קליפת נוגה24. אך יש הבדלה בין טוב לרע שמג' קליפות הטמאות לגמרי, שאינו יכול להתעלות ולהתהפך לקדושה (כמו קליפת נוגה). וזוהי ההבדלה שנעשית ע"י העוון, שהוא מגקה"ט לגמרי, שעי"ז נעשה מסך המבדיל לגמרי, שאין מאיר גילוי אלקות כלל. אך ע"י התשובה להיות סור מרע, מתבטלת הבדלה זו, ומאיר אצלו גילוי אלקות להיות אלקיכם, בחי' ממכ"ע. ומדריגת תשובה זו בד' אותיות שם הוי' הו"ע ה' תתאה, בחי' מלכות, בחי' ממכ"ע. ולמעלה מזה היא התשובה דעשה טוב, שענינה בד' אותיות שם הוי' הוא אות ו', בחי' ז"א, שעי"ז נמשך בחי' סוכ"ע, כי, (עשה) טוב (שהו"ע קיום המצוות, שנקראים טוב, כמ"ש25 אמרו צדיק כי טוב) עולה י"ז, והוא המספר דשם אהו"ה, שיוצא מר"ת את26 השמים ואת הארץ (אני מלא)27, דקאי על בחי' סוכ"ע שאין בו חילוקי מדריגות, אלא מאיר בשמים ובארץ בשוה28. וב' מדריגות אלו (סור מרע ועשה טוב) הם בתשובה תתאה, אלא שבזה גופא הנה סור מרע הוא בחי' תשובה, ועשה טוב הוא בחי' בעל תשובה29.

ויש עוד מדריגה בתשובה, שזהו"ע בקש שלום, דקאי על התורה, כמארז"ל30 כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, שזהו"ע חיבור סובב וממלא31, והיינו לפי ששרש התורה הוא למעלה מסובב וממלא, ולכן יש ביכולת התורה לחברם כו'. וזהו גם מ"ש32 כי א-ל דעות הוי', דעות לשון רבים33, דעת עליון שלמעלה יש ולמטה אין, שזהו מצד בחי' סוכ"ע, ודעת תחתון שלמעלה אין ולמטה יש, שזהו מצד בחי' ממכ"ע. וא-ל דעות הוי' הו"ע התחברות ב' הדעות, חיבור סוכ"ע וממכ"ע, שזה נפעל ע"י התורה כו'. וענין תשובה זו בד' אותיות שם הוי' הוא ה' עילאה, בחי' בינה, שהיא בחי' תשובה עילאה. ויש גם מדריגה ד' בתשובה, שהיא באות יו"ד, בחי' חכמה, שזוהי מדריגת בעל תשובה בתשובה עילאה.

ד) והנה כנגד ד' המדריגות שבתשובה ישנם גם ד' לשונות של גאולה. והענין בזה, דמ"ש והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הו"ע סור מרע, כי העון הוא כבד, כמ"ש34 עם כבד עון, ולכן נקרא סבל, אך ע"י התשובה דסור מרע, נעשה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. ומ"ש והצלתי גו' הו"ע עשה טוב, כי, בתיבת הצלתי יש ב' פירושים, הא', לשון הצלה, והב', לשון צל, והיינו, שההצלה נעשית ע"י הצל שהוא בחי' מקיף, והו"ע קיום המצוות, שעי"ז נמשך אור מקיף בחי' סוכ"ע (ועד"ז בנוגע לשאר הלשונות, וגאלתי ולקחתי כו'35).

ה) והנה הטעם שבתשובה יש צורך בד' מדריגות, הוא, לפי שההעלאה מלמטה למעלה (שזהו ענין התשובה) צריכה להיות כמו ההמשכה מלמעלה למטה, וכיון שסדר ההמשכה מלמעלה למטה הוא ע"י ד' אותיות שם הוי', כדאיתא במדרש36 כשביקש הקב"ה לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו, שנאמר37 אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה (ואח"כ) ויאמר לאדם, והו"ע המשכת התורה למטה ע"י ד' אותיות שם הוי'38, לכן גם סדר ההעלאה מלמטה למעלה שע"י התשובה צ"ל ע"י ד' אותיות שם הוי', שהם ד' המדריגות שבתשובה, כנ"ל. והנה ידוע שבשם הוי' יש שתי מדריגות, הוי' דלעילא והוי' דלתתא, כמ"ש39 הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו40. ונמצא, שההמשכה מלמעלה למטה עוברת תחילה דרך ד' אותיות שם הוי' דלעילא, ואח"כ עוברת גם דרך ד' אותיות שם הוי' דלתתא. ומזה מובן גם בנוגע להעלאה מלמטה למעלה שע"י התשובה, שתחילה צ"ל ד' המדריגות בתשובה שכנגד שם הוי' דלתתא, ואח"כ צ"ל גם ד' המדריגות בתשובה שכנגד שם הוי' דלעילא. וזהו החילוק בין ב' הענינים שבד' הלשונות של גאולה, שד' לשונות של גאולה שנאמרו ביצי"מ הם כנגד ד' אותיות שם הוי' דלתתא, וד' הלשונות של גאולה שכנגד ד' המלכיות, שבהם נכללת גם הגאולה העתידה, הם כנגד ד' אותיות שם הוי' דלעילא.

ו) אמנם גם בחג הפסח עתה ישנו מעין הגאולה העתידה, שלכן, ד' הכוסות דפסח הם גם כנגד ד' הגאולות, וגם כנגד הכוסות שיהיו לעת"ל2, והיינו, שנמשך גם גילוי האור דשם הוי' דלעילא, ומצד גודל מעלתו ה"ה יורד למטה ביותר, וכדאיתא בפע"ח41 שבליל הפסח הזיווג הוא גם בעשי'42.