ר"ד לילות חג הפסח, בעת ה"סדרים", ה'תשכ"ה

בס"ד. ר"ד לילות חג הפסח, בעת ה"סדרים", ה'תשכ"ה.

רשימה פרטית בלתי מוגה

הרש"ג הזכיר משיחות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ1 אודות התיאור של "ערב פסח" בליובאוויטש, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שערב פסח חלוק משאר ערבי ימים טובים (גם) בכך שבערב פסח יש גם עבודת היום – הקרבת קרבן פסח, ואילו שאר ערבי יו"ט הם רק הכנה ליו"ט.

א. רש"ג: איך נוהגים ביו"ט שחל בשבת בנוגע לאמירת "שלום עליכם"?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: פעם אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שאין אומרים "שלום עליכם"2, ופעם אמר, שכבר אמר "שלום עליכם" בחדרו.

[הרש"ג שאל את כ"ק אדמו"ר שליט"א, למה לא ציין זאת בהגדה? והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): כנראה הי' מאורע זה לאחרי שנדפסה ההגדה].

*

ב. ב"יחץ", שאל הרש"ג אודות שבירת האפיקומן לכמה חתיכות, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (ומובן אשר כן עשה גם בנו כ"ק מו"ח אדמו"ר) הי' שובר את האפיקומן לחמש חתיכות. ופעם נזדמן שנשבר לשש חתיכות, והניח אחת הצדה3.

כן שאל הרש"ג אודות מנהג האדמו"ר לקחת אליו את האפיקומן של כל בני הבית4, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: טעם הדבר הוא – לפי שהאפיקומן הוא זכר לקרבן פסח שהיו עושים כל בני הבית ביחד5.

(והוסיף:) פעם ביקש החסיד ר' נחמן מריאסין – שהי' מהמסובים של שולחן כ"ק אדנ"ע – שאדנ"ע יקח אליו גם את האפיקומן שלו, ולא לקח5.

ג. רש"ג: בהגדה נאמר "מגלין מקצת הפת" קודם "עבדים היינו", ומדוע הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר נוהג לגלות מקצת המצות (גם) קודם "הא לחמא עניא"?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כבר העירותי6 על מ"ש בהגדה בפיסקא "מגיד", "ומגבי' הקערה שיש בה המצות" – ש"בבית הרב אין מגביהין הקערה, ורק מגלין מקצת המצות".

וכן הוא גם בנוגע לאחיזת הכוס בברכת "אשר גאלנו", שבהגדה (לפני הפיסקא "לפיכך") נאמר: "ויגבי' את הכוס ואוחזו בידו עד סיום ברכת אשר גאלנו", ואעפ"כ, מנהג בית הרב לאחוז הכוס רק עד שמסיים "ונאמר לפניו הללוי'", ומעמידו על השולחן, וחוזר ומגביהו לברכת "אשר גאלנו". ויתירה מזה, כפי שכותב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בהגהותיו7 לסידור תורה אור, ש"אאמו"ר הי' .. אוחזו בידו עד ונאמר לפניו הללוי' ומעמידו, ולברכת בפה"ג הי' נוטלו כו'".

ד. רש"ג: בפיסקא "מעשה ברבי אליעזר כו' והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה" – מהי ההדגשה בנוגע לענין הלילה?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק מו"ח אדמו"ר8 מבאר בהמשך הפיסקא "עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית", שהתלמידים הודיעו לרבותיהם שאכן הצליחו (הרביים) לפעול מה שהיו צריכים לפעול – שיאיר אצל התלמידים האור דק"ש של שחרית, כיון שהתלמידים ידעו שעבודתם היא להאיר את חושך הלילה; אבל אצל הרביים (והנשיאים), האיר גם הלילה עצמו (כך שלא ידעו בכלל מהו לילה), בבחי' "לילה כיום יאיר"9.

ה. א' המסובים שאל ע"ד השינוי בין המענה ל"תם", שבו נאמר10 "הוציאנו ה' ממצרים", ובין המענה ל"שאינו יודע לשאול", שבו נאמר11 "בצאתי ממצרים"12. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

עיקר הדיוק הוא – שב"תם" כתיב10 "ואמרת אליו וגו'", ואילו ב"שאינו יודע לשאול" כתיב11 "והגדת לבנך". והחילוק ביניהם – ע"פ המבואר בחסידות13 – ש"ואמרת" פירושו שאתה צריך (רק) לומר (להסביר) לו, ואילו "והגדת" – הגדה מלשון המשכה14 – פירושו שצריך גם לפעול על פלוני שיתקבל הדבר אצלו, וכמו "את פתח לו", "מ'דאַרף אים מאַכן רעדן".

ו. רש"ג: כתוב בהגדה (קודם אמירת "והיא שעמדה"): "צריך להגבי' הכוס ולכסות הפת, כן כתב האר"י ז"ל". ולמה נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לכסות הפת תחילה ואח"כ להגבי' הכוס?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, ששאלה זו שאל פעם א' החסידים אצל הצ"צ, באמרו, שהנהגה זו היא היפך ממ"ש האריז"ל, ואמר לו הצ"צ "אַ שאַרפן וואָרט"...

ולגופו של ענין15: הטעם שהאריז"ל מקדים התיבות "להגבי' הכוס" הוא – לפי שזהו עיקר החידוש שבא להשמיענו (שע"פ קבלה צריך לא רק לאחוז את הכוס, אלא גם להגביהו), ובדרך ממילא צריך גם לכסות הפת, כי טעם כיסוי הפת הוא כדי שלא יראה בושתו, ומטעם זה נכון שלא יראה גם הגבהת הכוס.

ז. רש"ג: למה לא כתוב בהגדה שצריך לשפוך מהכוס גם באמירת דצ"ך עד"ש באח"ב?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: אכן זהו דבר פלא, וכבר העירותי על זה16.

ח. א' המסובים שאל מדוע לא כתוב בהגדה בפירוש שמתחילים הסעודה באכילת הביצה שמטבילין במי מלח? והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, לפי שזהו מנהג בלבד17 (והוסיף בבת-שחוק: אם כל הענינים היו מתפרשים בשעת מתן-תורה – מה היו עושים בנ"י במשך ארבעת אלפים שנה?!...).

* * *

ט. הרש"ג שאל בנוגע ל"מנהג בית הרב" שמזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א בהגדה, אם זה הוראה לרבים? ואמרכ"ק אדמו"ר שליט"א: אני ציינתי רק מה שראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ותו לא, ואילו בנוגע להוראה לרבים – לא שמעתי על זה מכ"ק מו"ח אדמו"ר18.

הרש"ג הזכיר מ"ש כ"ק אדמו"ר שליט"א בהגדה19 ש"בבית הרב מסדרין המצות על מפה ולא על קערה, מלבד האדמו"ר המסדר המצות על טס של כסף", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שמסתבר לומר, שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא הי' מסדר המצות על קערה בחיי אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע.

והוסיף: שאלתי פעם אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר מהו הטעם שאצל כל המסובים (מלבד האדמו"ר) אין קערה, הרי הקערה משלימה את המספר עשר (שלש המצות, וששת המינים שעל הקערה, ויחד עם הקערה הרי זה מספר עשר)20, ולכאורה הרי זה צ"ל אצל כולם? – אבל בכל אופן, כך נהגו בפועל21.

י. רש"ג: בנוגע למנהג לומר "שיר השירים" לאחרי ה"סדר"22 – כיצד נוהגים אנו?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי מנהג זה, אבל אאמו"ר נהג כן23.

רש"ג: ואיך מנהגנו בנוגע לאמירת "שיר השירים" בערב שבת22?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: היו תקופות שכ"ק מו"ח אדמו"ר נהג לאומרו במשך חצי שנה, אך כרגע איני זוכר אם הי' זה בקיץ או בחורף24.