בס"ד. ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"א

רשימה פרטית בלתי מוגה

ליל א' דחג הסוכות

הרש"ז גרליק שאל ע"ד מנהגנו להרבות בסכך1, הרי איתא בשו"ע2 שצריך לראות את הכוכבים? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א להרש"ל, שיספר את הסיפור שידוע לו בענין זה. וסיפר הרש"ל אודות ר' אייזיק מהאָמיל, שעשה סוכה והרבה בסכך, באמרו, שפעם עשה סוכה עבור רבינו הזקן, והורה לו שיוסיף סכך עוד עוד ועוד (נאָך און נאָך און נאָך), והרי זהו המקור הטוב ביותר.

[עוד סיפר הרש"ל, שפעם דיבר הר"א מסטראַשעלע אודות פס"ד של אדמו"ר הזקן, וכאשר העיר בנו שגם המג"א פוסק כן, התרעם עליו אביו, באמרו: אני מדבר אודות הפס"ד של הרבי, ואתה אומר לי אודות המג"א?!...].

אח"כ אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א להר' יעקב כ"ץ שיספר את סיפורו, כיון שהאורחים מארץ ישראל לא שמעוהו עדיין. וסיפר הרי"כ, שפעם ישב בסוכה אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ3, ופתח המחזור (של שלש רגלים) והתחיל לומר הנוסח דהזמנת האושפיזין, ואמר לו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: לנו יש "אושפיזין" אחרים: הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח-צדק, אדמו"ר מהר"ש, ואאמו"ר,

– ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאושפיזין אלו הם בהוספה על האושפיזין שנזכרו במחזור –

והראה באצבעו ואמר: כאן יושב הבעש"ט, כאן יושב המגיד וכו', ומי שיש לו עינים, רואה!

הרש"ז גרליק: היכן משיגים את ה"משקפיים" לראות?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרי ידוע מאמר הבעש"ט4 שבמקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא, וא"כ, צריכים רק לרצות בכך.

הרש"ז גרליק: אבל צריך לרצות בפנימיות ובתוקף.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: אל תגבילו את הבעש"ט... ומה גם שבנוגע לפנימיות – הרי אדרבה – הרמב"ם פוסק5 שמצד הפנימיות הנה כל איש ישראל הוא כדבעי, וצריך לפעול שיהי' כן אפילו בחיצוניותו.

* * *

יום א' דחג הסוכות

אחד הרבנים המסובים: בנוגע לאורחים שהגיעו לכאן מאה"ק – כיצד צריכים להתנהג ביום-טוב שני של גליות?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: יו"ט שני של גליות?!... – הרי היתה לכם ברירה במוצאי יוהכ"פ6 לחסוך זאת לגמרי!...

ואח"כ השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א על השאלה – באמרו: הרי דעתם לחזור7. וכאשר שאל אם הדברים אמורים גם בנוגע לבחורים, השיב: הרי הם חתמו8 שיחזרו.

* * *

ליל ב' דחג הסוכות

כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל את הרש"ז גרליק (בבת-שחוק) מדוע הוא מודאג; אם יש לו מה לשאול – ישאל מיד בהתחלת הסעודה, ואז יהי' רגוע במשך הסעודה. ושאל אודות ה"זוכה בגורל", אם הוא צריך לעשות יו"ט שני ימים. והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכיון שבא עם ביתו, זו אשתו (ויש לו גם בנים בחו"ל), אזי צריך לעשות יו"ט שני ימים9.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה שהאורחים מארץ ישראל ישמחו ויתוועדו בשמחת בית השואבה בלילה זה ביתר שאת כו'10.

* * *

יום ב' דחג הסוכות

הרש"ז גרליק: אדמו"ר הזקן כותב בשו"ע11: "נהגו בכל מדינות אלו שאין נשיאת כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יו"ט .. ואפילו ביו"ט אין נשיאת כפים אלא בתפלת מוסף כו'". אבל בארץ ישראל – בגליל נושאים כפים גם במוסף דשבת ור"ח, וביהודה – גם בכל יום12. ובבואי לכפר חב"ד בשנת תש"ט, נהגו כמו בגליל, עד שהעירוני שביהודה נ"כ בכל יום, ואז שאלתי על זה במכתב לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ולא קבלתי מענה.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כיון שאדמו"ר הזקן כותב ש"אין נשיאת כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יו"ט", היו צריכים לנהוג כן גם בארץ ישראל, שכן, האם שמחים באה"ק יותר מבחו"ל?!

[ולהעיר גם ממה שמצינו בדברי חז"ל בכ"מ13 הדגשת גודל הענין שתלמיד צריך לנהוג כרבו, וממילא יש להשתדל לנהוג כמנהגי רבותינו נשיאינו14, כולל הנהגות שנהגו בד' אמות שלהם, ובהסכמתם15, וכידוע בגודל הענין ד"מעשה רב"16. וא"כ, כפי שנהגו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, לשאת כפים רק ביו"ט למוסף – כך יש לנהוג בכל אתר ואתר, גם באה"ק.

וכמו"כ בנוגע לענין השינה בסוכה – ידוע שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא ישן בסוכה, ולכן כל ההולכים בעקבותיו צריכים לנהוג כמותו17.

ועד"ז בענין הדלקת נרות חנוכה – שכ"ק מו"ח אדמו"ר נהג להדליקן על פתח חדרו שפנה לפרוזדור, ולא על חלון חדרו שפנה לרה"ר, אע"פ שהיתה אפשרות לכך, ולכן גם החסידים צריכים לנהוג כן18].

אבל, כיון שכבר נהגו בארץ ישראל לישא כפים גם בזמנים אחרים – יש לנהוג כן בשבת19, דכיון שכתב אדה"ז שהטעם דנ"כ ביו"ט הוא משם שמחת יו"ט, הרי זה שייך גם לשבת, שכן, אף שמבואר בדא"ח20 שיו"ט הו"ע השמחה ושבת הו"ע העונג, הרי כתב הבה"ג21 שגם בשבת ישנו ענין השמחה, ומקור הדברים הוא בספרי22: "וביום שמחתכם – אלו השבתות". ולכן יעלו לדוכן גם בשחרית, ותבוא עליהם ברכה23.

[אח"כ שאל הרש"ז גרליק אודות המנהג בא"י לומר ברכו לאחרי תפלת ערבית, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכיון שלא הובא בשו"ע אדמו"ר הזקן24, הרי, מי שלא ינהג כן, תבוא עליו ברכה].

בא' הסעודות שאל הרש"ז גרליק אודות הטעם שאין מנהגנו בנוי סוכה25, והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהסוכה צריכה להיות דירת עראי, ואם יהי' נוי סוכה, הרי זה יהי' כמו דירת קבע.