מכתב

ב"ה*.

תורתנו לכל חלקי' תורת חיים היא ונצחיית היא. ופירש כ"ק מו"ח אדמו"ר "תורת חיים – תורה הנותנת הוראה לכל אחד ואחת בחיים היום יומיים", בחיי הפרט ומכל שכן בחיי הכלל. וכמה ענינים שבתורה שבהשקפה ראשונה, יש לדמות שאין להם שייכות לחיים המעשיים בימינו אלה, או למצב שאנו נמצאים בו עתה, הנה אחרי העיון יש למצוא גם בהם דוגמא למצב ההוה, אם בדקות1 או להיפך, וללמוד מענינים אלו הוראות ברורות וציווים מוחלטים בהנוגע להפועל: קום ועשה, או השמר לך פן תעשה2.

וכן הוא בנוגע להמאמר הנדפס בזה.

דורש הוא בחזקה לעמוד "במסירת נפש בקיום התורה והמצות בפועל"3 וביחוד על החנוך – מבלי להתחשב עם האויב "הוא שונא הלוחם בגלוי" ומבלי להתחשב עם המתנקם "הוא שונא נסתר ועולל עלילות .. בענין הנקמה שהוא יוצא מגדר החוק".

ומבטיח, אשר, תנוקות אלו, שימשיכו להיות תינוקות של בית רבן, או שיעשום עתה תנוקות של בית רבן למרות כל הגזירות וההפחדות התחבולות והערמות – הנה למודם וחנוכם הוא הוא שישבית אויב ומתנקם אלו ואדרבה, על ידי מסירת נפש זו יזכו לגאולה.

גם עתה הנה בכל מדינה ומדינה נמצאים כאלו, אם אויבים הנלחמים בגלוי אם מתנקמים הנלחמים בתחבולות, אבל כוונתם אחת היא השליטה בתינוקות, והמטרה כמטרת אחז "אם אין קטנים אין גדולים .. אין תלמידים .. אין חכמים .. אין תורה .. אין הקב"ה משרה שכינתו בעולם".

וכאז כן הובטח גם עתה, אשר ע"י המסירת נפש והעמדה בלי חת בקיום התורה ומצות ובענין החינוך בפרט, הנה כל התחבולות והגזירות "שתשכח ח"ו תורה מישראל ולהדיחם ח"ו מאלקות" לא יועילו, והילדים יהיו "לאותות ומופתים בישראל" ו"היסוד להיות ועמך כולם צדיקים".

וגדול כח מסירת נפש זו לזכות על ידה לגאולה השלימה והאמיתית, שתבוא במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו.

מנחם שניאורסאהן

ז' אד"ש ה'תיש"א.

ברוקלין, נ.י.