בס"ד. ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"ט.
רשימה פרטית בלתי מוגה
ליל א' דחג הסוכות
א. הרש"ג שאל אודות מ"ש בספר המנהגים1 שטובלים פרוסת המוציא בדבש בשני ימים טובים דחג הסוכות ובהושענא רבה, אבל בחול המועד – מהיכי תיתי, דלכאורה, חול המועד הוא באמצע הענין, וכיון שבתחלתו ובסופו טובלים בדבש, למה לא עושים כן גם באמצעיתו? והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבחוה"מ אין חיוב של קביעות סעודה2.
ב. הרש"ג שאל אודות מנהג חב"ד להרבות בהדסים3 (ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שענין זה נזכר כבר בדברי הרמב"ם4 ), מהו טעם ההוספה במספרים מסויימים? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ד' – הוספה על המספר המקורי (ג'), י"ב – י"ב גבולי אלכסון, י"ג – י"ג מדות הרחמים, כ"ו – הגימטריא דשם הוי'. (והוסיף:) בפע"ח5 נזכר גם מספר ס"ח (בגימטריא "חיים". ועם הכולל – ס"ט, הגימטריא ד"הדס"), אבל מכ"ק מו"ח אדמו"ר לא שמעתי מספר זה6.
הרש"ג שאל אודות המנהג-הידור להחליף ההדסים7, האם אדמו"ר מהוריי"צ הי' מחליף ההדסים בחול המועד או בהושענא רבה. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהי' מחליף בחול המועד, לפעמים – כולם, ולפעמים – רק חלקם.
ג. הרש"ג הזכיר אודות המנהג להרבות בצדקה בערב סוכות8, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא ראיתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר ינהג כן8. ועד"ז בנוגע לחנוכה, ופלא גדול יותר, כיון שהמנהג להרבות בצדקה נזכר בשו"ע8.
[נזכר גם ענין "צלא דמהימנותא"9 (ביחס ל"מיכלא דמהימנותא"10 ), שהו"ע המקיף כו'].
ואח"כ אמר: כשהזכרתי פעם המנהג להתחיל להתעסק בעשיית הסוכה במוצאי יוהכ"פ11, אמר לי כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבוע מסמר וכיו"ב, אבל לפועל לא הקפיד בעצמו על זה.
הרש"ג שאל אודות המנהג12 לקנות ד' המינים מיד במוצאי יוהכ"פ, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלא שמע שמקפידים על זה.
ד. א' המסובים הזכיר מ"ש בשו"ע אדה"ז13 ש"צריך כל אדם לכוין בישיבתו בסוכה שיושב בה כדי לקיים מצות הקב"ה שצונו לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהמקור הוא בדברי הב"ח14, בכתבו ש"לא קיים המצוה כתיקונה אם לא ידע כוונת מצות סוכה", ומוסיף שכן הוא גם בנוגע לציצית ותפילין.
ולהעיר, שבנוגע לתפילין יש עוד חידוש בדברי רבינו הזקן – שמלבד הכוונה ש"ישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם תאות ומחשבות לבו לעבודתו יתברך", צריך לכוין "שצונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו וכו'"15.
בהמשך להמוזכר אודות תפילין, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א16 : "איך קאָך זיך דאָך אין תפילין"!...
א' המסובים סיפר אודות הפעולה דהנחת תפילין עם פלוני, שעי"ז התחיל להתקרב לשמירת התומ"צ, כשרות וכו'17. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאיתא בזהר18 שרצועות התפילין הם כמו הרצועות שבהם קושרים את היצה"ר (הנקרא כלב19 ). והזכיר גם המבואר בחסידות20 שרצועות הם הספירות כו'.
ה. כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל את א' המסובים שיצא לאחרונה מרוסיא, אם בהיותו ב"מחנות" ("לאַגער") היתה לו אפשרות לקיים מצות סוכה, וכשהשיב בשלילה, אמר:
איתא בלקו"ת פ' שמיני21 ש"רשב"י כשהי' במערה .. לא הי' יכול לקיים במעשה .. אכילת מצה בפסח .. וסוכה כו'", ופעל זאת ע"י עבודה רוחנית "בכוונת הלב לייחד יחודים עליונים כו'".
(והוסיף:) יש לציין שהשנה התירה ממשלת רוסיא לראשונה להכניס אתרוגים לקראת סוכות. – אשתקד רק העלימו עין, בהתייחסם לאתרוגים כמו לפירות רגילים, אבל השנה נעשה הדבר באופן רשמי. ועד כדי כך, שכאשר הביאו את האתרוגים, שאל ה"קונסול" – גוי – היכן שאר המינים?!... – גם הגוי יודע כבר שצ"ל ד' מינים!...
ו. א' המסובים הזכיר את דברי אדמו"ר מהוריי"צ בחג הסוכות תש"א אודות ה"אושפיזין החסידיים"22, ומנה שמותיהם. ובהזכירו "אדמו"ר מהר"ש", העיר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבודאי לא אמר בלשון "מהר"ש", אלא כדרכו: אאזמו"ר ("דער זיידע").
ז. דובר אודות הגאון הרגצ'ובי שחיבה יתירה נודעת לו מכ"ק אדמו"ר שליט"א, ואמר:
היתה לו דרך נפלאה ("אַ געוואַלדיקע") בלימוד התורה שלא מצינו דוגמתה במשך מאה וחמישים או מאתיים שנה! – בקיאים, היו הרבה, אבל החידוש בדרך הלימוד שלו – שהי' מוצא בכל ענין בתורה "כלל" (או ענין כללי) שנוגע ושייך לכל שאר עניני התורה23.
ודוגמתו בתורת החסידות – אצל הצמח צדק, שבנוגע לכל ענין מוצא "אימרה" ("אַ וואָרט") מאדמו"ר הזקן, מאדמו"ר האמצעי כו'.
כשנזכר אודות כתבי הרגצ'ובי שנדפסו עוד בחייו, סיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א: שמעתי מא' שהי' בשעת מעשה, שבעת הדפסת הכתבים התקשר המדפיס לרגצ'ובי ואמר לו שנשארו ב' עמודים רקים, ואמר לו הרגצ'ובי: המתן רגע ("וואַרט וואַרט"), מיד אביא עוד כתבים!...
א' המסובים הזכיר אודות הנהגתו באופן של חומרות וזהירות, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שענין זה קשור עם שרש נשמתו ממדת הגבורה, כמבואר בהקדמה לתניא בנוגע לב"ש וב"ה.
כן נזכר שנאמר עליו התואר "שר התורה"24, וכן שזכה לקבל ברכה מהצמח צדק25.
* * *
יום א' דחג הסוכות
ח. הרש"ג אמר בנוגע לשמחת בית השואבה שהבחורים יכולים לשמוח ע"י "יינה של תורה", אבל מה יעשו הבעלי-בתים? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מחד גיסא – גם בעלי-בתים יכולים ללמוד תורה; ומאידך גיסא – "יינה של תורה" אינו ענין לשמחת בית השואבה וכללות הענין דשמחת יו"ט, "ושמחת בחגך"26, שצ"ל ביין כפשוטו.
הרש"ג שאל מהו ענין השמחה בליל א' דחג הסוכות, לפני שמחת בית השואבה שמתחילה בליל ב', ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבליל א' ישנו כללות הענין דשמחת יו"ט27.
ט. הרש"ג שאל אם יכול להיות ענין השמחה מצד קבלת עול, והזכיר מענה אדמו"ר מהוריי"צ28 על השאלה אודות המבואר בחסידות שהעבודה דשמע"צ היא בב' ענינים: קבלת עול ושמחה, דלכאורה הם הפכיים – שזהו מצד ענין התורה שמאחדת ב' הפכים.
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
יש לעיין בזה, דלכאורה, ענין התורה שייך (לא כ"כ לשמע"צ, אלא) בעיקר לשמח"ת, שהוא ענין בפ"ע (אף שגם בליל שמע"צ עורכים הקפות, ובארץ ישראל שמע"צ ושמח"ת הם ביום אחד).
ובנוגע לעצם השאלה – הרי מבואר בהמשך תרס"ו29 בענין עבד נאמן, שמצד קבלת עול יכול להיות אצלו גם ענין התענוג, ועאכו"כ שמחה (שהרי תענוג הוא למעלה משמחה), והיינו לפי שענין הקב"ע, שמבטל את מציאותו ומקבל עליו עולו של הקב"ה, גדול כחו לשלוט על כל כחות הנפש (לא רק על כח המעשה).
(לאחרי ברכת המזון הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א והבהיר:) ומשנ"ת בשיחה הנ"ל שזהו מצד ענין התורה – הרי זה בנוגע למי שאינו בדרגת עבד נאמן.
י. א' המסובים שאל מהו החידוש בענין ד"תמליכוני עליכם"30 לגבי ענין המלכות שישנו בכל השנה כולה, כמו שאומרים ב"תהלה לדוד" (ג"פ בכל יום) "מלכותך גו'"31, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהענין ד"מלכותך מלכות כל עולמים" שבכל השנה הוא רק בנוגע לחיצוניות העולמות (והסביר, שישנו "עולם", ישנם ישיבות, תלמודי תורה ובתי מדרשות כו', אבל זהו רק חיצוניות כו').
יא. א' המסובים סיפר מה שאמר אדמו"ר מהוריי"צ27 בנוגע ל"אושפיזין", שמי שיש לו "עינים מאירות" ("ליכטיקע אויגן"), יכול לראותם! ושאל, דלכאורה – ממה-נפשך: מי שרואה – רואה, ומי שאינו רואה – מה נוגע לו לידע שיש מי שרואה?
ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (לאחרי שהדגיש החידוש שישנו מי שרואה32, ולא בעצם המציאות, שהרי מציאות העצמות ישנה בכל מקום, אלא שלא רואים): יותר נעים ("ס'איז געשמאַקער") כשיודעים שישנו מישהו מהמסובים שרואה!...
* * *
ליל ב' דחג הסוכות
יב. א' המסובים שאל אודות עשרת הניגונים של רבינו הזקן, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש ניגונים שמיוחסים לרבינו הזקן אבל לא נתברר אם הם בכלל עשרת הניגונים, ולכן, בספר הניגונים ניתוסף עוד ניגון אחד (י"א) שגם הוא מיוחס לרבינו הזקן33.
יג. הרש"ג: מבואר בחסידות34 בענין יו"ט שני של גלויות, ש"אותה ההארה המאיר בחו"ל בשני ימים, מאיר בא"י ביום אחד, לקורבתו אל מקורו", אלא "שבחו"ל (מצד ההגשמה כו') אינם יכולים לקבל ההארה ביום אחד כמו שמקבלים בא"י, אלא צ"ל יום שני".
כ"ק אדמו"ר שליט"א: ענין זה הובא מ"הרמ"ק בספר אור נערב", ולעת-עתה לא מצאתיו בספר זה35.
הרש"ג: עפ"ז צריך להבין ההלכה בנוגע לבן א"י שבא לחו"ל, או בן חו"ל שבא לא"י, שתלוי אם דעתו לחזור36, דלכאורה, הרי זה ענין ששייך למקום שבו נמצא – אם זהו מקום שאפשר לקבל ההארה ביום אחד אם לאו, ומה נשתנה בכך שדעתו לחזור?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: ידוע שבמקום שמחשבתו (ורצונו) של אדם, שם הוא נמצא37, שכן, מציאותו של יהודי היא – לא החומריות, "די שטיקל ברויט"... אלא הרוחניות. ולכן, גם בהיותו בחו"ל, אם דעתו לחזור, הרי זה כמו שנמצא בא"י.
ואין לתמוה על כך שבחו"ל יכול להיות מעמד ומצב כמו בא"י – שהרי גדולה מזו מצינו (בלקו"ת ביאור ע"פ שוש אשיש38 ) ש"יש אור אצילות למטה", כדמוכח מזה ש"במשה רבינו ע"ה הי' מאיר .. אצילות בבחינת גילוי למטה" (ועד שגם בעמדו לפני פרעה, שהי' בעמקי הקליפות, עמד על עמדו במצב ששכינה מדברת מתוך גרונו39 ), ועד"ז מצינו ש"אויר גן עדן מתפשט סביב כל אדם"40 ; והרי ריחוק הערך שבין עוה"ז לג"ע ואצילות הוא הרבה יותר מריחוק הערך דחו"ל לא"י!
(והוסיף:) אך יש שאלה אחרת בנוגע ליו"ט שני של גלויות – שלכאורה היו צריכים לעשות יו"ט שני גם בכל המקומות שבא"י41 שבהם לא היו מושבות בנ"י בזמן שהיו מקדשים ע"פ הראי' (ובמילא לא הגיעו שלוחי ב"ד לשם)42, שבזה נכללת גם העיר תל-אביב!...
והרי זה דבר פלא – שמקומות אלו חייבים בתרומות ומעשרות, ואעפ"כ, צריכים לעשות בהם יו"ט שני של גלויות!
יד. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר (במענה על שאלות המסובים), שאין מנהגנו לענות "אמן" אחר "ובטובו חיינו"; ובנוגע ל"הרחמן", אומרים הן הנוסח של יו"ט ("ינחילנו ליום שכולו טוב"), והן הנוסח של חג הסוכות ("יקים לנו את סוכת דוד הנופלת")43.
טו. הרש"ג שאל אודות היתר ללקיחת משקה כדי לשמוח בשמחת בית השואבה, וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א44, שמספרים45 אודות גרונם46, שהי' מתוועד באופן שהשומעים לא לקחו משקה כלל, וגם הוא בעצמו לא לקח הרבה; על השולחן היתה מונחת כוסית ("קעלעשיק") אחת, ולפעמים לא סיים לשתות כולה. והעיקר – שההתוועדות פעלה פעולתה!
* * *
יום ב' דחג הסוכות
טז. הרש"ג שאל מדוע לא נזכר בספר המנהגים מ"ש בשיחת ליל ב' דחג הסוכות תרצ"ז47, שבאמירת "אין כאלקינו" בכל יום מורידים את הטלית מעל הראש. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שספר המנהגים נערך בחפזון, ולא הספיקו להכניס כל המנהגים, ובעזה"י יצא לאור חלק שני48.
יז. א' המסובים שאל: מי שדילג תיבה א' בהלל, האם מותר לו לסיים הברכה "מלך מהולל בתשבחות", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
הרי "אין מברכים לגמור את ההלל", אלא "לקרוא את ההלל" ("שמא ידלג תיבה אחת .. (ו)הרי לא גמרו כולו")49. וא"כ, הרי זה כמו בקריאת התורה, שהעולה לתורה מברך לאחרי' גם אם דילג (ולא שמע) פסוק אחד, כיון ששמע ג' פסוקים50.
ואף שגם במגלת אסתר מברכים על מקרא מגילה, ומ"מ, מי שדילג כו' לא יצא י"ח51 – אינו דומה הלל למגלת אסתר (אף ש"קרייתא זו הלילא"52 ), כיון שהלל נתחבר ע"י כמה אנשים (כדאיתא בגמרא במסכת פסחים53 ), משא"כ מגלת אסתר.
הוסיפו תגובה