בס"ד. ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג הזכיר אודות המנהג לטבול פרוסת המוציא במלח, ששמע שר' הלל מפּאַריטש הי' נוהג לטבול במלח ז' פעמים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא שמעתי. המנהג הוא לטבול ג' פעמים (כמובא בכ"מ)1.

וכן שאל אודות אופן הנחת החלות, אם יש חילוק בין שבת ליו"ט. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מ"ש בתו"א2 – הרי זה בנוגע לשבת, ולא ראיתי שידייקו בזה גם בנוגע ליו"ט.

ב. ר' זלמן יפה שאל3 אודות הניגונים בתפלה, כמו הניגון "הוא אלקינו" ב"כתר", והניגון "א-לי אתה"4 בהלל5 – למה לא מנגנים אותם כאן6 ? ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת שחוק:) זוהי אשמתכם... וכשאמר שהוא רק "סאָלדאַט", אמר לו: אם כן, הנני מצוה עליכם לנגן (וכל המסובים כאן יעזרו לכם7 ).

ג. הרש"ג שאל על מ"ש בשיחת חג השבועות תש"ב8, אודות החילוק בין שבועות לשמח"ת, שבשבועות הי' תחילה מתן תורה ואח"כ קולות וברקים, ובשמח"ת קודמים הקולות והברקים9, דלכאורה, בפשטות הכתובים משמע שהקולות וברקים היו גם קודם מ"ת?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהכוונה בשיחה הנ"ל, שבמ"ת היו קולות וברקים בשעת מ"ת, ולא לפנ"ז (משא"כ בשמח"ת, שהקולות וברקים הם לפני שמח"ת).

ויש להעיר מדברי הגמרא10 שהתורה "ניתנה בחמשה קולות, שנאמר11 ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים .. וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וכו' והאלקים יעננו בקול .. והא כתיב12 וכל העם רואים את הקולות, אותן קולות דקודם מתן תורה הוו"13.

ד. הרש"ג הזכיר ביאור כ"ק אדמו"ר שליט"א14 בענין שינת בנ"י בלילה שלפני מ"ת, למרות גודל תשוקתם למ"ת, כיון שחשבו שע"י עליית נשמתם בעת השינה ישיגו יותר כו', ושאל למקור הדברים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא ראיתי בספרים שיתעכבו על שאלה זו. ובנוגע לביאור הענין – אף שיכולים לחלוק כו', הנה בנדו"ד, נתקבלו הדברים גם אצל מתנגדים.

ה. דובר אודות מ"ש בתו"א15 ש"בצאת ישראל ממצרים התחילו לספור ספירת העומר" – שענין זה הי' ע"י משה רבינו, שהוא זה שהוציאם ממצרים, והסיעם בעל כרחם מים סוף16 להר סיני – "והם הכנה להיות קבלת התורה בשבועות" (שהרי לולי זאת לא היו יכולים להגיע בזמן קצר ממעמד ומצב של יציאה ממ"ט שערי טומאה17 להיות מוכנים לקבלת התורה).

ובהמשך לזה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בביאור הענין שמשה "הוסיף יום אחד מדעתו"18 (במענה לשאלת א' המסובים, שלכאורה הי' לו לגרוע יום אחד, כדי להקדים את קבלת התורה), שבגלל שמשה ראה את גודל תשוקתם של בנ"י למ"ת19, לכן הוסיף יום אחד – מצד גודל העילוי שבענין התשוקה כו', כמשל אדם שנמצא במדבר וצמא למים, שהתשוקה למים בעת הצמאון גדולה יותר מהתענוג שבשתיית המים.

ו. במענה לשאלת א' המסובים אודות יום פטירת דוד המלך, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כבר נתבאר פעם בארוכה20 שבירושלמי21 איתא ש"דוד מת בעצרת", ובבבלי22 איתא שהסתלקות דוד היתה בשבת, אף שע"פ הכלל23 "לא בד"ו פסח" לא יחול עצרת בשבת – שבזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' הי' יכול להיות עצרת בשבת.

אך עדיין צ"ע בזה, לדעת הרס"ג24 שגם בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' עיקר הקביעות מן התורה היא ע"פ החשבון, כך, שגם אז לא הי' חל עצרת בשבת (כי אם בחו"ל, ביו"ט שני של גלויות).

[נזכר גם שהסתלקות הבעש"ט היתה ביום א' דחג השבועות25 ].

בהמשך להנ"ל נזכר גם שלדעת הרס"ג לעולם לא תהי' הקביעות דר"ה כפי שהיתה בפעם הראשונה26 – ביום ו' (שהרי "לא אד"ו ראש"23). ועד"ז בנוגע לשבועות לעולם לא תהי' הקביעות כפי שהיתה בפעם הראשונה – ביום נ"א לעומר27 (שהרי התורה אמרה28 שחג השבועות הוא ביום החמשים לספה"ע).

ז. דובר אודות ענין הבחירה ("ובנו בחרת") במ"ת – שלא קאי על הנשמה (דממה-נפשך29 : אם הרצון הוא באלקות, יש רק אפשרות אחת, ואין צורך בבחירה. ועד"ז אם הרצון הוא להיפך כו'), אלא על הגוף שבו לא ניכר החילוק בין בנ"י לאומות העולם30.

וכן דובר אודות החידוש שפעל מ"ת (גם אצל משה רבינו) לגבי האבות (שגם הם היו נשמות דאצילות31, כמו משה32 ) – שאף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה33, הי' זה בעיקר ברוחניות הענינים, ולכן לא נפעלה קדושה בדברים הגשמיים (מלבד במצות מילה), וכמו בעבודת יעקב בענין המקלות, שמבואר בזה שהו"ע התפילין34, שלאח"ז לא נשארה קדושה במקלות; וזהו החידוש דמ"ת, שנמשכת קדושה בדברים הגשמיים שבהם מקיימים את המצוות, וכמו בתפילין, שנעשים חפצא של קדושה גם לאחרי זמן קיום המצוה35.

ח. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר (במענה לשאלת א' המסובים) בנוגע לענין דמ"ת בחצי כדור התחתון (בהזכירו את המכתב הידוע36 בענין זה, ששם נתבאר שהחילוק הוא באופני הגילוי בלבד37 ), שאף אם לא היו שם אנשים, היו שם כל הסוגים דדומם צומח וחי, והרי מ"ת פעל בכללות העולם. והזכיר גם מארז"ל38 מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו', וכן לארבע רוחות כו'.

והוסיף: אך יש להעיר, דלכאורה, איך יתכן שמ"ת הי' בכל העולם באותו זמן – בשבת39 – בה בשעה שיש מקומות כמו אוסטרליא ששבת הוא ביום אחר40.

ט. כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אצל א' המסובים שביקר לאחרונה בא"י, אם ביקר גם בבאר שבע וראה את העץ שעליו אומרים שזהו ה"אשל" שנטע אברהם41, באמרו, שזה דבר מעניין, להיותו ענין שהי' לפני מ"ת, וגם בו פעל מ"ת, ומה גם שזהו ענין שנזכר בתורה, והרי התורה היא נצחית42.