ר"ד יום א' פ' קרח, כ"ז סיון, ה'תשכ"ד

בס"ד. ר"ד יום א' פ' קרח, כ"ז סיון, ה'תשכ"ד

– לקבוצת תלמידים ותלמידות* דישיבת "אחי-תמימים" בוסטון, בחדרו הק' –

בלתי מוגה

בודאי נכחתם כולכם אתמול בהתוועדות, שבה דובר1 אודות פרשת שלח, שסיומה בפרשת ציצית2: "דבר אל בני ישראל גו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם גו' וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם", ועד להסיום: "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וגו'".

ומבואר בזה – הקשר והשייכות של שני הענינים:

הציצית – שמזכירה על כל המצוות3 – היא כמו מדים שמראים על השייכות של בנ"י להקב"ה, שמקבלים על עצמם להיות "חיילים" בצבאו, ולקיים את מצוותיו.

ותוכן הציווי לבנ"י במצות ציצית הוא – שלא זו בלבד שלא צריכים להתחבא ולהתבייש בכך, אלא אדרבה: עליהם להודיע ולפרסם לכל באי עולם אודות שייכותם למלך מלכי המלכים הקב"ה, בורא העולם ומנהיגו.

וכן הוא בנוגע לילדים ששייכים לבית-ספר, מועדון-נוער או תנועה טובים – שלא זו בלבד שאין להם להתבייש בכך, אלא אדרבה: עליהם לפרסם שהם שייכים למועדון או תנועה ומנהיגות זו.

אך בשביל זה יש צורך להבהיר – "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", כי:

יש לפעמים שיהודי שואל את עצמו: כיצד יכול לקבל על עצמו ללמוד תורה ולקיים מצוות, בה בשעה שזהו דבר שכרוך עם קשיים רבים?

ועל זה אומר הקב"ה: "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" – שזהו א' הנסים הגדולים, שלמרות העובדה שפרעה סירב לשחרר את בנ"י ממצרים, הוציא הקב"ה אותם מעבדות מצרים, ובאופן שלמעלה מהמשוער ("פליַיאִינג קאָלערס") – "ביד רמה"4 ו"ברכוש גדול"5.

וכך עוזר הקב"ה לכל אחד מישראל שרוצה להיות שייך אליו – שיוכל להתגבר על כל הקשיים, מיצרים וגבולים, ומוציא אותו "ביד רמה" ו"ברכוש גדול".

* * *

השי"ת יעזור לכם, בהיותכם מתחנכים בישיבה שבה לומדים יהדות, תורה ומצוות – שתשאו זאת מתוך שמחה והתפארות, ותהיו גאים בכך שאתם שייכים לחייליו של הקב"ה, ותצליחו להתגבר על כל הקשיים, והצלחה בלימוד התורה וקיום המצוות, והליכה בדרכיו של הקב"ה.

סעו לשלום, ותמסרו דרישת-שלום לחבריכם, לכל צוות והנהלת הישיבה.

קיץ בריא ושמח, ונשמע מכם בשורות טובות, ולהתראות בשובע שמחות.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א חזר וסיים בברכה בשפת המדינה].