ב"ה

התוועדויות תנש"א

פתח אליהו, י"ט כסלו, ה'תשט"ו
ברוך שעשה נסים, ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשט"ו
לתפארת זקנים לוי יצחק וחכמות נשים
ביחידות כללית לאורחים שיחיו
בבית הכנסת לאחר תפילת מנחה והדלקת נר ח' דחנוכה
ויגש אליו יהודה, ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה
וארא אל אברהם, ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"ה
באתי לגני, מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
ארבעה ראשי שנים הם, יום ד', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"א
ביחידות כללית לאורחים שיחיו
ליל ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט תנש"א
כי תשא, ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
לכינוס השלוחות העולמי הראשון
בבית הכנסת, לאחר תפילת מנחה
ע"כ קראו לימים האלה פורים, פורים (מאמר ב), ה'תשי"ג
השייכות דפורים ויום הכפורים – ענין הגורל שלמעלה מהשכל והרצון, בחי' בעל הרצון, גילוי אוא"ס שלמעלה מסדר השתלשלות, שמצד זה נעשה ענין התשובה דיוהכ"פ, ובאופן נעלה יותר בפורים.
הקס"ד דהמן – לפי שבדרגא שלמעלה מהשתלשלות הכל שוים, כחשיכה כאורה. וזהו ב' הפירושים ב"אחשורוש" – אחרית וראשית שלו, והושחרו פניהם של ישראל; "חש" מלשון שתיקה – שתיקה שלמעלה מדיבור, ושתיקה שלמטה מדיבור.
והנס דפורים – מצד ענין הבחירה שלמעלה מגורל, שאז גם הגורל הוא כפי כוונת ובחירת העצמות – ואוהב את יעקב דוקא. וענין זה מתגלה ע"י המס"נ שמצד עצם הנשמה