בס"ד. חלק משיחת וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח (ח).

בלתי מוגה

לא. בהמשך לענין יום זה, שקשור עם נשים כשרות וצדקניות בישראל – הנה:

כשדובר אודות "מבצע תפילין", באו אלי בשאלה, תביעה או טענה: מצות תפילין – רק זכרים חייבים בה. ולכאורה: כיון שמדובר אודות פעולת הענין ש"ראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך", והענין דאריכות ימים – נשאלת השאלה: "נשי לא בעי חיי" (בתמי'), כדברי הגמרא בנוגע לפסוק "למען ירבו ימיכם גו'"; ובשביל המשך הפסוק: "על האדמה אשר נשבע הוי' לאבותיכם" – צריך להיות גם הענין ד"יראו ממך"?!

ובכן: במשך כל הזמן לא נפלה סברא איך להבהיר ("באַוואָרענען") ענין זה בנוגע לנשים, עד שהגיע יום זה – והרי "את הכל עשה יפה בעתו" – ששה בתשרי, כדלקמן.

. . לה. אך יש גם צורך בענין של פועל, ולכן:

כשם שרגיל בהתוועדות זו וביום זה להתנדב בלב שמח וביד נדיבה ל"קרן חנה", שמסייעת בנוגע לחינוך בנות ישראל – הנה דבר נכון להוסיף מהיום והלאה, שכשם שהזכרים מתנדבים ל"קרן חנה" לטובת חינוך הבנות, תנדבנה גם הנשים (אלו שיש ביכלתן, והרי כל אחת יכולה לנדב) זוג תפילין (או סכום שבו אפשר לרכוש זוג תפילין) בדוקות וכשרות.

ועי"ז יתוסף בשייכותן למצות תפילין – לא רק מצד למעלה, בנוגע לתפילין דקוב"ה, אלא באופן שגם למטה יניח יהודי תפילין שלהן.

ואז יש להן שכר כמו "מצווה ועושה" – כמובן מדברי הגמרא במסכת סוטה בנוגע ל"זכות תורה" באשה ש"אינה מצווה ועושה": "באגרא דמקרין ומתניין בנייהו (שטורחות על בניהן להביאן לבית הספר לקרוא מקרא ולשנות משנה) ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא (וממתינות לבעליהן (ונותנות להם רשות) שיוצאין לעיר אחרת ללמוד תורה), מי לא פלגאן בהדייהו"; ומפורש להדיא בהלכות תלמוד תורה לרבינו הזקן, ש"אם היא עוזרת לבנה או לבעלה בגופה ומאודה שיעסוק בתורה, חולקת שכר עמהם ושכרה גדול מאחר שהם מצווים ועושים על ידי'" (ולא כמו "אשה שלמדה תורה שיש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה").

ולהעיר, שבגמרא שם מדובר אודות שכר בעולם הזה, ומזה מוכח שגירסת הילקוט "נשים במאי זכיין לעלמא דאתי", אינה כשיטת הש"ס ש"זכיין" בעולם הזה, בזמננו זה.

. . לז. ועד"ז גם בנוגע למבצע תפילין:

אלו שמניחים תפילין – יש להם אמנם את ההבטחה ש"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך",

– וכמדובר כמ"פ שהגוי לא נוגע לו מה חושב היהודי; הוא רואה "כי שם הוי' נקרא עליך", וממילא "תפול עליהם אימתה ופחד" –

אבל אין זה מגיע להבטחה שתהי' לנשים שינדבו זוג תפילין – שהרי גם אם תהי' איזו פני' אצל היהודי שמניח תפילין בסמיכות לכותל המערבי, אין זה נוגע ולא גורע מאומה אצל האשה בברוקלין שנדבה את התפילין.

ולכן, "גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים .. שאננות .. בוטחות" – שכל השכר שיש במצות תפילין, ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין", יומשך להן "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", ו"ראו כל בשר יחדיו" ש"מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ",

ואחרי כן יקויים גם – "כימי צאתך מארץ מצרים" – "הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי באותות ובמופתים וגו'", במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו.

לח. ובנוגע לפועל:

נוסף על המנהג להתנדב ל"קרן חנה", הנה אלו שרוצים – ברצון טוב ובלב שמח – יוסיפו ויתנדבו גם בנוגע למבצע תפילין.

ויתחלקו בזה – שהאנשים יתנו עבור "קרן חנה", ועי"ז יהי' להם חלק בחינוך הבנות, והנשים, תתן כל אחת זוג תפילין (או מחירו) או יותר מזה, וכל המרבה הרי זה משובח, ועי"ז יהי' להן חלק בהנחת התפילין של האנשים.

ואז יהי' גם היחוד של ה"כלה" ו"חתן" האמיתיים, שהם הקב"ה וכנס"י (שעל זה היא כל האריכות בשיר השירים), ובאופן ד"כשמחך יצירך בגן עדן מקדם", קודם החטא (כמבואר במפרשים), כיון שיקויים היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ".

ובנ"י יקבלו "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" כל טוּב גשמי ורוחני בעוה"ז למטה מעשרה טפחים, וחתימה וגמר חתימה טובה, בבני חיי ומזוני רוויחי.

* * *