התוועדויות תשמ"ג

א. מעלת המאורע: אחדות הממשיכה ברכה
הדגשת ענין האחדות (הקשורה עם ר"ה – שבו היתה התהוות העולמות ע"י אחדות הפשוטה, ובו העבודה ד"תמליכוני עליכם") בפסוק "ברוך הבא בשם ה' גו'" (השייך במיוחד לאורחים שבאו לכאן) – שהתחלתו בל' יחיד וסיומו בל' רבים; גם אלו השומעים את הדברים ע"י מכשירים כו' נכללים באחדות זו (א-ד)ע"י התכנסות בנ"י נפעל הענין ד"אלקים נצב גו'", ועי"ז "אתם נצבים גו'" באופן ד"נצב מלך", ו"אמר מלכא עקר טורא" – יצה"ר ש"נדמה להר", ע"י שמגלים את שרשו ומקורו בקדושה; ועי"ז זוכים להמשכת ברכת כוח"ט (ה-ו)

ב. 1) כ"ט אלול: "מזלו גובר"
מעלת יום הולדת של נשיא בישראל – שאז "מזלו גובר" ונמשך אצל כל בנ"י, עד לבחי' "רגלי העם" (ז)

2) הצ"צ: אחדות ישראל בתורתו ובהנהגתו
ביאור בתורתו של הצ"צ (דמכיון שחיי הצדיק הם חיים רוחניים, הרי ענינו מתבטא בתורתו ובהדרכותיו לבנ"י; ואף שענין זה הי' כו"כ שנים אחרי הולדתו – הרי ביום ההולדת ישנם ענינים אלו בכח) ש"משביעין אותו כו'" הוא גם מל' שובע: בתורה זו מודגשת אחדותם של בנ"י, שהענין ד"משביעין" שייך לכולם, כיון שבמעשה בפועל שוים כולם (ח-יא)הדגשת ענין האחדות בהנהגתו של הצ"צ, שבזמנו נפעל ענין השלום והאחדות בין בנ"י (כולל קשר אפילו עם ה"משכילים") (יב-ג)

ג. פרשת האזינו: אחדותם ומעלתם של ישראל
הדגשת ענין האחדות דבנ"י (דהיינו – שכל הסוגים דבנ"י, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך גו'", הם לאחדים כאחד) בפ' האזינו – הפרשה היחידה בתורה שנאמרה במעמד כל בנ"י (יד-טו)בפרשה זו מודגש שכאשר יהודי חוזר על דבריו של משה רבינו נשמעים אליו השמים והארץ – בדוגמת הנהגת הצ"צ שבר"ה הי' מנהיג "סדרים" בפטרבורג (טז-יז)קיום הענין ד"והיו מלכים אומניך גו'" עוד בזמן הגלות, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה (יח)

מאמר ד"ה תקעו בחודש שופר

ד. 1) כ"ט אלול: לימוד ענין בתורת בעל יום-ההולדת
לימוד ענין בתורתו של הצ"צ מספר שהובא ז"ע מבית הכורך – על מרז"ל "אשרי ולמה רגשו חדא פרשה היא": "אשרי" קאי על בחי' הכתר, וב"פ אשרי הם עתיק ואריך, שבאמת הם פרשה א' כיון שכתר הוא בחי' א' [מאמר המוסגר: כאשר מדמים מישהו ל"סוס" ה"ז לימוד זכות, והלואי שיתקבל, וסו"ס יהי' "אויס פערד"] (כ-כג)הפצת המעיינות חוצה באופן של זריזות (כפי שנתחדש בזמנים האחרונים ע"י אוירונים וכיו"ב) תביא את הגאולה האמיתית והשלימה באופן זה (כד)

2) מכתב אדמו"ר מוהריי"צ על מצבו בווארשא
הוראה מהמכתב (בס' אג"ק שהובא ז"ע מבית הכורך), שתוכנו – שכל המשפחה גרה עתה בחדר אחד, ובקשתו להציל את הספרים וכי"ק כו': ענין האחדות, והצורך להשיב את התורה לשרשה ומקורה (כה-ו)

ה. סיום
תפלת "שיבנה ביהמ"ק" וחלוקת שטרות לצדקה ע"י ה"טנקיסטים", שעי"ז יושלמו כל ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח (כז)

ו. 1) התחייבות לצדקה – בלי נדר
אלו המקבלים ע"ע התחייבות חדשית לצדקה – ידגישו שזהו בלי נדר (כח)

2) סיום
חלוקת שטרות לצדקה (כט)

היום הרת (לשון הריון ועיבור) עולם – קאי על אדה"ר שנקרא עולם, שיש בו כל ד' יסודות שבעולם, שענינם בעבודה: עפר – קב"ע לעשות דירה לו ית' בעוה"ז התחתון. אך על זה יש צורך בסיוע מלמעלה, שזהו"ע המים – תומ"צ, ועי"ז נעשה יחוד עפר ומים (יחוד ז"א ומלכות שנעשה בר"ה), ולאח"ז יערה רוח ממרום וכו'. וע"י תיקון ד' היסודות שבאדם – מתתקנים גם בעולם.

ובשביל זה צ"ל עבודת האדם באופן דתקעו בחודש שופר – עבודה באופן של חידוש, ובאופן דתקעו, שיתקע מחשבתו בחוזק, ועד שזה נעשה כל מציאותו – עבד מלך מלך, שזהו"ע דר"ה – שתמליכוני עליכם, שמלוכה שייך רק על אלו שיש להם שייכות למלך, ולכן ישנה האפשרות לכל אחד מאנשי העם להיות עבד מלך מלך.

ועי"ז יעמיד במשפט – מלך במשפט יעמיד ארץ, שיהי' קיום והעמדה לבחי' ארץ שהיא כנס"י, ועי"ז פועלים בכל יצורי עולמים. אם כבנים אם כעבדים – ב' המעלות דבן ועבד.