בס"ד. ר"ד בעת הסעודות דראש השנה, ה'תשל"א.
רשימה פרטית בלתי מוגה
ליל ב' דראש השנה1
א. שאלה: מהו הפירוש במ"ש בסידור בסדר התקיעות: "יכין עצמו לתקוע בשופר"?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שמנגן כמה תנועות מניגון מסויים (וכן נהג כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע), כפי שכבר נדפסו תווי הניגון בספר הניגונים2.
בשער הכולל3 כתב אאזמו"ר4 ש"ההכנה היא שיאמר זה המזמור (למנצח לבני קרח מזמור5 ) ז' פעמים". אבל ענין זה נתפרש מיד לאח"ז: "ויאמר קאַפּיטל זה כו'", וא"כ, צ"ע מהי הכוונה במ"ש לפנ"ז "יכין עצמו כו'"6.
ב. דובר אודות מ"ש שם (בין התקיעות) "ויתודה בלחש"7 (שמבואר בשיחה8 שהו"ע הגעגועים כו'), אם הכוונה בדיבור או במחשבה, ואם הכוונה רק לבעל-תוקע או גם לכל הקהל9.
וכן דובר אודות מ"ש ביה"ר שלאחרי תקיעות "לכפר על כל חטאתינו", אע"פ שבר"ה נזהרים שלא לומר "אבינו מלכנו חטאנו כו'", "שלא ליתן פתחון פה כו'"10.
* * *
יום ב' דראש השנה
ג. שאלה: מהו הטעם שלאמירת תשליך "טוב11 לילך מחוץ לעיר"?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: כיון שנאמר12 "ותשליך במצולות ים כל חטאתם", היינו, שלא יהי' במקום ישוב.
בנוגע ללשון בסידור "לילך .. אל באר המים או מעין" (ולא כבשו"ע13 : "אל הנהר") – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שלשון זה הוא מפע"ח14 (וסיפר – במענה לשאלה – שבניקולייב הלכו אל באר מים חיים).
ד. שאלה: מהו החילוק בין הטעם שמבאר הרס"ג15 שתק"ש בר"ה היא כדי "להזכירנו מעמד הר סיני .. וקול שופר חזק מאד" (כמוזכר בהתוועדות16 ), ובין המשל שמבאר הרה"צ ר' לוי יצחק מבאַרדיטשוב17, שגם הוא קשור עם הענין דמ"ת?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: בביאור הרס"ג18 נזכר רק הענין דמ"ת, שאז היו בנ"י בדרגת צדיקים19 ; ואילו במשל הרלוי"צ נזכר גם אודות האיש שחטא למלך כו'.
ה. ביקשו מכ"ק אדמו"ר שליט"א שיאמר "לחיים", ואמר, שאומר בהתוועדות, אבל כאן, ב"טיש" של אדמו"ר מהוריי"צ, אינו רוצה לשנות ממנהגו שלא הי' אומר "לחיים" בראש השנה20.
בנוגע לברכת המזון אמר, שטוב שלא כיבדוהו בזימון, כיון שאז היתה מתעוררת שאלה21.
הוסיפו תגובה