ר"ד יום א' דחג הפסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ז

בס"ד. ר"ד יום א' דחג הפסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ז.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג שאל ע"ד מנהגנו שאין אומרים "חסל סידור פסח", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

רבינו הזקן לא הכניס בסידורו אחרי ההגדה "חסל סידור פסח", מפני שפסח אינו מסתיים, אלא נמשך תמיד (נוסף על הארת המועדים שנמשכת בכל יום)1, כי ענינו של חג הפסח הוא יצי"מ, והענין דיצי"מ צריך להיות תמיד2.

*

ב. הרש"ג שאל ע"ד אמירת שיר השירים בליל פסח, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

לא ראיתי שכ"ק מו"ח אדמו"ר יאמר שיר השירים בליל פסח3 (משא"כ בערב שבת, אבל אינני זוכר אם הי' זה בקיץ או בחורף4), אך אאמו"ר5 נהג לאומרו6.

*

ג. רש"ג: מהו הענין ב"מעשה ברבי אליעזר כו' עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית".

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כבר דובר על זה בהתוועדות7, שהתלמידים באו להודיע לרבותיהם שכבר סיימו את עבודתם, ובמילא נסתיימה גם עבודת רבותיהם.

*

ד. רש"ג: כוסו של אלי', קאי אלעתיד לבוא?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כיון שמוזגין אותו בתוך הסדר [בדרך כלל היתת מזיגת כוסו של אליהו – אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכן אצל אאמו"ר – לאחר ברכת המזון8], ולא לאחר כל הסדר, עכצ"ל, שקאי על הזמן דעכשיו.

הרש"ג שאל ע"ד שתיית כוסו של אליהו ושייכותו לכוס חמישי, בהזכירו שכן נוהגים בראדזין9, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בנוגע ל"כוס חמישי" – יש מחלוקת גדולה10, ואילו "כוסו של אלי'" הוא מנהג פשוט11; וכפי שמקובל אצל חסידים – הרי זה ענין הקשור עם בשורת הגאולה ע"י אליהו, ושייכותו ל"כוס" היא כמו כל ענין של שמחה שצ"ל על הכוס דוקא12.

[יש אומרים10 שכוסו של אליהו קשור עם כוס חמישי (שהוא כנגד לשון חמישי של גאולה13), אבל מפשטות לשונו של רבינו הזקן14 שמביא כל ענין בפני עצמו, מוכח שהם שני ענינים נפרדים].

ומה שהזכרתם ע"ד מנהג ראדזין – הרי ידוע מ"ש כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע15 בנוגע לחידוש התכלת בזמן הזה ע"י האדמו"ר מראדזין: "על עצם הענין א"א לי להסכים, יען כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נ"ע – רבינו הזקן – בלקו"ת בהביאור דוהי' לכם לציצית דרוש הב' פרק ב'16 תפש בפשיטות כהפע"ח17 דבזה"ז אין תכלת".