ר"ד לילות חג השבועות, בעת הסעודות, ה'תשכ"ו

בס"ד. ר"ד לילות חג השבועות, בעת הסעודות, ה'תשכ"ו.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. דובר אודות המנהג לומר בליל שבת קודם "לכה דודי" ששה מזמורים, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהמקור להתחיל מ"לכו נרננה" הוא מנהג הרמ"ק1.

כן דובר אודות אופן אחיזת ה"לחם משנה" בשבת, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנתפרש בשו"ע2 – ע"פ קבלה – כיצד עושין ביום השבת וכיצד עושין בליל שבת (והראה בידיו הק' אופן הנהגת אדמו"ר מהוריי"צ)3.

ב. כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אצל הרב עזריאל זעליג שי' סלונים – שהי' בליובאַוויטש שמונה שנים – ע"ד הנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ובין הדברים נזכר מנהגו, שאחר אכילת דגים, הי' שותה כוס יין (כמעט שלם) ואומר "לחיים", ואח"כ הי' שותה מעט מים, ושופך קצת מים על ידיו ומנגב שפתיו.

[א' הנוכחים – שלא השתתף בסעודה – ביקש מא' המסובים מעט משקה לומר "לחיים". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שע"פ דין4 – אם יברך תחילה על יין, יפטור גם את המשקה5 (והוסיף בבת-שחוק: אף שיתכן שאצלו ה"משקה" עיקר...)].

א' המסובים הזכיר אודות הנהגת ר' הלל מפּאַריטש6 (שכבר בצעירותו הי' בקי בכתבי האריז"ל, והיו לו הנהגות מיוחדות), לטבול את הלחם במלח שבע פעמים (ולא ג"פ, כנהוג), ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אולי כנגד ז' המדות, אבל, לא שמעתי אודות מנהג כזה, והרי גם "ע"פ הקבלה7 יש לטבל .. במלח ג' פעמים"8 (כדאיתא בסידור האריז"ל9).

[בהמשך להמדובר אודות ר' הלל, הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסיפור10 אודות זהירותו שלא לנסוע בעגלה ע"ג גשר, שבא' מנסיעותיו התנמנם ונרדם, ולפני שהעגלה הגיעה אל הגשר, התעורר מעצמו, וירד מן העגלה כו'].

ג. דובר אודות אמירת "תיקון ליל שבועות"11 – שר' הלל הי' אומר תיקון גם בליל ב' דחג השבועות, וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' משלים אמירת התיקון דליל ב' בנסיעתו ל"נאות דשא" אחרי חג השבועות.

א' המסובים סיפר שבליובאַוויטש לא היו מספיקים לומר תיקון, כיון שהיו עסוקים עם חזרת המאמר (שאמירתו היתה לפני מעריב12), ובעת ה"חזרה" היו כבר צריכים לומר ברכות השחר... ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יש להזהר שלא יסיקו מזה שאין צורך לומר תיקון.

– מתנגדים אינם אומרים תיקון, באמרם, שאין ענין לומר ג' פסוקים מהתחלה וג' פסוקים מהסוף כו'... קודם מ"ת – טוענים הם – מוטב ללמוד סוגיא בעיון13. (והוסיף בבת-שחוק:) וזה גופא (שמתנגדים אינם אומרים תיקון) מהוה הוכחה שצריכים לומר תיקון... כדאיתא בשל"ה14, וכמובא שם המעשה עם ר"ש אלקבץ והבית יוסף.

והורה כ"ק אדמו"ר שליט"א להרש"ג שיכריז שצריכים לומר תיקון15.

ד. במענה לשאלת הרש"ג אם אמירת תיקון ליל שבועות הוא תיקון על שינת בנ"י בליל שבועות – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהתיקון על השינה היא בעצם העובדה שנעורים בליל שבועות16; ואילו אמירת ה"תיקון" קשור עם המבואר בזהר17 אודות ההכנה לקבלת התורה ע"י כ"ד קישוטין – תיקונין – דכלה.

ובהמשך לזה דובר אודות שינת בנ"י, דלכאורה תמוה היתכן ששכבו לישון לפני מ"ת, ובפרט ע"פ דברי הר"ן18 אודות גודל התשוקה והגעגועים לקבלת התורה? – וביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א19, שענין זה קשור עם גילוי שער הנו"ן במ"ת, שכן, מ"ט השערים – המשכתם היא ע"י עבודה, ולכן אילו היו ישנים, הרי זה חסרון, משא"כ שער הנו"ן שנמשך מלמעלה, ללא עבודה – חשבו בנ"י שיומשך ע"י השינה. ומ"מ הי' חסרון בדבר – וכדמוכח מזה שלא התעוררו משנתם לקראת מ"ת – כי, לפני מ"ת לא צריכים לישון, ללא חשבונות!

ה. דובר אודות "אקדמות"20, שלא נהגו לאומרם בליובאַוויטש21 (ויש אומרים, שזהו מפני שרבינו הזקן לא כללם בסידורו22).

[הרש"ג אמר, שאין להוכיח מזה שלא אמרו "אקדמות" אצל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, שהרי ידוע שלא הי' מתערב בעניני בעלות (בעל-הבית'שקייט) בביהכנ"ס23, וגם אדמו"ר מהוריי"צ לא הי' מתערב בזה24. וכ"ק אדמו"ר שליט"א הסכים עמו].

וסיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות אביו כ"ק הרלוי"צ ז"ל, שבתחילה לא הי' אומר אקדמות, אבל בתקופה האחרונה של רבנותו (קודם מאסרו)25, הי' נעמד על הבימה ואומר "אקדמות" מתוך התעוררות ובכי' (בהתאם לתוכן התיבות שיש בהם ענינים נפלאים כו'), מפני צורך השעה – לעורר את הקהל.

ו. דובר גם אודות דברי הגאון הרגצ'ובי26 [שבילדותו לקחו אביו אל הצמח-צדק שברכו בלמדנות בנגלה27] ששולל את המנהג דקריאת מגילת רות בברכה, בניגוד לדברי הגר"א28.

ז. בליל ב' העיר הרש"ג דבר-מה בנוגע להקדמת נעשה לנשמע בחמשה בסיון, ושאל האם כ"ק אדמו"ר שליט"א התייחס לזה במאמרו ד"ה בשעה שהקדימו29. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש מרבותינו נשיאינו ריבוי מאמרים ד"ה בשעה שהקדימו, ואינם מתייחסים לענין הנ"ל.