מאמר כנשר יאיר קנו תשכ"ט

בס"ד. ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט*

(הנחה)

כנשר יעיר קנו גו' ישאהו על אברתו1, וידוע הפירוש של בעל ההילולא2, שנשר הוא בחינת רחמים, וכנשר יעיר גו' הוא בחינת רחמים רבים. ומ"ש ישאהו על אברתו, אף שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף3, הוא כי זאת התורה אדם4, והו"ע רמ"ח אברים דמלכא הנעשים ע"י רמ"ח פקודין5, שע"י קיום המצוות מעלה אני עליכם כאילו עשאוני6. וזהו"ע ישאהו על אברתו, שמצד הרחמים רבים דבחי' נשר הנה ע"י התשובה נעשה העילוי למעלה מבחינת רמ"ח אברים דמלכא שע"י המצוות (ישאהו על אברתו). וזה מתאים עם המבואר בקבלה7 דחיות המרכבה בהם מאיר מי"ג תיקוני דיקנא, ולמעלה יותר נשר הוא בחי' עתיק שנעתק ונבדל מכל סדר ההשתלשלות, שלכן מצד בחי' זו אין שום מדידות והגבלות, גם לא המדידות שבמדריגות הכי עליונות שבסדר השתלשלות, עד גם להמדידות דתורה ומצוות. ולכן מצד בחינה זו ישאהו על אברתו. וי"ל בדא"פ שזהו ג"כ הטעם מה שקוראין פרשת האזינו בעשי"ת או תיכף אחרי יום הכפורים, כי אז הוא זמן התשובה, אשר גם מי שחטא, בין חטא כפשוטו ובין חטא מלשון חסרון כמ"ש8 אני ובני שלמה חטאים, והיינו שחסר לו בשלימות עבודתו, הנה מצד הגילוי דבחי' נשר, נעשה ע"י התשובה העלי' למעלה מבחי' אברתו.

וצריך להבין מ"ש כנשר דוקא, והרי כל ד' חיות המרכבה, פני ארי' פני שור פני נשר וכו' בי"ג תיקוני דיקנא, ולמה אומר כנשר דוקא. ואף שבחי' נשר כאן קאי על בחי' עתיק כנ"ל, שבחינת עתיק הוא נעתק ונבדל מכל סדר ההשתלשלות ומכ"ש שהוא נעתק ונבדל מעולם הבריאה ששם (בעולם הבריאה) הוא ד' חיות המרכבה, מ"מ, ממ"ש כנשר גו', שמדמה את בחי' עתיק ובחי' רחמים רבים שלמעלה לנשר, הרי מובן שמדמה אותו לבחי' נשר שבהשתלשלות, בחי' נשר שבמרכבה, ועד לנשר הגשמי שלמטה. וכידוע שנשר הגשמי שלמטה הוא רחמני9, היפך העורב10, ולנשר זה שלמטה שהוא רחמני הוא מדמה את בחי' הרחמים רבים שלמעלה. והענין הוא, דהנה בד' חיות המרכבה פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל ופני נשר הוא באמצע. שמזה מובן שפני נשר בענין האבות הן הן המרכבה11 הוא מדתו של יעקב, קו האמצעי. וכידוע שאברהם הוא בקו הימין, יצחק בקו השמאל ויעקב בקו האמצעי. וזהו ג"כ המשך הכתובים12 כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו גו' כנשר יעיר קנו גו', דענין כנשר יעיר קנו בא בהמשך ליעקב גו'. ולכן אומר כנשר דוקא, שהוא מדתו של יעקב, כי יעקב הוא שלימו דאבהן13.

וביאור ענין מעלת קו האמצעי14, הנה ידוע15 שקו האמצעי הוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה. ויש בזה ב' ענינים. ענין א' הוא שמבריח מן קצה היותר עליון עד קצה היותר תחתון. וכמו בריח התיכון שבמשכן שהי' מבריח מן קצה האחד של המשכן ועד לקצהו השני16, שלכן הי' ארכו ע"ב אמה17, דכמו"כ הוא בקו האמצעי שהוא מבריח מן קצה היותר עליון עד קצה היותר תחתון. ושני ענינים אלו (מה שמבריח מן קצה היותר עליון ונמשך עד לקצה היותר תחתון) תלויים זה בזה, דלהיות אַז ער נעמט פון למעלה מעלה, לכן הוא נמשך עד למטה מטה, וכידוע שעומק רום ועומק תחת שייכים זל"ז. דכמו"כ הוא גם בעבודה, כידוע בענין ממעמקים קראתיך הוי', אשר העבודה שמבחינת עומק לפנים מעומק [שזהו ענין מעמקים לשון רבים כדאיתא בזהר18 ] שלמטה, הנה עבודה זו מגעת לבחינת עומק שלמעלה, עד לשלימות המחילה סליחה וכפרה דיום הכפורים שהיא לפני הוי'19 ועד לבחינת והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה20, שבלקו"ת פ' זו21. וענין הב' בקו האמצעי אשר מראשו ועד סופו הוא בשוה בלי שינויים. והסיבה להעדר השינויים שבו הוא להיותו מבריח מן קצה היותר עליון, שמטעם זה הוא נמשך עד למטה מטה כנ"ל, ובכל מקום הוא בשוה. דקו הימין וקו השמאל, להיות שהם רק הארות כו', הנה הסדר בהארת אור הוא שכל מה שנמשך למטה יותר הוא מתמעט (ומשתנה), משא"כ קו האמצעי וואָס ער נעמט פון למעלה מעלה כנ"ל, וכידוע אשר הגם שכל הקוין מגיעים בהכתר הוא רק בבחי' חיצוניות הכתר משא"כ קו האמצעי מגיע לבחינת פנימיות הכתר22, לכן הוא בסופו כמו בראשו, בלי שום שינוי. והנה כמו"כ הוא גם בציור גוף האדם שנעשה בצלם שלמעלה כמ"ש23 נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וכתיב נעשה אדם נעשה לשון רבים כמו שנתבאר במאמרים הקודמים24, גם בו ישנם ג' קוין, יד ימין ורגל ימין שהוא בדוגמת קו הימין שלמעלה, יד שמאל ורגל שמאל שהוא דוגמת קו השמאל שלמעלה, ראש גוף ויסוד שהוא דוגמת קו האמצעי שלמעלה. הנה בקו הימין וקו השמאל ישנם שינויים, שאינו דומה ידים לרגלים ובפרט לצפרנים שהם רק טפלים להאדם, משא"כ בקו האמצעי הרי ידוע בענין אין קישוי אלא לדעת25 אשר מיד שמתעורר בדעתו שבמוחו הנה באותו הרגע מתעורר היסוד כו' כמבואר בהוספות לתו"א26. דכמו"כ הוא גם בג' הקוין שלמעלה, אשר ב' הקוין ימין ושמאל, חד אריך וחד קציר27, הם מתמעטים ומשתנים כו', משא"כ קו האמצעי, חד בינוני27, שהוא מראשו ועד סופו בשוה. וזהו מעלת יעקב קו האמצעי שלימו שבאבהן13, שהיתה מטתו שלימה28. דאברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשו29, ואף שהוא רק בדרך יצא30 מ"מ הרי יצא ממנו. והוא דלהיות שאברהם ויצחק הם בקו הימין והשמאל, אשר ב' קוין אלו כל מה שהם נמשכים למטה הם מתמעטים כו' כנ"ל, הנה מצד המיעוט אחרי מיעוט שנעשה בסיום ההמשכה, הי' אפשר להיות יצא ממנו כו'. משא"כ יעקב להיותו בקו האמצעי שאין בו שינויים היתה מטתו שלימה, אשר גם כמו שהוא נמשך למטה בבחי' מטתו הוא בתכלית השלימות.

ובזה יובן מ"ש בכתבי האריז"ל31 על הפסוק32 שלשה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים דרך הנשר בשמים, שהי' שלמה מתמה איך הנשר שהוא עוף טמא נמצא בשמים בבחינת המרכבה שלמעלה. וידוע33 הקושיא בזה למה הי' שלמה מתמה על ג' – רק הנשר והרי גם ארי' הוא חי' טמאה ומ"מ פני ארי' הוא אחד מד' חיות שבמרכבה. אך הענין הוא, דנשר מלשון נשר ונפל. וזהו החידוש שבנשר על ארי' אשר גם מה שנשר ונפל הנה גם זה הוא בשמים. ולכן הי' מתמה על נשר דוקא ולא על ארי', דמה שארי' הוא בשמים הוא רק השרש דארי' ולא כמו שנפל למטה בבחי' חי' טמאה. ואף שזה גופא מה שנפל למטה כל כך מורה על מעלת שרשו, כידוע מה שכתוב באור החיים34 שמצד תוקף האור דקדושה שבבחינת פני ארי' שבמרכבה לכן נפל למטה כל כך בחינת טמאה דוקא, מ"מ הרי לאחרי הנפילה כו' אינו בשמים, שעל ידי המסכים והפרסאות וההפסקים שמבדילים הוא נפל ונעשה נפרד משרשו. משא"כ דרך הנשר בשמים הוא שגם מה שנשר ונפל הוא גם כן בשמים. דזהו מעלת קו האמצעי על קו הימין וקו השמאל, ימין מקרבת ושמאל דוחה35, דמה שימין מקרבת הוא מה שהוא מברר מזכך ומעלה את דברים המותרים, משא"כ דברים האסורים וקשורים בידי החיצונים הנה בהם שמאל דוחה. משא"כ מצד קו האמצעי, בחינת רחמים דנשר, הנה גם מה שנשר ונפל, גם זה הוא בשמים דזהו מעלת התשובה, אשר התשובה מהפכת גם את הזדונות לקדושה. שבתחילת עבודת התשובה, נעשים הזדונות רק לשגגות, אבל תכלית התשובה הוא שהזדונות נהפכים לזכיות36. וזוהי מעלת התשובה, בחינת בקש שלום37, על העבודה דסור37 מרע ועשה טוב38.

וזהו כנשר יעיר קנו גו', שקאי אדלעיל מיני' כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו ימצאהו בארץ מדבר גו' יצרנהו כאישון עינו39. יעקב הוא בחי' קו האמצעי כנ"ל, שלכן הוא בשוה מראשיתו ועד סופו. דזהו יעקב חבל נחלתו שהוא דוגמת החבל שראשו אחד למעלה וראשו השני למטה, הנה כשמנענעים בקצהו התחתון מתנענע גם קצהו העליון כמבואר באגרת התשובה40, דלהיות שיעקב הוא קו האמצעי לכן הוא חבל נחלתו כו'. ימצאהו בארץ מדבר, מדבר הוא אשר לא ישב אדם שם41, שבחי' אדם העליון שנמשך ע"י התומ"צ לא ישב שם42. ואעפ"כ הנה מצד התשובה (קו האמצעי) ימצאהו בארץ מדבר ובתהו יליל ישימון, שגם בזה ימצאהו, כמבואר בלקו"ת43 בענין ובקשתם משם44. יצרנהו כאישון עינו45 הוא השחור שבעין שהמאור יוצא הימנו כדפירש"י, והו"ע46 אתהפכא חשוכא לנהורא47, דכאשר מהפכים את החשוכא לנהורא הנה אז הוא יתרון האור, כידוע48 בענין יתרון האור מן החשך49. וע"ז ממשיך אח"כ כנשר יעיר קנו גו' ישאהו על אברתו שמצד בחי' כנשר הוא בחי' עתיק כנ"ל (שלשם מגיע קו האמצעי?) ישאהו על אברתו, למעלה מתורה ומצוות, שגם מי שהחסיר בעבודתו וגם למי שחטא ופגם ועבר את הדרך, נמשך לו מחילה סליחה וכפרה, ועד שנמשך לו מבחי' שלמעלה מתורה ומצוות, על אברתו, ומסיים הוי' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר50, שאין לזרים אתך ויהיו לך לבדך51, ישראל ומלכא בלחודוהי52.