בס"ד. יום א' פ' משפטים, כ"ג שבט, ה'תשי"ג.

– בעת גזיזת השערות ("אָפּשערעניש")* –

בלתי מוגה

כיבדו את כ"ק אדמו"ר שליט"א ב"ראשית הגז"1, ואח"כ אמר:

מהחילוקים שבין השנה הרביעית לשלש שנים הראשונות – ש"בשנה הרביעית מלמדו אותיות התורה", משא"כ לפנ"ז, ש"משיתחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה וגו', ופסוק ראשון מפרשת שמע ישראל, ואח"כ מלמדו מעט מעט פסוקים בע"פ" (כמ"ש אדמו"ר הזקן בריש הלכות תלמוד תורה).

ונמצא, שעד ג' שנים, שהלימוד הוא בעל-פה, עיקר ההדגשה היא בעולם הדיבור, ואילו בשנה הרביעית, שמלמדו צורת האותיות, מתחילה ההמשכה בעולם המעשה.

ויש לקשר ענין זה עם גזיזת השערות במלאת ג' שנים שאז מתחילה שנה הרביעית – כי, ההמשכה לעולם המעשה שנעשית בתחילת שנה הרביעית היא באופן של דילוג, שזהו מ"ש2 "אף עשיתיו", אף הפסיק הענין3, ובהתאם לכך נעשית אז גזיזת השערות, שערות דוקא, כידוע4 שהמשכת החיות מן המוח אל השערות היא באופן של דילוג5.

ויש להוסיף, שדוקא ע"י ההמשכה במעשה ("אף עשיתיו") שבהתחלת שנה הרביעית ניתוסף עילוי גדול יותר6 לגבי ג' השנים שלפנ"ז, ע"ד ובדוגמת מ"ש7 "שלש שנים יהי' לכם ערלים גו' ובשנה הרביעית גו' קדש הילולים לה'", כמבואר בארוכה בלקוטי תורה8.

[טרם צאתו ברך כ"ק אדמו"ר שליט"א את אבי הבן שיהי' לו בית חסידי, ולא בית מודרני, דבר שיתבטא גם בכך שענין השערות יהי' כדבעי (והוסיף – בחיוך – שבודאי מבין כוונת הדברים9)].