בס"ד. יום א', כ"ח תשרי, ה'תשכ"ט

– ב"יחידות כללית" לאנ"ש שי' דכפר חב"ד, בחדרו הק' –

בלתי מוגה

א. כיון שנמצאים כאן באי-כח של תושבי כפר חב"ד וארץ ישראל בכלל,

– והרי אצל בנ"י בכלל, כשעומדים לאחרי חודש תשרי, ובפרט לאחרי שמח"ת, הנה בקשתם הראשונה היא שיהי' "שלום בארץ"1, ושלום של שמחה הקשור עם תומ"צ –

יעזור השי"ת שבודאי יתקבלו כל הבקשות שביקשו ממנו בנ"י בכל מקום שהם וכאן בפרט – בנוגע לשנה טובה ומתוקה, שתומשך בפועל למטה מעשרה טפחים בכל המצטרך,

וכיון ש"שלום" הוא כלי להמשכת ברכתו של הקב"ה2, הנה לכל לראש יהי' "שלום בארץ", ובכל מושבותיהם של ישראל, ואז יוכלו ללמוד תורה ולקיים מצוות ולעסוק בעניני יהדות, מתוך מנוחה והרחבה,

ובפרט בנוגע לכפר חב"ד – שיהי' באופן הראוי לשמו, שיוכל להמשיך ולהוסיף בעניני חב"ד, בנוגע לכל אחד בעצמו, בנוגע למשפחות, ובכל מקום שידו מגעת, הן בארץ הקודש והן בחוץ לארץ,

ולעשות זאת מתוך שמחה וטוב לבב.

*

ב. ובפרטיות יותר – בנוגע לעניני כפר חב"ד:

יש כאלו שכבר עוררו אודות הצורך להשתדל בנוגע לבתי-כנסיות שם, שיוכלו להכיל את כל המתפללים, שבשביל זה יש צורך להרחיב ולהגדיל אותם.

אמנם, ענין זה צריך להיות באופן שלא יתמעט מספר המתפללים בכל בית-כנסת ע"י איחוד וצירוף המתפללים למקום אחד; יש להבטיח שכל מקום ומקום ישאר מקום תפלה ותורה, ואדרבה: ירחיבו ויגדילו אותו עוד יותר.

ועד"ז גם בנוגע למוסדות שנמצאים שם3.

ובכל זה יש להתדבר עם ה"ועד" של כפר חב"ד, בקשר לתקציב וכו'.

– בנוגע לענינים שנוהלו ע"י המנוח ר' אברהם פּאַריז ע"ה4, יש למנות מאלו הנמצאים כאן את המתאימים לזה, והיותר מתאים שבתוכם – ר' דובער חן5. ואם יצטרך סיוע – יעזרו לו בתקופה הראשונה, עד שיתרגל בזה.

ג. וכמו"כ יש לעורר אודות הרחבת הבנינים בכלל בכפר חב"ד:

דובר כמ"פ שפלא גדול על תושבי כפר חב"ד, שיש ביניהם שחושבים שיחודו של כפר חב"ד הוא רק בנוגע לרוחניות הענינים, ולכן, כשמדברים עמהם אודות ענין הדורש הוצאה, הנה מיד מתייראים שמא יצטרכו להוציא עוד כמה לירות – בה בשעה שכיון שכפר חב"ד צריך להיות באופן הראוי לתפקידו, בתור "מרכז" של כל ארץ הקודש6, הרי כשמדובר אודות ענין מרכזי, צריך לבסס את כל הענינים שבו, הן הענינים הרוחניים, והן הענינים הגשמיים בפועל.

בודאי אין לבזבז ממון ללא כל תועלת וללא כל חשבון, אבל, בנוגע לכל מה שמוכרח כדי שיהי' מקום מרכזי – אין להתיירא מפני ההוצאות הכרוכות בדבר. אלא שיש לערוך את החשבונות באופן שההוצאות יתאימו גם עם ההכנסות שמקווים להשיגם, ולהתעסק במרץ להשיג את ההכנסות כדי שיוכלו לכסות את ההוצאות.

ובתור דוגמא – בנוגע לשאלה שהתעוררה בקשר לביוב מרכזי:

לכל לראש – הרי זה ענין ע"פ שו"ע שנוגע לטהרת המקום.

ונוסף לזה, כאשר עושים דבר באופן שנעשה ענין מרכזי של כל הכפר כולו, הרי זה נעשה בשלימות יותר, וממעט את פיזור הנפש של התושבים הפרטיים.

וכאמור, זוהי רק דוגמא, וכן הוא גם בנוגע לכמה ענינים.

*

ד. יש עוד ענין כללי שצריך למסור לכל תושבי הכפר:

ובהקדים – שכיון שתושבי הכפר באו ממקומות שבהם היתה הממשלה ביד גוים, הנה מצד דוחק הפרנסה וכיו"ב הורגלו להתחכם בתחבולות ("דרייעריי") בנוגע לתשלום המסים וכיו"ב, כדי לחסוך כמה רובלים שיוכלו להשתמש בהם לעניני תומ"צ, חינוך הבנים והבנות, נתינת צדקה וכיו"ב, וה"היתר" על זה הי' מצד טעות גוי כו'.

אמנם, כשנמצאים בכפר חב"ד – הרי אין היתר של טעות גוי, וא"כ, עי"ז שמערימים בנוגע למסים, הרי זה כמו שנוטלים מן הרבים, שזהו ענין חמור יותר ממה שנוטלים מן היחיד, שכאשר רוצה יש ביכלתו לתקן זאת – לא רק ע"י התשובה כלפי הקב"ה, אלא גם עי"ז שמשיב לחבירו מה שמגיע לו, כמ"ש7 "והשיב גו'", משא"כ בנוגע לרבים, הרי זה באופן שאין לו השבה, כמבואר בגמרא8 חומר הדבר; ומה גם שהממון של תשלום המסים מיועד עבור צרכי בנ"י – תיקון הדרכים וכיו"ב, וחלקו – גם עבור ענינים הקשורים עם תומ"צ.

ולכן, יש למסור – בשמי, בשם השו"ע, כפי שירצו – לכל תושבי כפר חב"ד, אנשים ונשים, בנוגע לכל ה"התחכמויות" ("קונצן") בעניני מסים9 – לא לשלם מאומה, לשלם פחות ממה שחייבים (ע"י הטעיית הממונה להעריך ולשום את סכום המס), או לשלם באיחור זמן – שלא מדובר כאן אודות המעמד ומצב שהי' ברוסיא, אמריקא או אנגליא; מדובר אודות תושב יהודי שחי בארץ הקודש שמתנהלת ע"י שלטון יהודי, ולכן, בשביל לחסוך כמה פרוטות לא כדאי להכשל בענין של גזל הרבים (שהרי כל פרוטה שלא נותנים, הרי זה כמו שנוטלים אותה); במקום לטעון ולהסביר כו' – מוטב לשלם את המס, מתוך ידיעה שכאשר מקבלים ממנו את תשלום המס, עושים לו טובה גדולה יותר מהטובה שהוא עושה ל"קופה" שבה נותן את הלירה שלו.

*

ה. כמו"כ יש להשתדל בחיזוק שיעורי תורה שנלמדים בכפר חב"ד, הן בנגלה והן בחסידות, ולהבטיח שלא יהי' אחד מתושבי כפר חב"ד שאינו משתתף באחד השיעורים בנגלה ובחסידות,

וכל מי שראוי ויכול להשתתף ביותר משיעור אחד – תבוא עליו ברכה,

ובודאי שהקב"ה לא נשאר בעל-חוב עבור לימוד התורה, ובפרט לימוד התורה ברבים (ועד"ז בנוגע לקיום המצוות), ומוסיף בברכותיו כמ"פ ככה, הן ברוחניות והן בגשמיות.

וכיון שדובר רבות10 – ובעזה"י ימשיכו לדבר – אודות אגרת התשובה של רבינו הזקן, יש להשתדל שבין השיעורים הנלמדים ברבים יתקיימו מזמן לזמן שיעורים ברבים גם באגרת התשובה.

ובנוגע לכל אחד בפני עצמו – אם לא מספיק עבורו השיעור הנלמד ברבים, ימלא וישלים זאת בלימודו לעצמו.

וכל זה נוגע לא רק לתושבי כפר חב"ד, אלא גם לכל אחד מישראל בכל מקום שנמצא, הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ, ולא רק לבעלי עסקים, אלא גם ליושבי אוהל.

* * *

ו. כיון שביום רביעי, ר"ח מרחשון, תערך בכפר חב"ד חנוכת הבית של "מרכז לנוער"11 – אבקשכם למסור את השתתפותי, נוסף על הברכה בכלל, שתהי' באופן שיהי' לה אחיזה גם בגשמיות12 – ע"י בקבוק משקה (כ"ק אדמו"ר שליט"א הניח על השולחן בקבוק משקה, באמרו שהוא מההתוועדות של שמח"ת, ששייך במיוחד לחנוכת הבית של המרכז הנ"ל), שיחלקו ממנו בין המסובים.

ועי"ז תומשך הברכה למטה מעשרה טפחים – שהבנין ימלא את תפקידו במילואו, ובקרוב ממש יאמרו המתעסקים בעניני הבנין: "צר לי המקום"13, כיון שנתמלא בהלומדים ומשתמשים בו, ועד שיצטרכו לחשוב אודות הרחבת הבנין בכמות, שעי"ז יתוסף גם בהרחבת הבנין באיכות.

(כ"ק אדמו"ר שליט"א הניח על השולחן עוד בקבוק משקה, ואמר:)

ועוד בקבוק משקה עבור כללות עניני כפר חב"ד, כדי לערוך שם התוועדות כללית עבור תושבי הכפר, וכן עבור התלמידים והתלמידות שבמוסדות החינוך, ולמסור להם נקודות מהענינים שנאמרו כאן, ובאופן שיהיו דברים היוצאים מן הלב, שנכנסים אל הלב14 ופועלים פעולתם.

(כ"ק אדמו"ר שליט"א הניח על השולחן עוד בקבוק משקה, ואמר:)

ובקבוק משקה נוסף – אבקש מבאי-כח כפר חב"ד, ובאי-כח רוב המוסדות (שימנו הם), שימסרוהו לידידנו מר שז"ר15, בשמי ובשם כפר חב"ד, ולברכו – נוסף על מה שכתבתי לו בכתב, גם בעל-פה – באריכות ימים ושנים טובות ומאירות ב"נר מצוה ותורה אור"16, ויוכל לפעול עבור ביסוס והפצת היהדות באופן דמוסיף והולך ואור, בשמחה ובטוב לבב, ומתוך הצלחה שלמעלה מדרך הטבע, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"17.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה שיקחו את בקבוקי המשקה ויערכו "גורל" בינם לבין עצמם].

ז. ויה"ר שכל הענינים ייעשו בשמחה ובטוב לבב, בשלימותם ובמילואם, ותמסרו מכאן בשורות טובות, ותכתבו משם בשורות טובות.

וכיון שבעבר אירע שאחד סמך על השני כו', כך שעד היום לא יודעים פרטי הדברים כהווייתם – כדאי שיבחרו מי שיכתוב לכאן אודות מילוי השליחות (אחד או שנים, שיכתבו ביחד, או שאחד יכתוב פרטי ענין זה והשני יכתוב פרטי ענין נוסף), ומה טוב שיבחרו מיד – במהלך הטיסה, או בהיותכם עדיין בניו-יורק, או מיד בבואכם לאה"ק, כל זמן שהענין עדיין באופן של חיות ("פריש").

והעיקר – שנשמע בשורות טובות שסוכ"ס נעשה "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"18, עד ל"נחלה בלי מצרים"19, הן בגשמיות והן ברוחניות, ונלך לקראת משיח צדקנו בקרוב ממש.

*

ח. כיון שנמצאים כאן אלו שזכו בגורל, הנה נוסף על כל האמור לעיל, ימסרו לכל המשתתפים בגורל – שרבים הם ואין צורך לפורטם – מהענינים שנאמרו בהתוועדויות, ולומר להם, שהדיבור עמכם (עם הזוכים בגורל) מכוון גם לכל אחד ואחת מהמשתתפים והמשתתפות בגורל.

וימלא השי"ת משאלותם לטובה, שכל אחד מהם יוכל בעצמו ליסע ולבוא בעתו ובזמנו, מתוך הרחבה ומתוך שמחה וטוב לבב.

[אמר עוה"פ לבאי-כח של "ועד" כפר חב"ד, שצריכים להשתדל שהכפר יהי' באופן הראוי ("אָנהאַלטן דעם נאָמען") לרצונו של הרבי מייסד הכפר, בנוגע לכל פרטי הענינים, כולל גם ענין ההרחבה בגשמיות, ועאכו"כ הרחבה ברוחניות].