מכתב

ב"ה*.

... בקשר עם סיום אמירת קדיש1 בהסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ ...

* * *

כמה דעות במשך זמן אמירת הקדיש2: כל ימי חייו, יב' חדש ויא' יום, שנה שלימה וגם חודש העיבור בכלל, י"ב חדש, יב חדש פחות שבוע, יא חדש, יא חדש פחות יום אחד.

ואנו אין לנו אלא מנהג נשיאינו, וע"פ הרשום בקטע מצוואת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: בענין היא' חדש – להפסיק חודש ויום א' קודם. עד"מ אם היאָ"צ הוא בי' בשבט3 יאמר קדיש עד ט' טבת ועד בכלל4. וכן הוא דעת רוב המכריע של אחרוני הפוסקים.

* * *

איתא בכתהאריז"ל5 – והובא בפוסקים – כי אמירת הקדיש שייך ג"כ לעלית הנשמה ממדריגה למדריגה בג"ע עצמו.

מובן מזה, אשר בסיום אמירת הקדיש די"א חדש מסתיים סדר עליות זה, ומתחיל סדר חדש בעליות הנשמה, כי הרי ארז"ל אשר ת"ח אין להם מנוחה בעוה"ב כי ילכו מחיל אל חיל.

מוכרח ע"פ זה, אשר כל אחד מהמקושרים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ עליו להוסיף עתה אומץ בחיזוק ההתקשרות שלו, לעשות חשבון בנפשו, ואליבי' דנפשי', מה עשה בזה במשך יא חדשים אלו, למלאות את החסר, וע"י האופנים שהורה נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ – להתקשר ביתר שאת וביתר עז אתו עמו כלומר אליו, למען אשר גם הוא יתעלה בעלייתו.

והמקדש עצמו מעט למטה – מקדשין אותו הרבה מלמעלה.

מנחם שניאורסאהן

עש"ק ויגש אליו ויאמר בי אדוני6, ה'תשי"א.

ברוקלין, נ.י.