בס"ד. ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב

(הנחה בלתי מוגה)

והתהלכתי בתוככם וגו' ואולך אתכם קוממיות1. ומבואר בדרושי חסידות2 בפירוש והתהלכתי, לשון רבים, שמורה על ב' אופני ההליכה שיש למעלה (אצל הקב"ה), שנעשים ע"י ב' אופני ההליכה שבעבודת האדם. וזהו גם מה שמסיים ואולך אתכם קוממיות, ופירשו חז"ל3 (לדעה א') מאתיים אמה כשתי קומות של אדה"ר, שמורה על ב' אופנים (ב' קומות) בעבודת האדם, שכנגדם הם ב' אופני ההילוך למעלה שעליהם נאמר והתהלכתי בתוככם. וצריך להבין מהו ענין ב' אופני ההליכה בעבודת האדם, וב' אופני ההליכה למעלה. וגם מהו הענין שב' אופני ההליכה הם בתיבה אחת, שמורה על החיבור ביניהם.

ב) והענין בזה, דהנה, בהליכה שבעבודת האדם מצינו הליכה שהיא בבחי' פנים, כמ"ש באברהם התהלך לפני והי' תמים4, ומצינו גם הליכה שהיא בבחי' אחור, כמ"ש5 אחרי הוי' אלקיכם תלכו, וכתיב6 לכתך אחרי במדבר. ועד"ז ישנם ב' האופנים דפנים ואחור גם למעלה, שהם ב' המדריגות דממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, דממכ"ע שהוא האור המתלבש בעולמות הוא בחי' אחור וחיצוניות בלבד, וסוכ"ע שהוא האור שלמעלה מהתלבשות בעולמות הוא בחי' הפנים7. וב' אופנים אלה הם ב' אופני ההילוך מלמעלה למטה (בחי' פנים) ומלמטה למעלה (בחי' אחור), כדלקמן.

וביאור הענין, דהנה, אור הממכ"ע בא בהתלבשות בכל עולם לפי ערכו, ולכן יש בו חילוקי מדריגות דמעלה ומטה, וכמו החילוק בין אצילות לבי"ע, דעם היות8 שגם אצילות הוא בכלל העולמות, ונקרא גם הוא עולם מלשון העלם9, וגם בו יש ההגבלה דעשר ספירות, עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר10, מ"מ, ה"ה עולם האחדות11, ונקרא אצילות מלשון אצלו וסמוך12, ועד שעולם האצילות אינו אלא גילוי ההעלם מאוא"ס המאציל13, משא"כ עולמות בי"ע, החל מעולם הבריאה שבו מתחיל ענין ההתהוות יש מאין (כידוע14 שהלשון בריאה קאי על התהוות יש מאין), היינו, מציאות יש שאין לו ערך כלל להאין שממנו נתהווה, שלכן התהוותו אינה אלא בכח העצמות שאינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו15. וכמו כן ישנם חילוקי מדריגות בעולמות בי"ע גופא, שעולם היצירה הוא למטה מעולם הבריאה, ועולם העשי' הוא למטה מעולם היצירה, ועד לעוה"ז שנקרא עולם הקליפות, והרשעים גוברים בו16. משא"כ אור הסוכ"ע אינו בא בהתלבשות בהעולמות אלא בבחי' מקיף עליהם בשוה ללא חילוקי מדריגות דמעלה ומטה17. ועוד זאת, שגילוי אור הסוכ"ע שהוא למעלה מהעולמות הוא המשכה חדשה לגמרי בעולם, משא"כ אור הממכ"ע שמתלבש בעולמות, עם היותו באופן דהמחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית18, וכמבואר בשער היחוד והאמונה19 בפי' הבעש"ט במ"ש20 לעולם הוי' דברך נצב בשמים, שהחיות האלקי ממוצא פי הוי' צ"ל מלובש תמיד בכל הנבראים להחיותם ולהוותם מאין ליש בכל רגע, מ"מ, אין זה דבר חדש, כי אם חידוש הישנות בלבד [ועד שמצד התמידות שבדבר, שזהו כללות הענין דהנהגת הטבע, אין מקום לענין של אמירת הלל, כמארז"ל21 האומר הלל בכל יום ה"ז מחרף כו'], שזהו רק מבחי' ממכ"ע שכללותו הוא אור השייך לעולמות22.

ומזה מובן שגילוי אור הסוכ"ע שלמעלה מעולמות הוא באופן של הילוך מלמעלה למטה23, שהעיקר בזה הוא התגלות העליון, וגילוי אור הממכ"ע ששייך לעולמות ומתלבש בהם לפי ערך חילוקי הדרגות שבהם, הוא באופן של הילוך מלמטה למעלה, שהעיקר בזה הוא ההתלבשות בכלי המטה. וזהו גם שגילוי אור הסוכ"ע הוא ההילוך שבבחי' פנים וגילוי אור הממכ"ע הוא ההילוך שבבחי' אחור, כי, גילוי אור הסוכ"ע הוא גילוי האור כמו שהוא מצד עצמו, שזהו בחי' פנים, וגילוי אור הממכ"ע אינו אלא מה שמתלבש בכלי המטה, שזהו"ע של אחור וחיצוניות בלבד24.

ויש להוסיף, שזהו גם השרש שממנו נמשך ונשתלשל הענין דפנים ואחור כפי שהוא באופן ההמשכה בעוה"ז התחתון, שבעניני המצוות נמשך גילוי אלקות בבחי' פנים, והפכו בענינים השייכים לקליפה וסט"א שיניקתם וחיותם אינה מבחי' פנים אלא מבחי' אחוריים דקדושה, כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו שלא ברצונו כו'25.

ג) והנה ב' אופני ההילוך בבחי' פנים ובבחי' אחור שבאלקות נמשכים ע"י ב' אופני ההילוך בבחי' פנים ובבחי' אחור שבעבודת האדם. והענין בזה, שבכללות עבודת האדם ישנם ב' ענינים שהם בבחי' פנים ואחור, דהנה, ידוע26 שהנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל, ולא הוצרכה לירד לעוה"ז אלא כדי לתקן את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם, וענין זה הוא בחי' האחור והחיצוניות שבעבודה, כיון שאין זה אלא בשביל ענינים חיצוניים כמו הגוף ונה"ב וחלקו בעולם. וענין הפנים הוא מה שכללות ענין העבודה פועל ונוגע למעלה, כתורת אדמו"ר הזקן27 בפירוש מאמר המשנה28 דע מה למעלה ממך, שכל הענינים שלמעלה הם ממך, שתלויים בעבודת האדם, ועד שאמרו חז"ל29 שישראל מוסיפין כח בגבורה של מעלה, היינו שכללות ענין העבודה הוא צורך גבוה30, שענין זה הוא אפילו בהדרגא שבה נאמר אם צדקת מה תתן לו גו'31, שבכללות ה"ז אור הסוכ"ע32. ובפרטיות יותר, ישנם ב' אופנים בעבודת האדם גופא, שהם ב' אופני הילוך בבחי' פנים ובבחי' אחור, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. והענין בזה, שיש עבודה שהיא באופן של סדר והדרגה, היינו, שכללות העבודה היא באופן של הליכה מדרגא לדרגא לפי ערך מעמדו ומצבו כו', ולכן ה"ז רק בבחי' אחור, ומלמטה למעלה. ויש עבודה שהיא באופן שלמעלה מסדר והדרגה, היינו, שהעבודה היא שלא בערך למעמדו ומצבו כו', ולכן אין זה בבחי' אחור אלא בבחי' פנים, ובאופן דמלמעלה למטה. ובכללות ה"ז החילוק שבין עבודת הצדיקים שהיא בסדר והדרגה, לעבודת בעלי תשובה שהיא בחילא יתיר33, למעלה מסדר והדרגה [ועד"ז בעבודה דבעלי תשובה גופא, שיש בה ב' סוגי זכיות, זכיות סתם, ע"ד הזכיות שבעבודת הצדיקים, וזכיות שנעשו מהפיכת הזדונות34, שהם בדרגא נעלית יותר35]. וע"י ב' אופני ההילוך שבעבודת האדם ממשיכים ופועלים ב' אופני ההילוך באלקות, והיינו, שע"י העבודה שהיא בסדר והדרגה, בבחי' אחור, מלמטה למעלה, ממשיכים גילוי האור שבבחי' ממכ"ע, וע"י העבודה שלמעלה מסדר והדרגה, בבחי' פנים, מלמעלה למטה, ממשיכים גילוי האור שבבחי' סוכ"ע36.

ד) אמנם תכלית הכוונה היא שיהיו ב' אופני ההילוך (דבחי' פנים ודבחי' אחור, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה) גם יחד, ועז"נ והתהלכתי (בתוככם) לשון רבים, שהו"ע חיבור ב' אופני ההילוך למעלה באלקות, להיות המשכת וגילוי אור הסוכ"ע בממכ"ע ועליית בחי' ממכ"ע בסוכ"ע, ועד"ז בעבודת האדם, שעז"נ ואולך אתכם קוממיות, מאתיים אמה כשתי קומות של אדה"ר, שהו"ע חיבור ב' אופני ההילוך דצדיקים ובעלי תשובה, שגם עבודת הצדיקים תהי' באופן שלמעלה מסדר והדרגה, וגם עבודת בעלי תשובה תהי' באופן של המשכה בפנימיות כו'.

ויש להוסיף בביאור הענין דואולך אתכם קוממיות, שיש בזה ב' דעות, דעה הא', מאתיים אמה כשתי קומות של אדה"ר, ודעה הב', מאה אמה. והענין בזה, דמספר מאה (השלימות דעשר כפי שכל א' כלול מעשר) מורה על השלימות, וכידוע37 בפירוש מאמר המשנה38 בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם, שזהו"ע שלימות העבודה. וזהו"ע מאתיים אמה כשתי קומות של אדה"ר, שמורה על השלימות דמאה בכל א' משתי הקומות שבעבודת האדם שהם ב' אופני העבודה דצדיקים ובעלי תשובה, כפי שמתאחדים בתיבה אחת דקוממיות. וענין זה מודגש יותר בפירוש הב', מאה אמה, שב' אופני העבודה דצדיקים ובעלי תשובה מתאחדים בציור קומה אחת, מאה אמה.

ויש לומר, שבמ"ש ואולך אתכם קוממיות, מאתיים אמה או מאה אמה, מרומז גם הענין דהמשכת גילוי אור הסוכ"ע בממכ"ע, שזהו חיבור ב' אופני ההילוך באלקות. והענין בזה, דהנה, ידוע בענין המספרים שיחידות בעשי' עשיריות ביצירה ומאות בבריאה39. ועפ"ז אינו מובן איך יכול להיות בעולם העשי' הענין דקוממיות (מאתיים אמה או מאה אמה) שהוא המספר דמאות ששייך לעולם הבריאה. אך הענין הוא, שיחידות בעשי' עשיריות ביצירה ומאות בבריאה הוא מצד ההגבלה דבחי' ממכ"ע, אבל כאשר מאיר גילוי האור שבבחי' סוכ"ע, אזי יכול להיות המספר דמאות גם בעולם העשי'. ויתירה מזה, שמצד הענין דנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים40, נעשה המספר היותר מרובה בתחתונים דוקא.

ה) וכל זה נעשה ע"י מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, החל מהענין דבחוקותי תלכו41, שתהיו עמלים בתורה42, היינו, שלימוד התורה הוא מתוך עמל ויגיעה עד מיצוי הנפש כו', ועי"ז זוכים לכל הברכות האמורות בפרשה, החל ממ"ש43 ונתתי גשמיכם בעתם גו', ונתתי שלום בארץ44, שבזה נכלל גם הענין דשלום בית, שקשור עם יסוד, כדאיתא בגמרא45 שהיסוד נקרא משים שלום בבית, שזהו"ע יחוד זו"ן (ע"ד ובדוגמת יחוד סוכ"ע בממכ"ע), כמ"ש46 שבת אחים גם יחד, שעי"ז נעשה ענין ההולדה שבו מתגלה כח הא"ס כו'47 (כמשנ"ת לעיל48). ועד שזוכים להגילויים דימות המשיח, שאז יקויים מ"ש והתהלכתי בתוככם, חיבור ב' אופני ההילוך באלקות ע"י המשכת אור הסוכ"ע בבחי' ממכ"ע, שהרי לעתיד לבוא יומשך ויתגלה אור הסוכ"ע למטה, וכן ואולך אתכם קוממיות, חיבור ב' אופני ההילוך שבעבודת הצדיקים ועבודת הבעלי תשובה, כפי שיהי' בביאת המשיח שאתא לאתבא צדיקייא בתיובתא49.