מאמר אמר ר' אלכסנדרי תשל"א

בס"ד. ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א*

(הנחה בלתי מוגה)

אמר ר' אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה1. והנה במאמר ד"ה זה שנאמר לפני שלשים שנה (כ"א כסלו תש"א)2 מביא גם ג' הדיעות (בענין פעולת עסק התורה לשמה) שלאח"ז1: כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה, אף מגין על כל העולם כולו, אף מקרב את הגאולה. ומבאר בהמאמר שם, ששלום הו"ע ההתחברות (והיינו שישנם ב' ענינים נפרדים ומחולקים זמ"ז, וישנו שלישי העושה שלום ביניהם), ופמליא ענינו חיילות, ובעבודה הו"ע המדות, וזהו כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא כו', שע"י עסק התורה לשמה עושה התחברות בהמדות. ומוסיף בהמאמר שם: והיינו המדות שבלב הנולדות מהמדות שבשכל (שהכוונה בזה לבאר ב' הענינים שבפמליא, פמליא של מעלה ופמליא של מטה, דפמליא של מעלה הו"ע המדות שבשכל, ופמליא של מטה הו"ע המדות שבלב. דהנה, המדות הם שרש ומקור הנבראים, שבעת ימי הבנין, והמוחין הם למעלה מעולמות, כמאמר3 אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, שלכן בכללות המדות הם בחי' מטה והמוחין הם בחי' מעלה, אמנם בענין המדות (פמליא) גופא, הנה המדות שבלב הן פמליא של מטה והמדות שבשכל הן פמליא של מעלה). וכ"ז היא פעולה הא' שבעסק התורה לשמה. ופעולה הב' כאילו בנה פלטרין כו' הוא (כמו שמבאר בהמאמר שם) ענין המוחין, וגם בזה ישנם ב' בחינות, פלטרין של מעלה ופלטרין של מטה, פלטרין של מעלה הו"ע השכל שבמוח, ופלטרין של מטה הו"ע השכל שבמדות, כמבואר בהמאמר שם. וזהו ג"כ מה שבפעולה הא' אמרו משים שלום בפמליא כו' (והיינו שהפמליא ישנו כבר גם לפנ"ז ורק שמשים שלום בה), ובפעולה הב' אמרו בנה פלטרין שבונה דבר חדש, כי המדות, מכיון שהם שרש ומקור הנבראים, הרי ישנם הם בעולמות מצד עצמם (והפעולה שנעשה בהם ע"י עסק התורה לשמה הוא ענין השלום), משא"כ המוחין שהם למעלה מעולמות, הרי המשכת המוחין שע"י עסק התורה לשמה הו"ע בנין חדש. והנה ידוע4 שבריאת העולמות היתה בשביל ישראל ובשביל התורה, דישראל הו"ע ז"א, המדות (וכידוע5 שישראל הוא ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה, וידוע6 שהמספר ששים רבוא הוא מצד בחי' המדות, וא"ו כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד כו') ותורה הו"ע המוחין, ומזה מובן שע"י ב' פעולות הנ"ל הנעשים ע"י עסק התורה לשמה [משים שלום בפמליא כו', בחי' מדות (ישראל), ובנה פלטרין כו', בחי' מוחין (תורה)], בא אח"כ גם בהעולם שנברא בשביל ישראל ובשביל התורה. וזהו"ע הג'1 אף מגין על כל העולם כולו, וכמ"ש בהמאמר: שהמוחין ומדות מגינים על העולם שהם הפעולות הנעשות ע"י השגת המוח והמדות שבלב. אמנם פעולה זו שנעשית בהעולם, זה שהמוחין והמדות (בחי' תורה וישראל) מגינים עליו, הוא השלימות דעולם כמו שהוא מצד הבריאה, שהרי תחילת בריאת העולם היתה בשביל ישראל ובשביל התורה כנ"ל, אמנם פעולה הד' שבעסק התורה לשמה, אף מקרב את הגאולה, הוא ענין השלימות שלמעלה מענין הבריאה, וכמ"ש בהמאמר: שנשתנה בעצם מהותו כו'. וכידוע7 בפירוש מחז"ל8 כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים אלה תולדות השמים והארץ9 ואלה תולדות פרץ10, דהגם ששניהם הם מלאים, מ"מ יש הפרש גדול ביניהם, שאלה תולדות השמים והארץ הו"ע בחי' השלימות כמו שהיא מצד הבריאה, משא"כ ואלה תולדות פרץ, ענין הגאולה, הוא בחי' שלימות שלמעלה מענין הבריאה.

ב) והנה ד' הפעולות הנעשות ע"י עסק התורה לשמה שמונה בגמרא שם (ובפרט שמדגיש בהמאמר בתחלתו: וחשיב כאן ד' ענינים), י"ל שד' ענינים אלו הם כנגד ד' העולמות אבי"ע, וכנגד ד' הפלוגות בספירות (וכידוע11 שהע"ס נחלקות בכלל לד' – כנגד ד' אותיות הוי' וכנגד ד' העולמות), וענין העוסק בתורה לשמה שפועל ד' ענינים אלו הוא בחינה שלמעלה מד' העולמות, שלכן פועל בהם. והענין הוא, דהנה ידוע שבריאה הוא בחי' חב"ד, יצירה בחי' חג"ת, ועשי' הו"ע הלבושים מחדומ"ע, ולמעלה יותר, בחי' נה"י. אמנם אצילות הוא עולם האחדות, והיינו שגם מצד הכלים הוא עולם האחדות, וכידוע שבאצילות הנה איהו וחיוהי חד וגם איהו וגרמוהי חד12. וזהו מה שד' ענינים הנ"ל הם כנגד ד' העולמות אבי"ע – משים שלום בפמליא כו' שהו"ע המדות כנ"ל, בחי' חג"ת, יצירה. בנה פלטרין כו' שהו"ע המוחין כנ"ל, בריאה. מגין על כל העולם כו', הנהגה בפועל בעולם הבאה מצד המוחין והמדות, בחי' נה"י ומחדומ"ע, עשי'. מקרב את הגאולה שהו"ע השלימות שלמעלה מענין הבריאה כנ"ל, בחי' אצילות עולם האחדות. וזהו שבהביאור בהמאמר במקרב את הגאולה כ' שנשתנה בעצם מהותו לטוב, כי באצילות לא יגורך רע13. אמנם ענין העוסק בתורה לשמה שפועל ד' ענינים אלו הוא למעלה גם מעולם האצילות, כנ"ל.

ג) ויש לקשר זה עם המבואר בהמאמר ד"ה להבין מ"ש בע"ח לאדה"ז14 (שנאמר בי"ט כסלו15 ), שמבאר שם בענין בחי' עקודים בכלי אחד, שהוא בחי' כתר וכו', מקיף הכללי שלמעלה מהתחלקות, שלכן כולל כל הספירות בשוה. דבכללות הוא בחי' עצמות אוא"ס שמאיר בכל העולמות בשוה. וכמו שמבאר בהמאמר שם, דזהו מה שגם תינוקות ונשים אומרים על עצמות אוא"ס אתה לנוכח, כי מצד עצמות אוא"ס כולם הם בשוה, וההפרש הוא רק בבחי' ההתגלות, אבל מצד בחי' ההעלם הכל שוין כו'. וזהו"ע העוסק בתורה לשמה, שע"י עסק התורה לשמה ממשיך בחי' מקיף הנ"ל שלמעלה מעולמות, ולכן הוא פועל בכל ד' העולמות.

ד) ויש16 להוסיף ביאור במאמר הנ"ל, ובהקדמה, שמאמר זה הוא מאמר יסודי שמבאר כל סדר ההשתלשלות, אלא שמבאר הענין בקיצור נמרץ, וכמרז"ל17 לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה. וזהו גם סדר הענינים שבהמאמר, שבתחילת המאמר מבאר כללות הענין דאורות וכלים, ואח"כ מבאר בפרטיות, בתחילה כמו שהוא מלמטה למעלה, ואח"כ כמו שהוא מלמעלה למטה. דהנה, בתחלת המאמר מבאר כללות הענין דאורות וכלים [ולהעיר, שבהכת"י18 הי' כתוב תחלה: "ענין או"כ למעלה", ואח"כ העביר קולמוס על תיבת למעלה], שהאורות מצד עצמם הם בחי' העלם, וענין הגילוי הוא מצד הכלים דוקא. ומבאר זה ע"פ משל מנפש האדם, מבשרי אחזה גו'19, שכחות הנפש מצד עצמם הם בהעלם, ורק ע"י התלבשותם באברי הגוף, אזי הם באים בגילוי. ולכן כשנפש האדם מתגלגלת בגופי דצ"ח הרי היא בהעלם, לפי שאינם כלים אלי', וכן באדם גופא כשהשכל מתלבש באבר אחר זולת המוח, הוא בהעלם. ועד"ז הוא למעלה, שגילוי הע"ס הוא מצד הכלים דוקא, אבל האורות מצד עצמם הם בבחי' פשיטות והעלם. ולאחרי שמבאר כללות הענין דאורות וכלים, ממשיך לבאר את הענין כמו שהוא מלמטה למעלה, וכמו שהוא מלמעלה למטה. בתחילה מבאר הענין מלמטה למעלה, היינו20 שהשכל שבנפש האדם מתהווה מבחי' הכלים דעשי', וכן האורות דעשי' נמשכים מבחי' הכלים דיצירה, וכן הוא בכל סדר ההשתלשלות, שבחי' האורות שבכל עולם נמשכים מבחי' הכלים דהעולם שלמעלה ממנו. ואח"כ מבאר הענין מלמעלה למטה, היינו21 של' כלים דאצילות נעשים נר"ן לבי"ע. מבחי' יו"ד כלים פנימיים, בחי' חב"ד, נעשה בחי' נשמה לבריאה, מבחי' יו"ד כלים תיכונים, בחי' חג"ת, נעשה בחי' רוח ליצירה, ומבחי' יו"ד כלים חיצוניים, בחי' נה"י, נעשה בחי' נפש בעשי'. וממשיך בהמאמר, שבכל עולם (מג' עולמות בי"ע) ישנם ג' הבחינות חב"ד חג"ת ונה"י, ורק שעולם הבריאה עיקרו חב"ד, עולם היצירה עיקרו חג"ת, ועולם העשי' עיקרו נה"י.

ה) והנה מה שנוגע בהמאמר לבאר שבכל עולם ישנם ג' הבחינות חב"ד חג"ת ונה"י (בפשטות) הוא, לפי שבלאה"כ אינו מובן ענין המספר למ"ד כלים. דלכאורה, מכיון שבבריאה נמשך רק מבחי' חב"ד שבכלים דאצילות, ביצירה רק מבחי' חג"ת, ובעשי' רק מבחי' נה"י, הרי ישנם רק ג' פעמים ג', ומהו"ע ל' כלים. ולכן מבאר, שבכל עולם ישנם כל ג' הבחינות כו'. אמנם בעומק יותר, הנה ענין זה שבכל עולם ישנם כל הבחי', נוגע לכללות תוכן המאמר. דהנה, מה שבעולם הבריאה ישנם גם חג"ת ונה"י, וכן בחי' חב"ד ונה"י ביצירה, חב"ד וחג"ת בעשי', הוא דוגמת ההתכללות דדצח"מ שמבאר בהמאמר להלן22, שהשינוי והחילוק שבין ד' הסוגים דצח"מ הוא רק מצד בחי' הגילוי, אבל מצד בחי' ההעלם, כולם שוין. ועפ"ז מבאר23 ענין ההשגחה פרטית בכל חלקי דצח"מ דעשי' [ועד"ז בד' עולמות אבי"ע שנמשלים לדצח"מ24 ], כי ההשגחה שמצד עצמות אוא"ס שבבחי' העלם, היא בשוה בכולם. והיינו שבחי' ההתכללות דדצח"מ, שבכל אחד מד' סוגים אלו כלולים בהעלם גם שאר ג' הסוגים, הנה העלם זה שייך לבחי' העלם העצמי [דבחי' עקודים ולמעלה יותר, שלמעלה מענין ההתחלקות]. ועפ"ז מובן מה שמבאר בהמאמר (בהענין דל' כלים דאצילות נעשים נר"נ לבי"ע) שבכל עולם מהג' עולמות בי"ע ישנם כל ג' הבחינות חב"ד חג"ת נה"י, כי ההתכללות דבחי' חג"ת ונה"י בבריאה, וכן חב"ד ונה"י ביצירה, חב"ד וחג"ת בעשי', הוא מצד בחי' ההעלם שבבי"ע, השייך לבחי' העלם העצמי (בדוגמת ההתכללות דדצח"מ, כנ"ל).

ו) ועפ"ז יובן גם שלאחרי שמבאר הענין דלמ"ד כלים דאצילות נעשים נר"נ לבי"ע, וענין ההתכללות שבבי"ע, מקשה בהמאמר25 : אך הנה מעתה יש להבין איך יוכל להיות התהוות בע"ג מאור א"ס שהוא בלתי בע"ג. דלכאורה הרי קושיא זו היא גם בנוגע לאצילות, שהרי גם אצילות הוא הגבלה, וגם בנוגע לבי"ע, הרי הקושיא לכאורה הוא מצד עצם ענין ההגבלה שבבי"ע, ולא מצד ענין ההתכללות כו', ולמה כותב מעתה יש להבין כו'. אך הענין הוא, כי אמיתית ענין ההגבלה הוא מצד ענין ההתכללות דוקא. דבאצילות, להיות שהע"ס הם מחולקים זמ"ז, הרי ההגבלה דאצילות היא בחי' גילוי (ואינה אמיתית ענין דהגבלה), משא"כ כאשר ל' כלים דאצילות נעשים נר"נ לבי"ע, שבכל עולם נמשכים כל היו"ד ספירות באופן של העלם כנ"ל, הנה זהו אמיתית ענין ההגבלה. ולכן מקשה מעתה יש להבין איך יוכל להיות התהוות בע"ג מאור א"ס שהוא בלתי בע"ג. ועל זה מתרץ, שזהו מצד עצמות אוא"ס שנמצא למטה כמו למעלה בשוה ממש, והיינו שדוקא בההגבלה דבי"ע, בחי' העלם שלמטה מבחי' גילוי, מתבטא בחי' העלם העצמי שלמעלה מהגדרים דהעלם וגילוי. וכידוע26 שיש הנברא הוא בחי' יש האמיתי. וזהו ג"כ מה שמסיים בהמאמר27 בענין מרום וקדוש אשכון את דכא ושפל רוח דוקא28. ואח"כ מבאר שההגבלה וההעלם שלמטה, שהוא בבחי' העדר ההתחלקות, היא דוגמת בחי' עקודים בכלי אחד, בחי' מקיף הכללי שלמעלה מהתחלקות.

ז) ובזה29 יובן ג"כ מה שאמרו כל העוסק בתורה לשמה כו', דלכאורה הרי עסק התורה לשמה היא מדריגה נעלית, והרי תורה על הרוב תדבר30, ואיך שייך ענין העסק בתורה לשמה אצל אלו שהם במדריגה נמוכה, אך הענין הוא, דלהיות שעסק התורה לשמה הו"ע המשכת בחי' העלם העצמי, הנה בזה כולם שוין, אף שיש בזה חילוקים בענין ההתגלות. וע"ד המבואר בתו"א31 שישנו מי שדי לו בפ"א שחרית ופ"א ערבית, ויש מי שצריך לקיים והגית בו יומם ולילה כפשוטו, שההפרש הוא רק בענין ההתגלות כו'. ועד שכהסיום בתו"א שם בהחצע"ג שסו"ס נמשך גם בגילוי (כבהברכה הנ"ל) דישלים לו הקב"ה כו'.

ח) והנה המאמר ד"ה להבין מ"ש בע"ח הנ"ל לאדה"ז, הי' עד עכשיו בהעלם, וע"י סיבות מסיבות שונות יצא מן המיצר כו' ונמצא עכשיו בדפוס, וידועים דברי הצ"צ32 שדבר שבדפוס הוא לדורי דורות. ויש לקשר זה עם מ"ש33 מלחמה להוי' בעמלק מדור דור, שישנם בזה כמה פירושים ודרגות, דורו של משה ודורו של שמואל, דורו של משה ושמואל ודורו של משיח34, שאז יהי' (לא רק תמחה35 אלא גם) מחה אמחה גו'36, והוא שע"י העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה (שכל אחד מתעסק בזה, ומכאן ולהבא יתעסק עוד יותר) נזכה לביאת משיח צדקנו37 בקרוב בימינו ובעגלא דידן.