התוועדויות תש"י

סיפורים על גדלותו של הרבי – במקום הספד: דברי זקנו בעת הברית מילה – כשתגדל תהי' רבי ותאמר חסידות * נשיקה חסידית מאביו – מאמר חסידות * אופן חינוכו * קביעת זמן להתבוננות בהנהגת אביו, והצעת עניניו * שימוש בטלפון להאזין לתפלת אביו בחדרו * לימוד כתב-יד אביו לצורך כתיבת מכתבי אביו בשכר שיעור נוסף בחסידות * בקשת "תיקון" על כתיבת ביאור במאמר של אדמו"ר מהר"ש בתבנית כתב ידו * הביקור בעליית גג ביהכנ"ס המהר"ל * מתנה מאביו – מקל עם ידית כסף * התבטאות אביו שיש לו על מי להשאיר את החסידים – בהיותו בן י"ז שנה

הבטחתם של צדיקים שלא יכנסו לגן עדן עד שיפעלו ביאת המשיח * אצל הרבי אין זו מסירות נפש, אלא זוהי כל מציאותו, ע"ד המס"נ דאברהם אבינו, ובודאי יביא את המשיח * אשתכח בהאי עלמא יתיר מבחיוהי

ביאור מעלת שמחת חתן וכלה במאמר ההילולא * בית יהודי צ"ל חדור כולו בתורה * משה רבינו והרבי * ההסתלקות אינה אלא נסיון שמעלים ומסתיר על האמת וע"י העמידה בנסיון מתגלה האמת

חייו הרוחניים של הרבי מנקודת מבט של רופא * ההתקשרות אל הרבי בתקפה גם עתה

הסתלקות – המשכה נעלית יותר בבחינת רוממות * כשושנה בין החוחים * רבי כפשוטו למטה מעשרה טפחים

ב"המשך" האחרון הבהיר ורמז הרבי את הכל * בשביל לנצח במלחמה מבזבזים כל האוצרות ועד שהמלך משליך חייו מנגד * פסק התורה שעתה די בכך

סיום כל דיבור בענין השייך להנשמה

עתה, כשכל הדלתות פתוחות, היתה ההזדמנות לאכול ה"אפיקומן" בחדר של הרבי ולפתוח שם הדלת לאליהו הנביא * לאחרי ההסתלקות הי' בא רבינו הקדוש לביתו בלבושי שבת ועושה קידוש * חיי ו"לבושי" הצדיק נעלים יותר לאחר ההסתלקות

"בשעת פטירתו של רבי כו' נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה" – כל הענינים דכניסה ל"יחידות" עבור "נר שולחן ומטה", בגשמיות וברוחניות, ישנם גם לאחרי ההסתלקות * הרבי אינו ממוצע המפסיק אלא ממוצע המחבר, עצמות ומהות בגוף * הרבי שומע אותנו מתוועדים כאן * עצמות יוסף הובאו לארץ ישראל * כשחסיד בא אל הרבי ה"ז אצלו שבת, ושייך גם עתה, ע"י התקשרות כדבעי

הגילויים דכל יו"ט שנמשכים עד ליו"ט הבא – במאמרי החסידות של הרבי שיצאו לאור ליו"ט זה * ביאור בהמאמר דחג הפסח: בענין שירת המלאכים, ובענין סדר העבודה דנר"נ ח"י – מעלת העבודה דקבלת עול * השייכות לפרשת השבוע – התחלתה בהעילוי דיום השמיני למילואים והעבודה דכלות הנפש, וסיומה בקבלת עול * שיעור היומי בתניא – התבוננות וקבלת עול

מעלת ה"צבא" – צבאות ה' – שעומדים על משמרתם במסירת נפש * תפארת שבתפארת והוד שבהוד – ב' אייר ול"ג בעומר – מלמעלה למטה ומלמטה למעלה * נוסח ה"פדיון" שנותנים לרבי * תלמידי התמימים מקבלים הח"י של הרבי וצריכים לפרוע בהח"י שלהם ע"י היציאה מההגבלות * ב' אייר – התחלת כתיבת הספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו * הצעה שכל אחד יקבל על עצמו להוסיף בחיזוק ההתקשרות הן בנוגע לעצמו והן בנוגע להזולת * קירוב הזולת אל הרבי גם ע"י סיפור ה"מופתים", עם היותם רק ההתפשטות של הרבי – כדי לקרבו לדא"ח, שזהו העצמי של הרבי * צורך השעה לעסוק גם עם הזולת – כשיש שריפה לא עושים חשבונות

החסרון בכמה מהבחורים – שחושבים יותר מדי ע"ד עצמם * התבוננות בתפלה – בענין א' שלמד קודם התפלה, גם אם אינו שייך לפיה"מ, ובמקומות שמותר להפסיק * התעסקות עם הזולת מסייעת לעבודת התפלה

החילוק בין חסד שבהוד (פסח שני) להוד שבחסד (חול המועד) * הרבי כתב בסידורו "חסד שבהוד" כדי לגלות את החסד שבקו הגבורות * הכוונה של הרבי תבוא בודאי לידי פועל וצריכים להשתדל שיהי' זה ע"י מעשינו ועבודתינו * ההוראה דפסח שני – "ניטאָ קיין פאַרפאַלן" – בנוגע להתקשרות אל הרבי * התקשרות ע"י ציור פני הרבי גם ע"י תמונה * ההתעסקות במת מצוה ונשיאת ארונו של יוסף – בעבודת האדם * התקנות של הרבי – "משה תיקן להם לישראל"

ביאור הרמזים דל"ג בעומר – "עד הגל הזה" ו"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" – בנוגע ללימוד והפצת תורת החסידות בסוף זמן הגלות * ע"י הוד שבהוד (קבלת עול) באים לתפארת שבתפארת (תכלית היופי) * ע"י ההתמסרות אל הרבי (הוד שבהוד) נותן הרבי משלו באין-ערוך (תפארת שבתפארת) * ביאור בהנהגת אדמו"ר האמצעי בל"ג בעומר לצאת לשדה ולעשות מופתים בעניני זחו"ק, וההוראה בנוגע למילוי שליחותו של הרבי מתוך מסירת נפש * ספירת העומר אין לה תשלומין – בעבודת השליחות של הרבי * ההוראה מספה"ע דכאו"א להקרבת העומר ע"י ב"ד – שהחשבון הפרטי דכאו"א הוא בנוגע למילוי השליחות של הרבי * בהנשא החיות ינשאו האופנים * ציור פני קדש הקדשים, אבא קדישא * השתטחות על האוהל בל"ג בעומר

תוכן איסור רבית בעבודת האדם – שההשתתפות מלמעלה היא לא רק בנתינת-כח לעבודה אלא גם בעבודה בפועל שהיא באופן של שותפות, והשייכות המיוחדת לקבלת עול מלכות שמים וליציאת מצרים * תוכן האיסור ד"לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו" בעבודת השליחות של הרבי – מילוי השליחות ללא חשבונות כלל

מזון לבוש ובית – פנימי, מקיף ומקיף הרחוק – בעבודת האדם * מסירה ונתינה אל הרבי הו"ע הבית – שלימות האדם – אצל חסידים * ביתו של הרבי בית כללי עבור כלל ישראל * גודל הזכות דפדיון ביתו של הרבי והזריזות בזה * הרבי לא בא לקבל אלא ליתן * השייכות ד"אתרוג" לבית דירה של הרבי

המאמר דחג השבועות ד"ה ויספו ענוים בה' שמחה – השייכות דענוה לחג השבועות * תכונת הענוה – הנחת עצמותו מהכרת האמת ותוקף הדעת – בעבודת השליחות של הרבי * מילוי השליחות בתוקף הוודאות כמו מן התורה – בדוגמת מעלת יו"ט שני של גלויות דחג השבועות * הטרדת השטן המקטרג בחג השבועות כבראש השנה ויום הכפורים * לימוד תורתו של הרבי באופן שרואה בעל השמועה עומד כנגדו * ההתקשרות אינה בגלל מעלה מסויימת אלא בגלל היותו "רבי" * יש להתכונן לי"ב תמוז דשנת השבעים, תקופה חדשה * חיזוק הנסיעה בשליחות המל"ח בתקופת הקיץ * סיום מסכת סוטה: "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא", "לא תיתני כו' דאיכא אנא" – שמזה מוכח ש"רבי לא מת"

ההוראה מיציאת בני ישראל למדבר ללא חשבונות שעי"ז קיבלו כל צרכיהם מן המוכן * קדושת השבת גם בעת השינה

ההוראה מחטא המרגלים כתוצאה מזה שעירבו את שכלם ושינו מסדר הדברים שאמר להם משה – קיום דברי משה שבדורנו מתוך קבלת עול ללא שינוי כלל * ההוראה מהנהגת כלב ש"נשתטח על קברי אבות" – ענין ההשתטחות ע"י לימוד תורת הרבי שעי"ז "דר בשני עולמים", בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה * תמוז – תקופת החום, "שמש הוי'", וביטול הקרירות, "חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא לי'", ע"י העבודה דזיכוך החומר * התגלות "שמש הוי'" בחודש תמוז בדורנו זה – חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז * נוסח ברכת החודש: "לישועה ולנחמה ונאמר אמן"

סיום משניות בע"פ שנסדר ע"י מחנה ישראל * המשך וחיזוק העבודה דמחנה ישראל ומרכז לעניני חינוך * הזכרת הרביים

ביאור השיחה דחג הגאולה תש"ט בענין חיים אמיתיים בלי הפסק – ביחס לתקופה שלאחרי ההסתלקות * השייכות לפרשת השבוע: הטהרה דטומאת מת – ע"י גילוי החיות דקדושה – ע"י אפר הפרה שעשה משה שקיים לעולם * בכחו של משה שבדורנו יכול וצריך כאו"א להחיות אחרים * עלי' לתורה בשבת שלפני החתונה בחדרו של הרבי * המאסר והגאולה – צמצום בשביל הגילוי

מעלת הנס שנעשה לרבי, נשיא הדור, גם לגבי נס שנעשה לו – מצד מעלת הראש לגבי שאר האברים * חיי הרבי, הנתינת-כח והשליחות – בתוקף נצחי, והשינוי הוא רק למעליותא, למעלה מהגבלת הגוף * מקדיש אבר שהנשמה תלוי' בו – בענין ההתקשרות * ביאור דיוק הלשון במאמר די"ב תמוז ע"ד שלילת הישות בלימוד התורה – כנגד פרטי הדרגות דעולמות בי"ע עד לגקה"ט * לימוד התורה לאחרי הקדמת ההתבוננות במעלת התורה שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה * גודל האחריות והזהירות בהנסיעה בשליחות המל"ח כיון שנוסעים ביחד עם הרבי בעצמו * עיקר הקביעות היא בד' הכתלים של הרבי

"אב" – מורה שהפנימיות הו"ע של רחמים, ו"מנחם אב" – מורה שהפנימיות באה בגילוי * ביאור בשיעור היומי בתניא בענין י"ג מדה"ר * הזכרת דתן ואבירם וער ואונן במנין בני ישראל בפרשת השבוע – להדגיש הענינים המעכבים הכניסה לארץ * מנין בני ישראל – דבר שבמנין לא בטל * הפעולה על הזולת בד בבד עם עבודת עצמו – "כי תראה ערום וכסיתו גו' ומבשרך לא תתעלם" * הרמז בדברי הרבי ע"ד אמירת הקאפיטל המכוון למספר שנותיו גם לאחרי ההסתלקות * "בכל ביתי נאמן הוא" * "בעתה אחישנה"

מילוי רצון הרבי ע"י השלוחים תלוי ברצונם

סיום מסכת קידושין במשנה ובברייתא במאמרו של רבי נהוראי "מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה" – ביאור פרטי השינויים בין המשנה להברייתא על יסוד החילוק הכללי שבמשנה מדובר אודות ההנהגה השייכת להכלל, ובברייתא מדובר גם אודות הדרך השייכת ליחידי סגולה * הביאור בפנימיות הענינים – החילוק שבין נגלה דתורה, אילנא דטו"ר, לפנימיות התורה, אילנא דחיי * המאור שבה מחזירו למוטב – פנימיות התורה * לימוד תורת החסידות של הרבי – "תורה צוה לנו משה" – עומדת לו בכל המצבים * הרבי נותן כח לעשות אדם חדש – "זוטרא דבכו מחי' מתים" * ההתקשרות אל הרבי היא ע"ד ההכנה לשמה בהתחלת הלימוד * ענין הקידושין אצל רבי וחסיד * "וועלטישע און אונדזערע" * הפסקה קצרה עד להתוועדות הבאה

חודש אלול חודש החשבון * חשבון פרטי וחשבון כללי * בכל השנה צריכים לעסוק בעבודה עצמה ללא חשבונות, והחשבון בחודש אלול כשהמלך בשדה * בכל מצב צריכים ללמוד תורת החסידות של הרבי והמאור שבה מחזירו למוטב * החילוק שבין חסידי פולין לחסידי חב"ד * התוכן דסימני טהרה בבהמה – מעלת גרה ומפרסת פרסה – בעבודת האדם בבירור נפש הבהמית * סימני עופות ע"פ המסורה ורבי צייד * "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה" – ע"י ההתקשרות למשה שבדור

מכתב אדמו"ר מהוריי"צ לחיילים יהודיים – שהמאורעות הם זמניים ועניני התומ"צ הם נצחיים * אמירת תהלים, לימוד חומש עם רש"י וקריאת מאמרים בעניני אמונה

ביום הולדת דהבעש"ט ואדמו"ר הזקן גובר מזלם – נתינת כח להוסיף באהבת ישראל אהבת התורה ואהבת ה', שכולא חד * ח"י אלול – יום החשבון דתשרי שעבר * החשבון של הרבי – גם לאחרי ההסתלקות כיון שאצלו לא שייך "במתים חפשי" – בנוגע להמשכת ברכותיו, ע"י האמונה וההתקשרות * אלול ר"ת "אנה לידו ושמתי לך", דברי תורה קולטין, "את בצר במדבר" – שגם ממדבר עושים עיר בצורה, בכחו של משה, "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" * כל אחד שייך לח"י אלול כיון שהמלך בשדה * לא צריכים להדחף כי הרבי עצמו מקבל את כולם, צריכים רק לצעוק "אבא הצילני"

הקריאה בתורה בשבת שלפני ראש השנה בפרשת נצבים – אחדותם של כל ישראל, מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ושואב מימיך, לאחדים כאחד, שעי"ז נעשית הכריתת ברית דהקב"ה ובני ישראל שלמעלה מטו"ד * "אלול" ר"ת "איש לרעהו ומתנות לאביונים" – שגם "מתנות לאביונים" (שתאב לכל דבר) הם באופן ד"איש לרעהו" מצד האחדות * צדקה גשמית ורוחנית * סיפור הצ"צ שע"י נתינת צדקה זכה להתגלות של אדמו"ר הזקן * לנצל ב' הימים דראש השנה להליכה לבתי כנסיות לעורר את בני ישראל * צריכים להכריז בגלוי שבאים בשליחותו של הרבי * הגיע הזמן לסחוב את הסוסים אל השוקת * ביאור במאמר דג' סליחות – שינוי הלשון בהמשל דמלך בשדה שבלקוטי תורה בהתאם למעמד ומצב שבדורנו זה